|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מילים של דמעה לזכרו של בנצי ורון
|
|
בנצי ורינה ורון בחתונת בנם
[צילום: יורם אורעד]
|
|
|
|
|
השבת נקרא בפרשת "אחרי מות". צירוף מקרים מכאיב, סמלי מאד. השבוע ימלאו 30 יום למותו של גיסנו היקר בנצי ורון, זכרונו לברכה. כמה קשה לכתוב את המילים האלה. בנצי חי בלב כולם, והזיכרון הזה נותן לו חיים מעבר לעולמות. השיר שלפניכם, שיר לזכרו של גיסי בנצי ורון, שנפטר בי' באדר ב' תשע"ד.
בנצי ורון, זכור לכולנו כאיש ישר דרך, 'דובר אמת בלבבו' כלשון המזמור בתהלים ט"ו. אהבתו לרינה רעייתו, אחותנו הטובה, הייתה ללא גבול. בשיר שלי תיארתי אותו נאבק במלאך, מבקש חסד למענה, והכאב על הסף בכל רגע. הגשם עומד לפרוץ, הדמעה מחכה בפתח. ציפור הנפש נאבקת על חייה. עולם חדש מאיים לקום בבוקר שלאחר מותו, ביום רביעי. "יום רביעי ללא מאורות", כלשון השיר. ביום שבו נבראו המאורות, חשך עולמם של בני המשפחה.
בנצי ורון ז"ל נותר נאמן לדרכו התמימה. מן הניצוץ שבנצי ורון שולח ממרומים תיפתח נחמה, ייפתח צוהר חדש להאיר את המנהרה, לשלוח נוגה לאלה שחיים. בנצי- בנציון ורון, בנם של בנימין ונעמי ורון, יהי זכרו ברוך. תנחומים לרינה אחותנו, לבנים אלעד, שיר ותומר, לאמו נעמי ורון ולאחותו אירית-ליטל.
בתמונה: רגע של נחת, בנצי ורינה ורון משיאים את בנם שיר לאהובתו סוניה.
טיפה לפני הרגע הנורא
זֶה לֹא הַזְּמָן, גָּנַח
בִּסְעָרָה אֶל הַמַּלְאָךְ.
נֶאֱבַק עִם שַׁחַר הַגְּזֵרָה.
נֶחְנַק בְּתוֹךְ הַמָּוֶת הַנּוֹרָא.
רְאֵה אוֹתָהּ, זֶה בִּשְׁבִילָהּ.
אַל תִּשְׁבֹּר לִי. אֶת הַלֵּב
שֶׁלָהּ.
בּ תוֹךְ
נ שְׁמָתו
צ פּוֹר
י פָה. מְאִירָה. קְרוּעָה.
קִמְעָא
לִפְנֵי
הַדִּמְעָה.
מִתּוֹכו צָרְחָה. הֶמְיַת
הַנֶּפֶשׁ רָאֲתָה
שְׁחוֹרוֹת. יוֹם רְבִיעִי
לְלֹא מְאוֹרוֹת. מְפַרְפֵּר.
וְהוּא חִוֵּר. מִנִּשְׁמָתוֹ
שֶׁנִּשְׁנְקָה. נִיצוֹץ נוֹהֵר,
אַהֲבָה. אֵלֶיהָ
לְחַזְּקָהּ.
לִלְבָבָהּ. בְּטֶרֶם
הַגֶּשֶׁם יִבְקַע.
כְּמוֹ קָם וַיֶּחִי. לְדַקָּה.
אֶצְבְּעוֹת אוֹר. נוֹצֵץ
בְּכַף רַכָּה. לְחַבְּקָהּ.
קָרֵב אֵלֶיהָ.
נֹגַהּ אֶל לֶחִי.
טִפָּה
לִפְנֵי
הַבֶּכִי.
|
| תאריך:
|
06/04/2014
|
|
|
עודכן:
|
06/04/2014
|
|
הרצל חקק
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
א. וינשטיין
|
7/04/14 23:43
|
|
|
|
2
|
|
רונית קוקה
|
8/04/14 00:26
|
|
הגיעה השעה לפרוק את עולו של פרעה מעלינו - לצאת מעבדות לחירות ממאות שנים של השפלה ודיכוי לאור גדול של חופש ודרור. יציאה זו כפי שנראה מהכתוב, נעשתה בחיפזון. אומנם יצאו ברכוש גדול, אך יצאו ללא הכנה לקראת הבאות. בבהילות ומהירות, אפילו את בצקם לא הספיקו לאפות, ולא רק בצקם, אלא את קורבן הפסח שנערך במצרים נעשה אף הוא בחיפזון.
|
|
|
|
|
האמת, נשבר כבר לגמרי מהתוויות שכל מיני חכמים, מטעם עצמם בלבד - הרואים עצמם חכמים מטעם ובשליחות הציבור - מדביקים לאנשים ולתופעות מסוימות, בחברה הישראלית. האמת, נשבר כבר מחופש השיסוי המופרז הזה, המתכסה באצטלה המזויפת הזו של חופש הביטוי. האמת, נשבר כבר ממי שמצטטים שטות זו או אחרת, שקראו בזנבו של עיתון - במדור הרכילות - או בויקיפדיה ומצטטים אותה, כאילו מדובר בדברי אלוהים חיים. נשבר לגמרי.
|
|
|
|
|
התהליך המדיני איננו על פרשת דרכים, הוא מת  הצד הישראלי אינו יכול להתקדם בו בגלל תביעות בלתי סבירות של הצד הערבי, והאחרונים אינם מעוניינים בהסכם משום שצריכים גם לתת בו ואי-אפשר רק לקבל מתוך גישה זו, אני מנסה להעריך את התנהלות השחקנים החשובים בפארסה של החודשים האחרונים, המכונה "תהליך השלום" קרי כנראה מאוכזב, אבל יעלון צדק בכל זאת
|
|
|
|
|
ספרי שיריה של המשוררת אורית מרטון הם עדוּת לניצחון רוח חיים. זו שירה שיש בה גם עצב וגם שמחה, שירתה מעניקה משמעות לחיים גם למשברים הקשים ביותר. אורית מרטון פגועת מוח מלידתה ומרותקת לכיסא גלגלים. במשך ארבעים ושבע שנים היא מתבוננת בעולם ו"מצלמת" אותו - זמניו, פניו ומצביו - מגובה ישיבה. בספר החדש ארבעים ותשע מתמונות אלה. בכתיבתה היא מתעלה מעל נכותה וממריאה למחוזות השירה כמחוזות של מימוש זהותה.
|
|
|
|
|
מחדל השתיקה של יהדות-ארה"ב נוכח זוועות הנאציזם וחוסר נכונותו של הממשל האמריקני לפעול להצלת יהודי אירופה מטבח השואה - הביאה בקיץ 1940 להקמתה של "קבוצת ברגסון", הלא היא תנועת המרי של פעילים יהודים-רוויזיוניסטים - שהציבה לעצמה שלוש משימות: להקים צבא יהודי עצמאי, שיצא למלחמה כנגד גרמניה; להציל כמה שיותר יהודים מהשואה שהתרחשה באירופה; ולהירתם בנחישות להקמתה של מדינה יהודית עצמאית.
|
|
|
|
|
