יש עתיד למפא"י ולמפ"מ

ראיתי היום טור בידיעות אחרונות, כותרתו "הזמן נגד לפיד" שם מתאר סבר פלוצקר את האויב המרכזי של תוכנית לפיד לביטול המע"מ על חלק מהדירות לחלק מהאוכלוסייה. אויב התוכנית על-פי מר פלוצקר הוא הזמן. ממש כמו יאיר לפיד עצמו כאשר רצה להסביר לנו מדוע אינו מקיים הבטחות, והאשים כמובן את הזמן או יותר נכון את המחסור בזמן (כמו אותם כדורסלנים המאשימים את הפרקט, וכדורגלנים המאשימים את הרשת, בבחינת אם אתה מפשל תאשים את הגורם שאתה לא שולט בו ולכן אינך צריך לתקן).

כל עוד שר אוצרנו היקר לא ישב על הקופה הוא שאל איפה הכסף, ומשהתיישב על הכסף הוא שואל איפה הזמן, והעיתון שיש לו מדינה, מחרה ומחזיק אחריו.

אבל בואו נחזור למר פלוצקר. מר פלוצקר כותב "בכירים באוצר רואים תועלת בקיפאון שהשתרר כעת בשוק הדיור... " ובהמשך הוא אומר "לא כך המומחים..."

ואולי בלי להתכוון ובלי משים הופך מר פלוצקר את בכירי האוצר לכאלה שאינם מומחים, מה עוד שפקידי האוצר – מומחי האוצר (היינו הך) מתנגדים נחרצות לכל הרעיון הזה של קיצוץ המע"מ כעת ושר האוצר אישית הוא זה שדוחף ומפמפם, והוא אכן אינו מומחה, הוא אף יודע זאת ורואה בכך יתרון, אך מה זה קשור לבכירי האוצר?

כשלים רציניים

ומכאן והלאה מונה מר פלוצקר עוד ועוד חסרונות עמוקים של תוכנית ביטול המע"מ כאילו הזמן הוא בעוכריה, אבל כל מי שחוזר וקורא את הדברים רואה בבירור שמדובר בביקורת קטלנית על התוכנית. את הטור מסיים מר פלוצקר בתיאור של כל מיני דרכים אפשריות לדעתו (ודמיוניות ומופרכות לחלוטין לדעתי) על-מנת להתגבר על הכשלים העמוקים שהוא עצמו פירט והוא מסיים ב"לבטח אפשר לחשוב על הצעות נוספות ויעילות אבל לאוצר צריך להיות ברור שהכשלים רציניים מכדי לסלק אותם בהבל פה". ומה רוצה פלוצקר מהאוצר? האוצר הרי מתנגד מכל וכל לתוכנית, ככל שיש כאן הבל פה המדובר בהבל פיו של כבוד השר עצמו והוא בלבד.

טורו של מר פלוצקר החזיר אותי מספר שבועות אחורנית, אל אותה "חשיפה", יש יאמרו הדלפה, של כבוד השר לידיעות אחרונות אשר כותרתה על-ידי סבר פלוצקר בעמוד הראשון של ידיעות אחרונות הייתה "מהפכה" (צילום העמוד מתוך אתר העין השביעית של המכון הישראלי לדמוקרטיה) גם ב"מהפכה" הנ"ל לא פסח סבר פלוצקר על הסכנות שבתוכנית, אך ניכר שמאז ועד היום התקרר מאוד מאוד סבר פלוצקר והוא מבין כבר שאין קסמים ואין קוסמים. אך את הסופרלטיבים למהפכה הוא קשר ככתרים לראשו של יאיר לפיד, ואילו את השוטים והעקרבים הוא מייסר בפקידי האוצר שבכלל לא קשורים לתוכנית הזו ושוללים אותה מהיסוד.

איפה ההגינות סבר? התוכנית הזו רשומה על שמו של לפיד לטוב ולרע, אז מדוע את הכתרים חסרי הבסיס (לפחות כעת) אתה קושר לראשו של כבוד השר, ואת הביקורת הנוקבת את מטיח בפקידים על לא עוול בכפם?

ובכלל נראה לי שהרעיונות של יש עתיד מחזרים אותנו לימים של מפ"מ ומפא"י - ימי הפתקים וההסכמים שחלקם מעל לשולחן וחלקם מתחת לשולחן, ימים של "מכונית לכל פועל", ימים בהם השלטון פועל לכאורה להיטיב עם העמלים הרבים אך בפועל הוא מיטיב עם עצמו ועם מקורביו, ובדרך כלל, לפחות בהתחלה, שלא מתוך כוונה רעה.