הוורד הלבן

הוורד הלבן (מוכר בעברית גם כ"השושנה הלבנה") הייתה קבוצת סטודנטים שהתנגדה לשלטון המפלגה הנאצית בגרמניה. הנס שול ואחותו סופי נעצרו ראשונים במסגרת פעילותם בקבוצה והפכו לדמויות בולטות ולסמל התנגדות לנאציזם. חברי הקבוצה נחשבים כיום בגרמניה לאישים דגולים ומופתיים.

הגרסה הישראלית לאחוות הוורד הלבן - היא קבוצת יצהר אשר נלחמת בחירוף נפש כנגד הרשות הנאצית הערבית בישראל. יצהר הקדושה נלחמת על קדושת העם נגד התבוללות יהודיות בחברה הערבית והמוסלמית. יצהר הקדושה נלחמת על קדושת הארץ כנגד ההשתלטות על קרקעות אדמת הקודש של ארץ ישראל בכל מרחביה. יצהר הקדושה נלחמת על קדושת התורה כנגד שחיתות של אנשי תורה המשתפים פעולה עם האויב. יש לנו קבוצת וורד לבן משלנו. והם עתידים להפוך לדמויות בולטות ולסמל ההתנגדות לנאציזם בלבושו הערבי.

אך גם ביצהר יש חמץ. גם גיבורי הגבעות ואנשי יצהר מצווים מן התורה לבער את החמץ מקרבם. בדיוק כמו כל אחד מעם ישראל. אהבתי לאנשי הגבעות הגיבורים ולנוער ארץ ישראל המופלא, לא תסיח את דעתי מהחמץ שבהם. כולנו חייבים לעשות תשובה ולבער את החמץ מקרבנו. גם ביצהר חייבים בכך.

החמץ של יצהר נמצא במוח של ראש השבט של אנשי הגבעות. ראש השבט שלהם איננו בר שיח. ראש השבט שלהם הוא תלמיד חכם עצום שאיננו מוצא טעם לקיים שיג ושיח עם תלמידי חכמים גדולים ועצומים לא פחות ואולי אף יותר ממנו. הטעות הזו של ראש השבט, היא טעות הרת אסון, קטלנית, אך היא לא טעות בלעדית לראש השבט הזה. זו טעות שעליה עתידים לתת את הדין ראשי שבטים נוספים בעם ישראל.

החמץ הייחודי של ראש השבט של יצהר, ובכך הוא מטעה את כל ההולכים בדרכו, הוא התפילה שנשכחה ממנו. זו התפילה שמשיח בן יוסף לא ימות. על-פי חז"ל עתידים להיות שני משיחים: משיח בן יוסף - המשיח הראשוני שיכונן את השלבים המעשיים-חומריים כהקמת מסגרות לאומיות וקיבוץ העם לארצו. והמשך לו יבוא משיח בן דוד - המשיח הרוחני-האידאולוגי שיביא את העם אל שלמותו הרוחנית. משיח בן יוסף עוסק בחומריות של האומה, שיש לו צד משותף עם שאר האומות ואילו משיח בן דוד עוסק בנשמתיות של האומה, שבו ישראל מתייחד משאר האומות‏‏.

על-פי חז"ל עתיד משיח בן יוסף להיהרג, לפני בואו של משיח בן דוד. החשש כי הוא ייהרג במלחמה כנגד ארמילוס הרשע - שר הערב רב. הגאון מוילנא, גדול המקובלים בדורות האחרונים, קבע כי אין הכרח שמשיח בן יוסף ייהרג והוא אף חיבר תפילה מיוחדת "לבקש על חייו של משיח בן יוסף". ראש שבט יצהר וההולכים בדרכו טועים ומטעים בכך שהם לא מתפללים על חייו של משיח בן יוסף, וניתן אף לומר להפך: שהם מתפללים שהוא ימות ובמהרה. ועל טעות זו הם וכולנו משלמים מחיר כבד עד שיודו בטעותם ויתפללו על חייהם של שלומי אמוני ישראל ויכללו בתפילתם גם את פושעי ישראל.

הזהירו רבים וטובים ממני: על יהודה ושומרון תהיה מלחמה. זו מלחמת הדעות. זו מלחמת תרבות. משיח בן יוסף, בדמותה של מדינת ישראל, אל לו להילחם נגד משיח בן דוד הצומח ביהודה ושומרון. זהו חמץ ישראלי מסוכן ביותר. המנהל האזרחי מוביל את מדינת ישראל למלחמת אזרחים. צה"ל הוא צבא קדוש אך קואליציית הנשים וקואליציית השלום שבערב-רב השמאלני מסיתות אותו למלחמת אחים.

אסור לנו להגיע לכך: פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים. ההסתה והרדיפה כנגד יצהר וכנגד המתנחלים הקדושים חייבת להיפסק מיידית ולתמיד. גירוש יהודים והקפאת בנייה והרס בתי יהודים חייב להיפסק מיידית. האויב איננו יצהר. האויב איננו צה"ל. האויב הינו עמלק המתגלם בדמות הרשות הנאצית הפלשתינית ובנות בריתה. על האויב הזה כולנו נתמקד ונתאחד מולו וננצח אותו. ראש הרשות הנאצית בתקופת התנ"ך היה אגג והוא חותם את חייו במילים "אָכֵן סָר מַר-הַמָּוֶת" (אכן הגיע זמני למות), ושמואל הנביא עונה לו וכך על כולנו לענות לו היום כעם אחד ומאוחד: "כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ, כֵּן-תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ".