"ואני כחירש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו" (תהילים ל"ח 14). הסוס הרתום בעגלתו הוא רק חלק אחד ממנה, אדון העגלה הוא מי שמנהל אותה, אבל אינו אסור בה" (רבינדראנאט טאגור).
סימני אזהרה
יומיים לפני הפוגרום במוצב ביצהר, נוקבו גלגלי המכונית של המח"ט, אך לא הייתה תגובה. יום לאחר מכן נוקבו גלגלי המכונית של המ"פ - ולא הייתה תגובה.
בסלנג של הכדורגל אומרים על כך - מי שלא כובש או מחטיא, נענש בשער מצד שני.
כשאין תגובה מצד צה"לית/משטרתית הולמת - והאיפוק בא במקום עשייה, התוצאה - חבורת קיצוניים עושים דין לעצמם ובאותה הזדמנות מבזים את צה"ל ופוגעים בתדמיתה.
תגובה מאוחרת לפעילות מזיקה ביש"ע - הפגיעות בצה"ל או במשטרה במשך תקופה מתמשכת אינה חדשה והיא תוצאה של הזנחה, אדישות או השלמה עם המצב, שאסור להסכים איתו.
האשמה על התוצאות המבישות האלה - היא על ממשלת ישראל ועל צה"ל, שלא מגיבים בזמן, בעוצמה ונותנים ל"צמחי הבר" להתפשט ולצבור כוח. וחלק מהאשמה מוטל על מועצת יש"ע ורבניה.
האשם ההיסטורי
אילו ממשלת ישראל הייתה מטפלת בזמן ומיידית, בהיאחזויות הבלתי חוקיות, בנערי הגבעות ובהתפרעויות מאורגנות כנגד הפלשתינים ורכושם, הדברים היו נראים אחרת וקלים יותר לטיפול.
עדיין לא מאוחר ל"תג מחיר - ממשלתי". על ממשלת ישראל, בעזרת גופי האכיפה ובמיוחד שב"כ, משטרה, צה"ל - לעשות סדר ביו"ש, במיוחד בדגש על קבוצות פורעי חוק, לפרק התנחלויות ספורדיות, בלתי חוקיות, מזיקות, מתריסות הפוגעות בתדמית ישראל פנימה וחוצה.
תג מחיר - שווה תג אסיר
מאחר שמדובר במעשים פליליים ובניגוד לחוק, הפתרון פשוט - מעצר - משפט - כלא.
גם מעצר מנהלי - הוא זרוע אכיפה - לא לפחד, לא להסס, אפשר וחייבים להשתמש בזרוע של מעצר מנהלי, במקרים המתבקשים ולא להסס אם התנאים מתאימים לכך.
המעשים של נוער הגבעות - אסורים על-פי ההלכה. שמענו הצהרות מסוג זה, מרבנים, מפוליטיקאים של האגף הדתי/חרדי, שהמעשים לא מקובלים עליהם וכי הם נוגדים את ההלכה וכי המעשה מוציא דין רודף על קהילות ישראל.
אריה דרעי, הרב דרוקמן - התבטאו בצורה ברורה נגד המעשים הנפשעים של "תג מחיר". ראש הממשלה נתניהו, הנשיא פרס, פרסמו הודעות על התנגדות וזעזוע ממעשים של וונדליזם כמו עקירת עצים ופגיעה במסגדים.
מסקנה: עת לעשות, עת לעקור פרוע, עת להחזיר את חבל יו"ש לזרועות ישראל ולשלטון החוק.
