המציאות הפוליטית של כל המפלגות במדינות הדמוקרטיות מוכיחה שהבטחות של אידיאולוגיות שנאמרו במהלך תעמולת הבחירות לא ניתנות למימוש, בגלל האילוצים להתחשב ולהתפשר עם שותפים קואליציונים, עם לחצים ציבורים פנימיים וחיצוניים ועם נתונים כלכליים ביטחוניים ומדיניים.
שום "פוליטיקה חדשה" לא מסוגלת לשנות נתונים של הפוליטיקה הריאלית הישנה. הביקורת בהקשר זה נכונה כלפי כל המפלגות, כולל את "יש עתיד". ואולם, מסתבר שלא ניתן לברוא פוליטיקה חדשה, רצויה ואידיאלית, במקום זו המצויה הראלית.
פוליטיקה משמעותה מיצוי של פשרות הכרחיות ואפשריות בנסיבות משתנות, ולא מיצוי של אידיאולוגיות טהורות ומושלמות אך בלתי אפשרויות במשטרים דמוקרטיים המבוססים על קואליציות של פשרות.
כלכלה מול פוליטיקה ● סיסמאות ● אשליות ● תוצאות ●
כאשר הכלכלה מצויה בעימות עם הפוליטיקה, הכלכלה לרוב מנצחת. שרי אוצר וממשלות אפשר להחליף מיד לאחר תוצאות הבחירות או כתוצאה ממשבר והרכבת ממשלה חדשה עוד לפני הבחירות. ואולם שינויים כלכליים לא ניתן לשנות לטובה, במקביל ובצמוד לחילופי ממשלות שרי אוצר. שינויים כלכליים מתרחשים בתהליכים מתמשכים של זמן רב (לפחות שנתיים), ולא בקיצורי דרך או בניסים. כל שינויי כלכלי מתבצע בתהליכי זמן ארוכים. הפוליטיקה יוצרת סיסמאות ואשליות. הכלכלה יוצרת עובדות שהפוליטיקה מימין ומשמאל נאלצת להתפשר איתן.
אשליה קיימת אצל רבים בתוכנו (אותו הדבר בכל הדמוקרטיות) לפיה החלפת שר אוצר וממשלה, יכולים להוביל מידית לשיפור מצבו הכלכלי של הפרט (או למנוע הרעה במצבו) אנשים מצביעים בבחירות עבור אשליה זו ותומכים במפלגות אופוזיציה או במפלגות חדשות כמו "יש עתיד", המשווקות סיסמאות של אשליה זו.
"באנו לשנות" זו הייתה סיסמה של
יאיר לפיד. מה שקורה בפועל הוא שתוך זמן קצר לאחר השינוי הפוליטי (לפיד ניצח ● בנט ניצח ● הליכוד הפסיד) באה האכזה ותוך זמן סביר, בדרך כלל מפילים בבחירות הבאות גם את המפלגות שהבטיחו שינויים ונכשלו.
תהליכים כאלה קרו בפועל בצרפת, ביוון, בספרד ובכל ארצות מזרח אירופה שהשתחררו מהקומוניזם.
