שני מעורבים במשפט הולילנד ניהלו בעבר את הערוץ 2
האחד שהורשע,
אביגדור קלנר. השני שהסתבך בעדות "בעיתית" אברהם נתן. שניהם ניהלו בזמנו את "שידורי קשת" בערוץ השני, בתוקף תפקידם הבכיר בדירקטוריון של "קשת". שניהם פרויקטורים של החיבור בין הון שלטון ועיתון (שידורי קשת).
אביגדור קלנר הוא איש העסקים וההון. אברהם נתן איש השלטון. אברהם נתן היה איש הליכוד. נציב שירות המדינה. יו"ר
רשות השידור. ציר כלכלי בלונדון. דירקטור בחברת החשמל ובבנק המזרחי. עבד גם עבור פרויקט הולילנד 1996-1998.
מדוע קיבל מיכה גולדמן (ח"כ לשעבר) אלפי דולרים מדני דנקנר? במשפט הולילנד נחשפה "פרשה צדדית" הנוגעת לסגן שר החינוך לשעבר, מיכה גולדמן מכפר תבור. המיליונר דני דנקנר, שהורשע במשפט הולילנד והודח מכהונתו כיו"ר דירקטוריון
בנק הפועלים, שילם בזמנו "שוחד קטן" לח"כ מיכה גולדמן, בסכום של 50 אלף דולר, עבור ארגון פגישה בינו לבין יחיאל לקט, יו"ר הקק"ל לשעבר. כל זאת בהקשר לפרשת קרקעות המלח בעתלית.
הריקבון והשחיתות נותרו באליטות למרות פס"ד אולמרט והולילינד רבים מחבריהם הקרובים של אולמרט ומורשעי הולילנד כמו דני דנקנר ואביגדור קלנר, יושבים עדיין במערכת הבנקאית, בשוקי ההון, בתקשורת (ב
ידיעות אחרונות) ובשלטון. היכולת שלהם להרעיף כסף הטבות וג'ובים לעורכי דין, לעיתונאים, יחצנים, לוביסטים, פוליטיקאים, אנשי אקדמיה ומשפט, לא נחסמו ולא יפסקו למרות פסקי הדין של השופט
דוד רוזן. רובם יהפכו לשכירי חרב בשרות אנשי האליטות.
הסופרת גיל הראבן מבקרת את "הסופרים הפוליטיים" אני לא מאמינה שלסופרים (עוז, יהושע גורסמן) יש תבונה פוליטית יותר מכל אדם אחר. לכל נהג אוטובוס יש יותר תבונה להבין מה קורה. סופרים חיים בעולמות של דמיון. למה לחשוב שיש להם חוש מוסרי יותר מלאחרים. אם מסתכלים על ההיסטוריה במאה ה-20, כמעט כל הסופרים לקו בטמטום מוחלט, הם תמכו בעריצים (7 לילות. ידיעות אחרונות 4.4.14).
ד"ר ענת רוט, פעילת שמאל שהתפכחה פעילה מרכזית במפלגת העבודה ובשלום עכשיו, שהייתה יועצת ל
עמרם מצנע ולאהוד ברק התפכחה, שנתה דעה, אמונה ודרך. את המחקר והמעקב שניהלה בפרשת ההינתקות ופינוי עמונה היא פרסמה בספר "לא בכל מחיר". בספר היא קובעת כי לציבור המתנחלים הדתי לאומי נעשה עוול ע"י האקדמיה והתקשורת, שתפרו לו דימוי של ציבור מסוכן קיצוני ואלים. במחקרה היא מוכיחה שהציבור הדתי לאומי בחר בנאמנות לתפיסה הממלכתית האחראית של המדינה, שמר על איפוק ולא הפעיל אלימות נגד צה"ל במהלך ההינתקות, למרות הטראומה האיומה שציבור זה עבר במהלך הגירוש מביתם. בראיון גדול שהתפרסם במעריב 11.4.14, היא אמרה בין השאר: "עבדתי עם אנשי האגף הביטחוני של מפלגת העבודה ולא עם אנשי האגף השמאלני. המורשת שלי נטועה חזק במורשת של מפלגת העבודה ובפלמח. החיבור לציבור הדתי לא היה
זר לי.