ערבות היא התחייבות של אדם לקיים חיובו של אחר כלפי צד שלישי. אם "האחר" (המכונה "החייב העיקרי") אינו עומד בהתחייבותו, הערב נכנס בנעליו והופך לחייב כשלעצמו ("חייב משני").
חתימה על כתב ערבות היא אקט משפטי משמעותי שצריך להיעשות בשום שכל ובאחריות. הדין רואה אדם שחותם על ערבות כמי שיודע על מה חתם. כפי שנאמר באחד מפסקי הדין של בית המשפט העליון: "אדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם על המסמך לאות הסכמתו, יהא המסמך אשר יהא".
למרות דברים נוקבים אלה הדין עדיין מכיר בסייגים מסוימים ובהגנות בכל הנוגע לערבויות. חוק הערבות משנחקק בשנת 1967 עבר שינויים ניכרים, במגמה מתמדת להעניק הגנות צרכניות מיוחדות לערבים. בדברי ההסבר לתיקון חוק הערבות בשנת 1991 נאמר:
"בשנים האחרונות התפתחה תופעה חמורה של פגיעה קשה בערבים החותמים על ערבות לעמיתים לעבודה, לידיים או לבני משפחתם.
החתימה על ערבות גרמה להרס כלכלי של הערבים במקרים רבים, כאשר הוחתמו ערבים על ערבות על סכום מסוים, וזה תפח לממדים עצומים. במקרים רבים נאלצו הערבים למכור את רכושם, ולא היה די בו לפרוע את ערבותם... מטרת החוק המוצע היא להגן על הערב היחיד מפני פגיעה בלתי סבירה בו כתוצאה מחתימת ערבות ומפני ערבות בלתי מוגבלת".
אם כן, הדין מעניק שורה של הגנות לערבים. נסקור בתמצית חלק מהן:
- חשוב לדעת שהנושה אינו יכול לתבוע את הערב לפני שמיצה את ההליכים נגד החייב העיקרי (פרט למקרים חריגים).
- כאשר הערב הוא "ערב מוגן", כלומר מי שערב לחוב עד כ-90,000 שקל (אם לא מדובר בדירה) או לחוב עד כ-740,000 שקל (כשמדובר ברכישת דירה המיועדת למגורי החייב) ניתן להגיש נגדו תביעה רק בהתקיים שני תנאים מצטברים:
נגד החייב ניתן פסק דין, ולא לפני כן;
- ראש ההוצאה לפועל אישר שכדי להיפרע מהחייב ננקטו נגדו כל הליכי ההוצאה לפועל הרלוונטיים, אך ללא הועיל.
- החתמת אדם על כתב ערבות מחייבת את הנושה לנהוג כלפיו בגילוי רב. הדין דורש מהנושה לגלות לערב, לפני עריכת הסכם ערבות, פרטים רבים, ובהם:
- סכום ההלוואה שניתנת לחייב;
- שיעור הריבית השנתי; תקופת החיוב;
- סכומי הפירעון ומועדיו; היות סכום ההלוואה (הקרן) צמוד למדד כלשהו, ואם כן - מהו בסיס ההצמדה.
- כשמדובר ב"ערב יחיד" (מי שאינו תאגיד, אינו בן זוג של החייב העיקרי או חבר בשותפות עם החייב - וכאלה הם, למעשה, מרבית הערבים), הדין מחייב לגלות לו, לפני החתמתו על ערבות, את עובדת היותו ערב יחיד, את מספר הערבים הנוספים וחלקיהם היחסיים בחיוב ועוד.
חובות הגילוי נועדו לוודא שהערב מודע להיקף ולאופי חובותיו, כדי שיוכל להעריך את הסיכונים שאליהם נחשף. בתי המשפט פיתחו שורה של כללים מחמירים בכל הנוגע לחובת הגילוי שמוטלת על נושים ביחס לערבים. כך, לדוגמה, בנק שמעניק לאדם הלוואה ומחתים את חברו על ערבות להחזר ההלוואה, חייב לגלות לאותו ערב פוטנציאלי אם הלווה נמצא ביתרת חובה וכן לחשוף בפניו, במידה סבירה, את היסטוריית הפירעון שלו. אם ההלוואה נועדה להחליף הלוואה קודמת או לכסות יתרת חובה, הנושה מוכרח להעמיד על כך את הערב הפוטנציאלי, לפני החתמתו, לנוכח הסיכון המוגבר בערבות מסוג זה.
בתי המשפט רואים בחומרה הפרה של חובת הגילוי, וזאת גם במקרים שבהם הערב אינו מגלה אחריות והתעניינות לגבי יכולת הפירעון של החייב העיקרי. כאשר נותן ההלוואה הוא בנק, מוטלות עליו חובות גילוי מוגברות כלפי הערב אשר מוכר בדין כלקוח של הבנק, והפרה של חובות הגילוי כלפיו מתפרשת כיום כהטעיה.
במטרה להתמודד עם המגמה של חתימה על כתבי ערבות בלא דעת או החתמה אגב הסתרת מידע מהותי, הדין יורד לפרטי פרטים ומבהיר את המאפיינים הצורניים של מסמך הגילוי שיש להציגו בפני הערב לפני החתמתו על ערבות. תקנות הערבות מחייבות כי מסמך הגילוי ייערך בנפרד מהסכם הערבות ושלערב תינתן הזדמנות סבירה לעיין בו לפני החתימה. התקנות נוקבות בפרטים כגון הגודל המינימלי של האותיות במסמך הגילוי, צורתן, צבען, הרווח בין השורות ועוד.
אי-עמידה בחובות הגילוי כלפי ערב יחיד עלולה לפטור את הערב מכל ערבותו או מחלקה. אם החייב העיקרי לא קיים את חיובו, על הנושה להודיע על כך לערב יחיד בתוך 90 ימים. לא עשה כן - יופטר הערב "כדי הנזק שנגרם לו בגלל אי-היידוע". לדוגמה: חברכם לוקח הלוואה מהבנק בסך של 1 מיליון שקלים ומתחייב להחזירה בתוך שנה. אתם חותמים על ערבות להחזר ההלוואה. החבר לא עומד בהתחייבות ולא מחזיר את החוב, אך הבנק לא מגלה לכם זאת תוך 90 ימים. הבנק לא עושה דבר, ורק בחלוף 5 שנים תובע את החזר ההלוואה, שבינתיים צוברת ריביות והצמדה ומכפילה את עצמה. במקרה זה אם תחויבו כערבים, תהיו פטורים מהריביות וההצמדות (שכאמור הגיעו למיליון שקלים).
אם החבר איחר בהחזר ההלוואה ובעקבות כך הבנק דרש להעמיד את ההלוואה לפירעון מוקדם - הבנק חייב להודיע על כך לכם, כערבים יחידים, 15 ימים מראש. לא עשה זאת - תהיו פטורים מחובת הפירעון המוקדם.
למרות סייגים וחובות אלה (ומגבלות רבות נוספות) שבהם נתונים נושים, מומלץ שלא להסתמך עליהם בחינת "יהיה בסדר" ולקוות למידת רחמים של בית המשפט. מתן ערבות היא פעולה משפטית בעלת השלכות כספיות משמעותיות עבור הערב, ומי שחותם על כתב ערבות מוטב שילמד היטב את מסמכי הערבות וחשוב מזה - את יכולת החייב העיקרי, זה שעבורו הוא ערב, לעמוד בהחזר ההתחייבות.
