א. לעיסה ממושכת

ללעיסה נכונה של המזון יש חשיבות בריאותית רבה - כותב התזונאי ד"ר מרדכי הוכברג, מראשוני המורים לתזונה טבעית בארץ, בכתב-העת החשוב "תזונה פלוס", שהוא עורך ומפיק בהתמדה ראויה. לדבריו, אכילה אטית עשויה לעזור בהורדת עודף משקל. מחקרים מצאו, כי אכילה אטית מביאה לצריכה של פחות קלוריות. ועוד - מי שלעסו יותר אכלו פחות, שתו יותר מים בארוחתם והיו שבעים יותר ממנה.

מחקר אמריקני מצא כי בעלי משקל עודף לועסים מהר יותר מבעלי משקל תקין.

החוקרים סבורים, כי אכילה מהירה אינה נותנת לגוף די זמן לעבור את תהליך השינוי, הנדרש עקב האכילה, ואינם קולטים את איתותי הגוף, כי אכל דיו. מי שאוכלים מהר מדי יספיקו לאכול כמות עודפת של מזון עד שמוחם מקבל איתות של שובע. החוקרים מסכימים, כי למוח נדרשות עשרים דקות, כדי לאותת שמספיק לאכול. כלומר, כדי להגיע לאיזון הורמונלי נכון, יש לאכול לאט בלעיסה ממושכת של המזון.

לעיסה בלתי-מספקת פוגעת בתזונה, מסכמים החוקרים.

בציוויליזציה המערבית אנשים לועסים פחות כיוון שהם צורכים פחות מזונות מלאים ולא-מבושלים. כנראה, ארבעים לעיסות זו הכמות המספקת לכל לוגמה.

ב. הרס מוחלט

הנשיא אובמה החליט מזמן לחסל את ההגמוניה האמריקנית. ליתר דיוק, מי שיזם את ריצתו לנשיאות ומימנה החליט זאת מלכתחילה. ארצות-הברית נוטשת את אירופה; ואחרי היציאה מאפגניסטן - גם את המזרח התיכון. זה נראה היטב בטיפולה השלומיאלי במשבר קרים, שיכול להילמד בכל ספר הדרכה איך עושים את כל טעויות האפשרויות ועוד יותר.

ובעצם - למה לא?! הנשיא ומזכיר המדינה הם צמד-חמד הזוי, זוג פטפטנים חדלי-אישים. את פוטין הם לא שכנעו, לא הרתיעו ולא עצרו, וזה די מפחיד. למשל, הבטחה כבירה לשלוח פלוגת חיילים להתאמן בפולין ובאסטוניה, כדי להרתיע את הרוסים.

לא רק לרוסיה יש שאיפות התפשטות. גם סין אינה שוקטת על השמרים. וקוריאה הצפונית ממשיכה להשתולל. ארצות-הברית, שמתכוונת להפוך את האוקיינוס השקט לציר המרכזי באסטרטגיה שלה, מפחידה את בעלות-בריתה באשר הן.

יותר משנתיים נותרו לאובמה בבית הלבן, והן יכולות להיות הרות-אסון לגורל העולם. הנשיא אובמה החליט לשלול מג'וזף צ'מברלין (ראש ממשלת בריטניה, שחתם בשנת 1938 על הסכם מינכן עם היטלר) את כתר הטיפש המושלם, ולאמצו לחיקו במדיניות נועזת של פייסנות. אך בניגוד לצ'מברלין התמים, אובמה הנו נוכל עם כוונות זדון.

בסוף אפריל הוא יסייר בארבע מדינות מזרח אסיה (יפן, קוריאה הדרומית, מאלזיה והפיליפינים), כדי לבסס את המחויבות האמריקנית להגנת האזור. ג'ו ביידן, סגן-הנשיא, ג'ון קרי, מזכיר המדינה, וצ'אק הייגל, שר ההגנה, כבר חרשו את האזור בניסיון לעודד את בעלות-הברית הנבוכות לנוכח הוורטיגו האמריקני. עכשיו יגיע הריקא הפטפטן מהבית הלבן, ויהרוס, כדרכו, כל חלקה טובה במלל לא-רציני, חסר-פשר וחסר אחריות.

ג. מסכנים

הצליחו לשבור אותי, ועליי להודות, שלמרות זאת צחקתי כדבעי.
לפני כמה חודשים חניתי בכפר-סבא, ולא ראיתי שלט קטנטן, שהציבה שם, כנראה, העירייה, ואסר את החניה - שלט לא-חוקי בעליל לפי צורתו ולפי מקום הצבתו (שבינתיים הוסר).

פקח זריז הדביק לי דוח. ערערתי על כך, וציינתי במכתבי, כי לא ראיתי את השלט הזעיר, שהוצב במקום, ואני נכה ללא תו נכה לרכבי.

ההתכתבות עם רשות החניה של כפר-סבא נמשכה כמה סיבובים - עד שאיזה חכם-ציון מהרשות ענה לי, בשם היועץ המשפטי לעירייה, שאישור הנכות, שצירפתי למכתבי, אינו מהווה תו נכה לרכב.

אכן, אבחנה דקה ביותר, שראויה מאוד לציון לשבח. היא חתמה בעיניי את דו-השיח של חירשים, שניהלתי עם העירייה. הרמתי ידיים, חייכתי, ושילמתי את הקנס.

מסכנים התושבים, שאלה פקידי רשותם.

ד. מקצצים

שבעה גנרלים בכירים יעידו בתחילת מאי בוועדת הסנאט האמריקני לכוחות מזוינים, וינסו לשכנע את חבריה לקצץ את שכר המשרתים, כדי לשמור על רמת כוננות סבירה - לנוכח הקיצוץ בתקציב ההגנה.

הגנרלים נזעקו להגן על מדיניות, שמקטינה את השכר - שינוי אדיר לעומת הופעותיהם בשנים קודמות, שבהן ניסו לשכנע את הסנאטורים להיטיב עם המשרתים. לדבריהם, זה אילוץ מחקיקת הקונגרס, שהקטינה דראסטית את תקציב ההגנה מתחילת העשור.

הקיצוצים בשכר ובהטבות יתפרסו על פני חמש שנים. הם נועדו למנוע פגיעה קשה בסדר-הכוחות, באימונים, ברכש ובתחזוקה - שתפגע בכוננות של ארצות-הברית וביכולתה המבצעית ברחבי העולם.

ארגונים של חיילים משוחררים מתנגדים לקיצוצים הללו, שיפגעו בהטבותיהם. הם טוענים, שהפנטגון מנסה להציל את תקציביו על גבם ועל גבם של המשרתים ושל בני משפחותיהם. לביקורתם הצטרפו חברים בכירים בקונגרס, שמגדירים את צעדי הפנטגון כתרגיל חשבונאי.
בין השאר, עומד הפנטגון לקצץ את הסבסוד לחנויות בבסיסים, שמעניקות למשרתים הנחות מפליגות על מצרכי מזון ועל מוצרים שונים.

ודרך אגב, זה מזכיר לי את מדיניות המטכ"ל שלנו, שעושק בהתמדה את תקציב המדינה כדי להגדיל את משכורות המשרתים ואת תנאי שירותם. יחי ההבדל הקטן.

ה. שיעור היסטוריה

[קישור]

מפסח ועד לשבועות יש חמישים ימי ספירת העומר. חמישים הימים הללו - כותב ד"ר חיים שיין - הם ציוני-דרך בלוח השנה העברי. לדעתי, אלה שבעת השבועות החשובים ביותר בהיסטוריה היהודית - קיצור תולדות עמנו. לדברי שיין, "סמיכות הימים אינה מקרית, יש בה משמעות עמוקה הדורשת עיון".

בפסח נגאלנו ממצרים, והחל תהליך הפיכתנו לעם, ששיאו במתן תורה בהר סיני בשבועות. בין לבין נציין בשבוע הבא את יום השואה; ושבוע אחר כך את יום העצמאות (ה' באייר). בי"ח באייר נציין את ל"ג בעומר; ועשרה ימים אחר כך (כ"ח באייר) - את יום שחרור ירושלים.

גם מי שחפים מחשיבה מיסטית אינם יכולים שלא להתפעל מהריכוז הזה של ימים חשובים בתולדות העם היהודי. כמעט כל ההיסטוריה היהודית בקליפת אגוז.