|   15:07:40
דלג
  אברהם בן-עזרא  
מהנדס בניין בן-עזרא מתכננים ויועצים בע"מ
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

שיתוף פעולה עם עורך הדין

אבני חיפוי מבוצעות ברשלנות ותוך אי-התאמה לדרישות התקן. במצב זה הן עלולות לנשור מקירות הבניין בזמן בלתי צפוי ובאופן מפתיע, לפגוע בעוברי אורח ולגרום לאסון
24/04/2014  |   אברהם בן-עזרא   |   מאמרים   |   תגובות
[צילום: פלאש 90]

"אכן, בד"כ לא תיטה ערכאת ערעור להתערב בשקול הדעת הרחב הנתון לערכאה דיונית בכגון דא. ברם בענייננו, כאשר התברר כי חיפוי הפנים בבנין נשר, קיים חשש כלשהוא שארוע דומה יקרה גם בחיפוי החוץ ומכל מקום אם יש אפשרות לברור הנושא כדבעי ובמסגרת התיק שעדיין לא הסתיים, עדיפה גישה זו על פני קביעה כי מדובר בעתירה שאינה רלוונטית לתיק הנדון".

(השופטת עפרה צ'רניאק, בית המשפט המחוזי תל אביב).

כבר ראינו במסגרת זו, כיצד מועיל שיתוף פעולה בין המומחה לבין עורך הדין, בהשגת מטרות צודקות.

בין היתר, הובאה דוגמה בה מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו כי המחיר לתיקונים בחומה בנויה בהיקף המגרש - כולל הייעוץ הנדרש לשם ביצוע התיקונים - נאמד בסך 18,000 ש"ח בלבד, מחיר שלא הספיק אפילו להוצאות הייעוץ והתכנון, ובמצב זה התגבשה דרך פעולה להזמין את הייעוץ בפועל, וזאת נעשה ע"י הגשת בקשה מתאימה לביהמ"ש.

התברר כי המחיר אינו 18,000 ש"ח, אלא מעל-פי 10 ממה שקבע המומחה...

(ראה ת"א 2954/07 ד"ר אמנון בלומנטל ואח' נ' אזורים בע"מ, פסק דינה של השופטת עפרה אטיאס, פסק דין חלקי, פורסם בפדאור).

להלן מובאת דוגמה נוספת, אשר יכולה ללמד דבר על החיוניות שבשיתוף הפעולה בין המומחה לבין עורך הדין, שיתוף העשוי להוות גורם מרכזי בתיק מבחינת התוצאות.

מדובר בליקויי בניה בדירות וברכוש המשותף בבניין מגורים גבוה בקריית ביאליק.

כותב שורות אלו, כמומחה מטעם הדיירים, כתב חוות דעת מקצועית שהתמקדה בליקויים אשר נפלו בחיפויי האבן של מעטפת הבניין. חוות הדעת הסתמכה על בחינה חזותית-מקצועית של מעטפת הבניין ועל תעודת בדיקה של מעבדה מאושרת אשר בדקה את תכונות החיפויים ושיטת ביצועם.

מומחה בין המשפט, אשר בדק את הבניין, ביטל ליקויים אלו, בטענה שהדגימות אשר נלקחו על-ידי המעבדה המאושרת ונבדקו על-ידה - נלקחו רק מקומת הקרקע, המחופה בשיטת הקיבוע הרטוב (על-פי ת"י 2378.2), בעוד עיקר הבניין חופה בשיטה המתועשת (על-פי ת"י 2378.5).

במצב דברים זה, ניתנה עצה כי תתבצע גם בדיקת התאמה לתקן, אשר תשביע את רצונו של המומחה ותבטל כל ספק. אחרת, היה נותר סיכון, שהטענה לקיום ליקויים בעיקר שטח המעטפת - תידחה ע"י המומחה (ועל-ידי בית המשפט).

למרבה הצער, בית משפט השלום לא נעתר לבקשה, והחליט שהבדיקה המבוקשת לא תתבצע.

להלן מובאת ההחלטה בשלמותה:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"א 19032-07-09 נציגות וועד הבית ואח' נ' משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ ואח'
ת"א 172405/09 ניר ואח' נ' משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
מספר בקשה:66
בפני כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל

מבקשים 1. נציגות וועד הבית
2. ציפורה גפני
3. יוסף שטרומינגר
4. יחיאל אמיר אמסלם
5. שרית אמיר
6. יניב גרינברג
7. ליאת גרינברג
8. אברהם דבח
9. סימה דבח
10. ניר ארז
נגד
משיבים 1. משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ
2. גנדן השקעות 1999 בע"מ
3. אל הר הנדסה ובניין בע"מ

החלטה

לפי בקשת התובעים (להלן: "המבקשים") לאפשר להם להזמין בדיקה של מכון התקנים, לשם ביצוע בדיקת תקן לחיפוי החוץ באחת מקומות הביניים, ולהציג את תוצאות הבדיקה למומחה בית המשפט על-מנת שישלים את חוות דעתו כהגדרתם.

לטענת המבקשים, רק לאחרונה קרי ביום 28.8.13 התברר למבקשים, לראשונה, כי חיפוי האבן בבניין נשוא התביעה נעשה בשיטת "ברנוביץ" ולא בשיטה "הרטובה" כפי שסבר מומחה המבקשים.

לכן, לשיטת המבקשים יש לבדוק, בהנחה שחיפוי הבניין הונח בשיטת "ברנוביץ", האם הונח כיאות כהגדרת ועל-פי התקנים.

לטענתם, מומחה בית המשפט עצמו, התייחס לשיטת "הקיבוע הרטוב", השיטה שבה סברו, גם המבקשים, בוצע חיפוי הבניין ולכן לשיטתם רק עם קבלת התוכניות נודע להם ששיטת החיפוי של הבניין נעשתה בשיטת "ברנוביץ" ולכן הם דורשים לבדוק את חיפוי האבן כדי להציגן בפני מומחה בית המשפט ולקבל את חוות דעתו בעניין.

לטענת המבקשים, יש במידע זה כדי להשליך לעניין עלות תיקון הליקויים והן לעניין הבטיחות ומכיוון שטרם הסתיים שלב ההוכחות, אין, לטענתם, לחסום אותם מהגשת ראיות שיתמכו בעמדתם.

הנתבעות (להלן: "המשיבות") עותרות לדחיית הבקשה, שכן מדובר בתביעה שהוגשה בשנת 2009 והיום, התיק בשלב ההוכחות, הוגשה חוות דעתו של מומחה בית המשפט, נשמעו עדי התביעה ונחקר מומחה בית המשפט. במסגרת הבאת הראיות, הוגשה ע"י המבקשים, חוות דעת מומחה מטעמם לעניין חיפוי החוץ בבניין לפי החלטת בית המשפט מיום 1.3.11. חוות הדעת מומחה בית המשפט נמסרה ביום 30.3.11 בנוגע לחיפוי החוץ.

"... לא בוצעו בדיקות של מעבדה מוסמכת של חיפויי קירות חיצוניים בגובה מעל קומת הקרקע, אשר בוצעו בשיטת יציקה כנגד האבן, כמו-כן, לא מופיעות טענות לגבי טיב החיפויים האלו במסמכי התביעה"

לכן, טוענות המשיבות, ידעו המבקשים לכל האמור ביום 30.3.11, קרי, לפי שנתיים וחצי כי שיטת החיפוי בקומות שמעל קומת הקרקע נעשו בשיטת "ברנוביץ" ולא בשיטת "הקיבוע הרטוב", כאשר המבקשים, במסגרת הגשת ראיותיהם במרץ 2013, כשנתיים לאחר הגשת חוות דעת מומחה בית משפט בעניין חיפוי החוץ בקומות העליונות, אלא רק לגבי קומת הקרקע, ולא פנו בבקשה לבדיקת חיפוי החוץ בקומות העליונות.

מוסיפות המשיבות, כי שלב הבאת הראיות של המבקשים הסתיים ואין כל הצדקה לאפשר למבקשים להזמין בדיקה של מכון התקנים, שהנה בקשה תמוהה ביותר, כהגדרתן, שכן בשנת 2003 כאשר הושלמה בניין הבניין, לא היה תקן לחיפוי החוץ, ומומחה בית המשפט ציין זאת בחוות דעתו ולכן, לשיטתן, אין כל תכלית לבדיקה המבוקשת, כן טוענות המשיבות, כי מדובר בבדיקה שאין לה כל הצדקה, שכן משנת 2003, כאשר הסתיימה הבנייה, לא נטען ע"י המבקשים כי אותרו, קילופים או התנתקויות של אריחים בחיפויים החיצוניים.

טעם נוסף לדחיית הבקשה, עולה מסעיף 2.3 לחוות דעת מומחה בית המשפט מיום 30.3.11 לפיו, תקופת הבדק לקילופים בחיפוי החיצוני מסתיימת בתום 7 שנים, כך שכיום 10 שנים לאחר תום הבנייה, תסתיים תקופת האחריות לקילופים ביולי 2010.

המבקשים בתשובתם, טוענים כי במועד הרלוונטי, אומנם לא היה תקן לשיטת "ברנוביץ" אבל היה תקן שדן בחיפוי אבן, תקן 2378, תקן שהוראותו מחייבות, לשיטת המבקשים.

דיון:

הבקשה הינה לזמן בדיקה של מכון התקנה לחיפוי החוץ, באחת מקומות הביניים לצורך הצגתן למומחה בית המשפט לצורך קבלת חוות דעתו.

המשיבים מתנגדים לבקשה שכן לטענתן, עניין חיפוי החוץ נדון בחוות דעת מומחה בית משפט מיום 30.3.11 ונדון בה מפורשות בסעיף 2.3.2, כך שלכל המאוחר היו המבקשים אמורים לדעת כבר לפני שנתיים וחצי על שיטת ביצוע החיפוי ולכן יכלו לחקור את מומחה בית המשפט בעניין, במסגרת הגשת ראיותיהם במרץ 2013.

עוד נטען כי במועד סיום בניית הבניין בשנת 2003, לא היה כל תקן לשיטת "ברנוביץ" במכון התקנים ולכן לא ניתן לבדוק היום את התאמת המבנה לתקן שלא היה קיים במועד הרלוונטי, בכלל, ובפרט
לאור העובדה שבמהלך תקופת הבדק לא נטען לקילופי אריחים ו/או הינתקות שלהם. לטענת המבקשים, בתשובתם מאשרים כי בתקופה הרלוונטית לא היה קיים תקן לחיפוי בשיטת "ברנוביץ" אולם לשיטתם של המבקשים היה תקן באופן כללי בחיפוי אבן.

המדיניות המשפטית הנוהגת מלמדת כי, ככלל, על בעל דין להגיש את כל ראיותיו במסגרת הגשת ראיותיו לבית המשפט, למעט, כאשר מתקיימים "טעמים סבירים והוגנים" המצדיקים סטייה מהכלל:
"... הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת". רק מקום בו מצביע בעל-דין של טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ראו: ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון פ"ד מו (742, 738 (3;ע"א ג'ני בטען נ' יעקב זאבי ואח', פ"ד יט (339, 337(4)..." רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, תק-על 2002(2), 1142, 1143 (2002)

כן נקבע כי על בית המשפט לשמור על סדרי הדין:

"...ואולם משעברנו את השערים ונכנסנו אל הטרקלין, מחובתנו לשמור על סדרים שקבע בעל-הבית ולא כל הרוצה ליטול בא ונטל. כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב"חבילה אחת" - כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם. והטעם לדבר:

"כי אחרת ייטלטל הדיון עד אין כץ כהיטלטל ספינה בלב ים ללא הגה, ללא עוגן וללא קברניט, ונמצא צורת הדיון, ואתה מידת הדין, לוקה". (ההדגשה במקור; ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי ואח' פ"ד יט(339, 337 (4(מפי השופט זילברג)..." ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן-נון, פ"ד מו (3), 738, 742-743 (1992)
עיון בבקשת המבקשים מעלה כי במקרה דנן לא מתקיימים "טעמים סבירים והוגנים לסטייה מהכלל", שכן, במהלך תקופת הבדק, לא נטען כלל לקיומו של ליקוי כל שהוא בעניין חיפוי החוץ.

המבקשים מאשרים, כי בתקופה הרלוונטית לא היה קיים כלל תקן בנוגע לשיטת "ברנוביץ", מה עוד שידעו זמן רב לפי הגשת הבקשה, מהי שיטת החיפוי בבניין.

לא ברורה נחיצותה של חוות הדעת בעניין, למבקשים שכן בסעיף 9 לבקה מעלים המבקשים, טענה סתומה לפיה "אין לחסום את התובעים מלהביא ראיות אשר יתמכו בעמדתם" מבלי לתת כל הסבר לכך.
מכל האמור לעיל שוכנעתי כי אין כל רלוונטיות לחוות הדעת המבוקשת.

הבקשה נדחת.

המבקשים ישלמו את הוצאות המשיבות בסך 1.500 ש"ח.
ניתנה היום, ד' חשון תשע"ד, 08 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.
אושרי פרוסט פרנקל, שופטת

עד כאן פסק הדין.

יובהר כי החלטת בית המשפט שלא לאפשר לתובעים ביצוע בדיקת חיפויי האבן במעטפת הבניין, הייתה קריטית לגביהם, ככל שהחיפויים - כפי שקבע המומחה מטעמם - לקויים, ועלולים לנשור מקירות הבניין לקרקע ולגרום לנזקים.
במצב דברים זה, הוחלט לפנות בבקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, מתוך הבנה וידיעה כי בית המשפט שבערעור בדרך כלל לא מתערב בהחלטות כגון זו של בית משפט קמא, שכן מדובר בנושאים מקצועיים ועובדתיים.

מפאת חשיבות הנושא, הוחלט בכל זאת להגיש בקשת רשות ערעור מתאימה. זאת ועוד, ברקע - החיוב הכספי של התובעים בשל הבקשה שנדחתה בבית המשפט השלום, דבר שגרם לתסכול התובעים, וכן גם ההוצאות הכרוכות בהגשת רשות הערעור...
לאחר התייעצות מתאימה, הוגשה הבקשה, והרי היא כלשונה:

בבית משפט המחוזי בתל אביב יפו בר"ע 16901-11-13
בעניין: התובעים בת"א 172405/09 ציונה ושמואל ניר
התובעים בת"א.19032-07-09 נציגות וועד הבית, לילך 1 קריית ביאליק ואח'

ע"י ב"כ עוה"ד טל רבינוביץ' ועו"ד רם אורן
מרחוב שער פלמר 1 משרד 703 חיפה 33031
טל': 04-8221920 פקס: 04-8120470

- נ ג ד -

הנתבעות [בשני התיקים הנ"ל]: 1. משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ
2. גנדן השקעות 1999 בע"מ
3. אל-הר הנדסה ובניין בע"מ

כולן על-ידי ב"כ עוה"ד אילן שרקון ו/או יואב קוק ואח'
מרחוב יבנה 15 תל אביב 65791
טלפון: 03-5662808; פקס': 03-5662801
בקשת רשות ערעור

מוגשת בזאת בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בת"א 19032-07-09 וכן בת"א 172405/09 (כב' השופטת פרוסט) ההחלטה מצ"ב מסומנת א'.
בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן החלטה לפיה תבוטל ההחלטה של בית משפט קמא וכן להורות לבית משפט קמא לאפשר למבקשים לבדוק את חיפוי האבן בהיקף הבניין מושא התובענה ולהציג תוצאות הבדיקות למומחה מטעם בית משפט, המהנדס קצור, על-מנת שישלים את חוות דעתו.
בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.
עוד מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את המשיבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד כדין.
ואלה נימוקי הבקשה:

1. המבקשים הינם התובעים בתביעה העוסקת בליקויי בניה שהתגלו בבית ברח' לילך 1, בחיפה הן בדירותיהם והן ברכוש המשותף.

2. תוך כדי ניהול התביעה ארע אירוע חמור של נפילת אבני חיפוי פנים בחודש ינואר 2011 או בסמוך למועד זה. כתוצאה מנפילת אבני החיפוי הזמינו המבקשים מעבדה מוסמכת לבדיקת חיפוי הפנים והחוץ וממצאיה הוגשו לבית משפט קמא במסגרת חוות דעת ערוכה ע"י המהנדס ד"ר א' בן עזרא. חוות הדעת מצ"ב מסומנת ב'.

3. בהתאם לחוות הדעת עולה חיפוי הפנים והחוץ של הבניין לקוי באופן אשר מסכן חיי אדם. בית המשפט מופנה לאמור בחוות הדעת-

"במצב דברים זה, יש סיכון מובהק למשתמשים של נשירת אבני חיפוי ודרוש לבצעם מחדש, ולא להמתין לנשירה".

4. מסקנות חוות הדעת הועברו למומחה בית המשפט אשר ביטל אותן בטענה שתוצאות בדיקות המעבדה אינן רלוונטיות [?!] היות שהן מתייחסות לבדיקה לפי שיטת חיפוי רטובה בעוד שחיפוי האבן בבניין נעשה בשיטת "יציקה כנגד אבן".

5. רק במהלך חקירתו גילה המומחה לראשונה כי בבניין בוצע חיפוי האבן בשיטת "ברנוביץ", פרט לקומה קרקע ועליונה שבוצעו בשיטת הקיבוע הרטוב.

6. כבר כעת ייטען שטעה בית משפט קמא כאשר דחה את הבקשה היות שלגישתו היה ידוע למבקשים עוד בשנת 2011 עת הוציא מומחה בית המשפט את חוות דעתו המשלימה שהחיפוי בוצע בשיטת ברנוביץ. לשיטתו של בית משפט קמא שיטת "יציקה כנגד אבן" מונח שהמומחה השתמש בו בחוות דעתו ובית משפט קמא מצטט הימנה הינה שיטת ברנוביץ בלבד, דבר שאינו נכון. להבהיר גם בשיטת הקיבוע הרטוב הרגילה וגם בשיטת ברנוביץ מדובר ביציקה כנגד אבן. בשתי השיטות מבצעים קיבוע רטוב של האבן כלפי קיר הבניין. בשיטת הקיבוע הרטוב מקבעים כל אבן בנפרד ובשיטת ברנוביץ מדובר בפלטות שלמות ומלבניות המכילות מספר אבנים יחד.

7. ולהבהיר למבקשים ולמומחה מטעם לא הייתה שום יכולת ואפשרות לדעת באיזו שיטה השתמשה המשיבה. לא ניתן להבחין בשיטת הקיבוע מתוך ראייה. הדרך לוודא את שיטת הקיבוע היא או ע"י קבלת מסמכים מן המשיבה או ע"י ביצוע בדיקה הרסנית. המבקשים שלחו טרם הגשת התביעה מכתבים למשיבה אליהם צורפה חוות דעת א' בן עזרא. חוות הדעת גם צורפה לכתב התביעה. בשום מקום לרבות בכתב ההגנה לא נרשם שהשיטה בה בוצע החיפוי היא שיטת ברנוביץ. החלטת בית משפט קמא לדחות את בקשת המבקשים לבדוק האם החיפוי מתאים לתקן לפי שיטת ברנוביץ הינה בבחינת מתן פרס לבעל דין שהסתיר עובדה מהותית שהייתה בידיו, ומתן פרס על פעולת ההסתר כאמור.

8. על-רקע טענה זו הוגשה הבקשה לאפשר למבקשים לערוך בדיקה נוספת והפעם לפי שיטת ברנוביץ, וזאת כדי להביא לבית המשפט קמא ראיות המעידות שגם לפי שיטה זו חיפוי הבניין נעשה שלא כדין באופן המהווה סיכון בטיחותי. הבקשה מצ"ב מסומנת ג'.
9. בית משפט קמא דחה את בקשת המבקשים, ובקליפת האגוז, נימוקי ההחלטה הם אלה:

  • לא הועלתה טענה על-ידי המבקשים בדבר פגמים בחיפוי בתקופת הבדק (7 שנים מיום קבלת החזקה, קרי: עד לחודש יולי 2010).

  • בתקופה בה נבנה הבניין ואף נמסר למבקשים לא היה תקן המתייחס לשיטת ברנוביץ. התקן יצא רק בשנת 2005.

  • המבקשים ידעו שהחיפוי בוצע בשיטת ברנוביץ ולא בשיטת הקיבוע הרטוב עוד בשנת 2011 עת ערך מומחה בית המשפט את חוות דעתו המשלימה. חוות דעתו המשלימה של המומחה מסומנת ד'. לגבי נימוק זה טעה בית משפט קמא כאשר הסתמך עליו נוכח האמור והמפורט לעיל.

10. המבקשים יטענו כי טעה בית משפט קמא בהחלטתו באופן המקפח באופן קשה את המבקשים ומונע מהם להוכיח את גרסתם. פגיעה זו אינה בעניין שולי אלא פוגעת באפשרותם להוכיח קיומו של ליקוי מהותי ומרכזי הנוגע בשאלות בטיחותיות ושעלול לסכן חיי אדם ובריאותם.

11. ההחלטה נגועה בחוסר סבירות קיצוני אשר פוגע בזכות יסוד של המבקשים שעניינם יישמע בבית משפט כדבעי.

12. טעה בית משפט קמא כאשר דחה את בקשת המבקשים בטענה שאין לאפשר בדיקת מעבדה להוכחת קיומו של הנזק היות שהטענה לא הועלתה על-ידי מי מהם בתקופת הבדק. בית המשפט מופנה לחוות דעתו של ד"ר בן עזרא שם נטען בסעיף 6.18 כי קיימת בעיה בחוזק ההדבקות של חיפויי הפנים בשטח המשותף. נכון שעסקינן בחיפויי חוץ, אפס, עדיין מדובר בשיטת עבודה לקויה שמן הדין שתדליק נורה אדומה.

13. בתחילת שנת 2011 ארע אירוע של נשירת חיפויי פנים בלובי של אחת הקומות באופן שבנס לא נגרם נזק לנפש. טענת בית משפט קמא שלא קיימת אחריות היות שהאירוע ארע מספר חודשים לאחר תום תקופת הבדק הינה אבסורד.

14. תום תקופת הבדק אינה סוף פסוק מבחינת אחריות הקבלן. בית המשפט הנכבד מופנה לסעיף 4 לחוק המכר [דירות] הקובע תקופת אחריות של 3 שנים לאחר תום תקופת הבדק. במקרה שלנו, מדובר בתקופה של 3 שנים לאחר תום 7 שנות בדק. הדברים אף נאמרו במפורש על-ידי מומחה בית המשפט שקבע בחוות דעתו נספח ג' לעיל. תקופת האחריות מסתיימת אליבא דגרסת מומחה בית המשפט בחודש יולי 2013, והפגם התגלה בשנת 2011, כך שלא היה מקום לחסום את המבקשים לבדוק את טענותיהם.

15. בית המשפט מופנה גם לסעיף 7 לחוק המכר [דירות] הקובע-
"חוק זה אינו גורע מזכויות הקונה או קונה המשנה הניתנול לו לפי כל דין".

16. לשון אחר, בחינת הליקוי נמדדת לא רק לאורו של חוק המכר [דירות], אלא גם לאור חיקוקים נוספים, לרבות פקודת הנזיקין. טענה זו נטענה גם בכתב התביעה המתבסס על דיני הנזיקין הכלליים ולא רק על חוק המכר דירות.

17. לעניין זה, מופנה בית המשפט לסעיף 89 לפקודת הנזיקין לפיו העילה מתגבשת מיום גילוייה ואין לחסום את המבקשים מלנסות ולהוכיח את קיום הפגם.

18. טעה בית משפט קמא בכך שנדרש לתקן החל ככל שהוכחו אי-התאמות לתקן בין אם היה תקף ובין אם לאו. ראה בעניין זה סעיף 5.03 לתקנות התכנון והבניה [בקשה להיתר תנאיו ואגרות] תש"ל 1970 התוספת השנייה, להלן ציטוט הסעיף במלואו שעניינו - שיטת בנייה:

שיטת בניה (תיקון התשס"ה (מס' 2))

5.03 שיטת בניה תהא מבוססת על חישובים סטטיים ומבחנים הנדסיים ויתקיימו לגביה תנאים אלה:

(1) החישובים הסטטיים יוכיחו כי נעשה בהם ניתוח ברור על פעולת הכוחות המתהווים בשלד על-ידי העמסים ונתמלאו הדרישות הקונסטרוקטיביות לגבי השלד תוך מתן הדעת על תכונות חמרי הבנייה;

(2) קיים ניסיון הנדסי לגבי השיטה המוצעת; באין ניסיון כאמור, ימציא מתכנן שלד הבניין חוות דעת של בעל הכשרה מקצועית בעניין הנדון שהסמיכו לכך שר הפנים, כי השיטה האמורה ראוייה לשימוש.

19. להבהיר, כעולה מסעיף זה, ככל שקיימת אי-התאמה בין למפמ"כ, בין לתקן חל או לא חל, הרי מדובר בביצוע בניגוד לכללי המקצוע הטובים, ובמקרה כזה, המבצע (הקבלן) אינו פטור מאחריות, אלא להפך - אחריותו מוגברת ועליו לנקוט משנה זהירות לאור התקנה דלעיל ובמיוחד סעיף קטן 2 בה.

20. גישתו של בית משפט קמא מוזרה בלשון המעטה. איזה נזק עלול להיגרם כתוצאה מחשיפת הפגם של חוסר בחוזק המילוי למעט גילוי האמת באופן שעלול להציל חיים. אינטרס שיפוטי ברור הוא לאפשר למבקשים להגיש ראיותיהם ולא לחסום אותם בטענות פורמליות ופרוצדורליות.

21. הנימוק הנוסף בגינו דחה בית משפט קמא את הבקשה היה כי בתקופה האמורה לא היה תקן לשיטת ברנוביץ (התקן יצא בשנת 2005), וכי מפמ"כ 378 מהווה המלצה בלבד.

22. טעה בית משפט קמא כאשר קבע שהמפמ"כ מהווה המלצה בלבד. לחיזוק הטענה מסתמך בית משפט קמא על ציטוט של המומחה בחוות דעתו-

"המפרט מתייחס לתכן ולביצוע שיטות החיפוי באבן תוך התחשבות בגורמים שהוזכרו לעיל וזאת במטרה לצמצם את מקרי הכשל של חיפויי האבן ולשמש מדריך לעוסקים במלאכת החיפוי: מפקחים ומבצעים".

23. עיון בציטוט וכן עיון מעמיק במפמ"כ עצמו לא מגלה ולו ברמז את מקור הטענה כי מדובר בהמלצה בלבד.

24. יתרה מכך, הטענה אינה נכונה עובדתית. באותה תקופה היה בתוקף תקן 2378.1, ועל כך אין עוררין. בתקן זה שחל על כל סוגי חיפוי האבן נאמר שהתקן 2378.4 ו-2378.5 נמצאים בהכנה / יוכנו בעתיד, ובינתיים מה שכן חל זה מפמ"כ 378 שהמומחה מטעם בית המשפט טוען בכשרונו כי רב שמדובר בהמלצה. להלן ציטוט מתוך התקן 2378.1 שאין עוררין שהיה בתוקף בעת ביצוע הבנייה-

"עד לפרסומם של החלקים האחרים בסדרת התקנים, חלות על מערכת הקיר הדרישות הרלוונטיות שבסעיפי מפרט מכון התקנים הישראלי מפמ"כ 378 שלא הוחלפו על-ידי תקן זה [ראו פירוט הסעיפים שהוחלפו בעמוד של תקן זה] לרבות אחריות יצרן הדבק בחיפוי בשיטת ההדבקה".

25. גם אם נגרוס אחרת ונטען שהמפמ"כ אינו רלוונטי, עדיין יש לטעון שהתקן גם אם יצא מאוחר יותר הוא מחייב. תקן ישראלי לא נברא מאין אלא משקף מציאות בתחום בניה במשך שנים שקדמו להוצאתו. תקן ישראלי הינו בבואה של ביצוע נכון ומקובל בשנים רבות שקדמו לו. כלומר אם הבנייה בוצעה בניגוד לתקן אזי מדובר בעבודה בניגוד לכללי המקצוע הטובים, והראייה לכך הוא מבחן התוצאה, קרי: נפילת האריחים.

26. בית המשפט מופנה לסעיף 4א' 3 לחוק המכר דירות הקובע שאי התאמה כוללת גם עבודה גרועה-
סעיף 4 לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973
"אי-התאמה
(תיקונים: התש"ן, התשע"א)

(א) המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה או קונה המשנה אם התקיים אחד מאלה:

(1) הדירה או כל דבר שבה (להלן - הדירה) שונים מן האמור במפרט, בתקן רשמי או בתקנות הבנייה;

(2) תוך תקופת הבדק התגלתה אי-התאמה בדירה, זולת אם הוכיח המוכר שאי-ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה או קונה המשנה;

(3) תוך תקופת האחריות התגלתה בדירה אי-התאמה והקונה או קונה המשנה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים;

(4) בתוך תקופה של 20 שנים שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה בידי המוכר (להלן - תקופת הבדק לאי- התאמה יסודית), התגלתה אי-התאמה יסודית, זולת אם הוכיח המוכר שאי - ההתאמה היסודית נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה או קונה המשנה;

(5) התגלתה אי-התאמה יסודית, אף לאחר תקופת הבדק לאי-התאמה יסודית, והקונה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים;

(6) המוכר לא מסר לקונה הוראות תחזוקה ושימוש."

27. אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את הבקשה כמפורט ברישא לבקשה ולאפשר למבקשים שיהיה להם יומם בבית המשפט. עוד מתבקש בית המשפט לחייב את המשיבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד.

טל רבינוביץ', עו"ד
ב"כ התובעים

בית המשפט המחוזי בתל אביב, קיבל את בקשת רשות הערעור, דן בה והחליט כי הבדיקה המבוקשת תתבצע. בית המשפט שבערעור העדיף את גילוי האמת על פני הפרוצדורה.
להלן ההחלטה בשלמותה:
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית משפט לערעורים
אזרחיים

רע"א 16901-11-13 נציגות וועד הבית נ' משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ ואח'
תיק חיצוני:

בפני כב' השופטת עפרה צ'רניאק

מבקשים נציגות וועד הבית
נגד
משיבים 1. משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ
2. אל הר הנדסה ובניין בע"מ
3. גנדן השקעות 1999 בע"מ

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת פרוסט) ולפיה נדחתה עתירת המבקשים כי יבדק חיפוי האבן בהיקף הבניין נושא התובענה ותוצאות הבדיקה יובאו בפני המומחה מטעם בית המשפט שישלים חוות דעתו.

אכן, דר"כ לא תיטה ערכאת ערעור להתערב בשקול הדעת הרחב הנתון לערכאה דיונית בכגון דא. ברם בענייננו, כאשר התברר כי חיפוי הפנים בבנין נשר, קיים חשש כלשהוא שארוע דומה יקרה גם בחיפוי החוץ ומכל מקום אם יש אפשרות לברור הנושא כדבעי ובמסגרת התיק שעדיין לא הסתיים, עדיפה גישה זו על פני קביעה כי מדובר בעתירה שאינה רלוונטית לתיק הנדון.

לפעמים כדאי לבדוק גם אפשרות רחוקה למניעת אסון ודומה עלי שגם מטובת המשיבים לאפשר זאת.

בפרט כאשר לא יגרם כאן למשיבות שום נזק שלא ניתן לפצות עליו בהוצאות הולמות.

להדגיש כי נימוקו של בית משפט סב על חוסר רלוונטיות, זאת ותו לא כאשר כאן ניתן יהיה לעמוד על הרלוונטיות או חוסר הרלוונטיות שבבדיקה האמורה רק כאשר מלוא התמונה תיפרש בפני ערכאה דיונית.

מצאתי אפוא לדון בבר"ע כבערעור ולקבלו.

ההחלטה נושא הבר"ע מבוטלת ועתירת המבקשים מתקבלת. אין צו להוצאות ובכך יש משום פיצוי לפחות בשלב זה על האיחור שבהגשת העתירה. ככל שהופקד ערבון הוא יוחזר למפקידו.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ד, 29 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

בית המשפט המחוזי קבע כי השאלה האם הבדיקה רלוונטית או לא - תיקבע לפי התוצאות, של הבדיקה, ואי-אפשר לקבוע כי הבדיקה המבוקשת אינה רלוונטית בטרם בירור וניתוח תוצאותיה.

בית המשפט שבערעור לא הסכים לקחת סיכון של קיום אבני חיפוי אשר כושר הידבקותם לקיר פגום ומהווה סיכון.

בפועל ולמעשה, לאחר קבלת רשות כאמור, התובעים ביצעו את הבדיקה.
המדגם כלל 6 דגימות מתוך אבני חיפוי שנבדקו בשטח קומות הביניים, בהן בוצע קיבוע אבני חיפוי בשיטה המתועשת, ותוצאותיה של בדיקה זו על קיומה התעקשו התובעים מדברות בעד עצמן.

לא רק מדברות - צועקות, שכן התברר שהבדיקה הייתה מאוד רלוונטית, ואבני החיפוי פגומים באופן חיפויין ואינם תואמים כלל את דרישות התקן.

אבני חיפוי מבוצעות ברשלנות ותוך אי-התאמה לדרישות התקן. במצב זה הן עלולות לנשור מקירות הבניין בזמן בלתי צפוי ובאופן מפתיע, לפגוע בעוברי אורח ולגרום לאסון.

אבני חיפוי המקובעות לבניין בניגוד להוראות התקן - מהוות פצצה מתקתקת מעל ראשי בני אדם.

תאריך:  24/04/2014   |   עודכן:  24/04/2014
אברהם בן-עזרא
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
היום בתאריך 24 לחודש אפריל 1915 לפני 99 שנים בדיוק התחיל רצח העם הארמני - השואה הארמנית בכך שהאימפריה העות'מאנית התחילה במסע חיסול מכוון ומתוכנן של רצח הלאום הארמני היושב בגבולותיה הכול במטרה אחת - לחסל, להשמיד, למחוק כל זכר מכול ארמני החיי בתחומי האימפריה העות'מאנית.
24/04/2014  |  אלכס לוין  |   מאמרים
הסכם הפיוס בין הפת"ח לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי, הוא הקש השבור האחרון במו"מ בין ישראל לרשות הפלשתינית. ישראל לא יכולה לנהל מו"מ מול גוף שצירף אליו ארגונים שמתנגדים לקיומה וקוראים למאבק חמוש נגדה.
24/04/2014  |  אריאל י. לוין  |   מאמרים
לאור הסכם הפיוס בין הפתח לחאמס, על ישראל להודיע מיידית: אין ולא יהיה מו"מ עם הרשות הפלשתינית. וזה לא רק מסיבות של עיקרון והיתכנות, אלא גם ובעיקר מהסיבה הכי מעשית בעולם: אסור לתת לאבו מאזן משהו שעלול בעוד חצי שנה להגיע לידיו של איסמעיל הנייה.
23/04/2014  |  איתמר לוין  |   מאמרים
בארץ פועלים שורה של עמותות וארגונים העוסקים במאבק בשחיתות ובפעילות לשיפור השקיפות ואיכות השלטון, כגון: התנועה לאיכות השלטון, תנועת אומ"ץ, התנועה לחופש המידע, המכון הישראלי לדמוקרטיה, "טבע ודין" ועוד.
23/04/2014  |  אלי אלון  |   מאמרים
חדשות סוף השבוע בארץ מתאפיינות בעיקר בתוצאות משחקי ספורט, תאונות דרכים ולמרבה הצער לדיווח ישיר מאירוע דקירה במועדון/פאב של בליינים בשנות העשרה/העשרים לחייהם. היה ומסתיים שבוע ללא אירוע דקירה דיינו. אבל כמעט ולא בנמצא שבוע כזה.
23/04/2014  |  ראובן דינור  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il