|
בנימין נתניהו. מתנשא [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
ראש הממשלה מתבטא בלשון מתנשאת על ההנהגה הפלשתינית, משהו כמו אנחנו פה וכאשר תרצו שלום תתקשרו, שר האוצר מחרה ומחזיק אחריו ומגנה את החיבור הטבעי והמובן בין שני גופים ערביים שונאי ישראל ומכחישי הזהות היהודית כבסיס קיומה של מדינת ישראל.
ובשטח, ביצהר, באום אל פאחם ובמקומות אחרים, פורעים יהודים לא טומנים רבים את ידיהם בצלחת, והגיעו אף לכדי פגיעה בחיילי צה"ל, מפקדיו ומתקניו.
האמת היא שהשלום רחוק, לא רק "בגללם" אלא גם "בגללנו" על-מנת לרקוד בטנגו של החתונה של פלוני ופלונית, ודאי צריכים את הזוג, אך חובה גם שהזוג יהיה בשל לנישואים ולא רק שני חברים מהגנון של יוכבד, ובהיבט של בשלות העמים לשלום, שני הילדים, גם אנו וגם הפלשתינים נמצאים בגיל מנטאלי מתחת לקו האפס – אין לנו ולהם הבגרות הנדרשת על-מנת לבצע את הויתורים ההדדיים, אין לנו ולהם הבגרות הנדרשת להחלפת הרובים באתי חפירה.
הפחדים, הטענות, האלוהים, הכבוד, העצלנות מפרידים אותנו ומפרדים אותם מהשלום המיוחל, וכל הרעות החולות האלה לא התפוגגו על-אף עשרות השנים, הם ודאי יתפוגגו אך לא בשנים הקרובות, ומי יודע כמה דם עוד יישפך לשם כך.
ההכרה הפלשתינית בזכות קיומנו כמדינה יהודית על-פי תפיסתנו, לא קיימת, ההכרה שלנו בזכות קיומם על-פי תפיסתם לא קיימת, המרחקים הם מרחק שמיים וארץ, לא גירדנו עדיין חצי אחוז מההסכמה הנדרשת, ושר אוצרנו, המתמטיקאי הבכיר, מכריז כי נותרו רק 10% הייתכן? הוא מדגיש מיד אחרי כן שמדובר ב 10% כבדים, אז אם הם כבדים יחסית לשאר כיצד הם רק 10%? אולי בילה החוף הים בשיעור מתמטיקה? ואולי הוא חושב אותנו לאידיוטים?
חכמים היזהרו בדבריכם, וודאי יזהרו אלה שאלוהים לא חנן אותם בחכמה יתרה, כשלון שיחות השלום אינו סיבה להצהרות יהירות ומתנשאות, הבעיה היא כבדה ומורכבת, אנו נטע זר מתקדם בלבו של מרחב ערבי נחשל ונכשל, ואין שום סיכוי שהסביבה תקבל אותנו כפי שאנו, לפני שיגיעו למסקנה שאנו פה ואיש לא יזיז אתנו מפה, ולפני שאנו נגיע למסקנה שהפשרה היא הכרחית.
מספר ימים לפני מלחמת ששת הימים פרץ השיר של חיים חפר "נאצר מחכה לרבין" אשר העלה את המצב רוח בעם בישראל מוכה הפחד, אחרי מלחמת הבזק המוצלחת הזו הפך השיר להמנונם של הנחים על זרי הדפנות, ואת התוצאות ראינו ביום כיפור 6 שנים לאחר מכן. רק לא לחזור על השטות הזו.
חטא היוהרה, בייחוד כאשר מקורו הוא בצמרת הממשלה, מזיק מאוד לסיכויים של המשך המגעים, ובעיקר פוגע בנו פנימה, ומפיח רוח חיים בכוחות אשר פועלים מחוץ לחוק, וגורמים נזק בל ישוער לחוסן הלאומי שלנו.