ביום חמישי האחרון (24.4.14) הציג משרד החינוך את תוכנית "בשביל הזיכרון" ללימוד שואה במערכת החינוך.
בהודעה שהוציא המשרד נכתב, כי במסגרת כינונה של התוכנית החדשה, "הגננת תבחר דרך מותאמת להצגת יום הזיכרון לשואה ולגבורה לילדי הגן בהתייחס לשלבי ההתפתחות השונים של הילדים, לידע שאתו מגיעים הילדים אל הגן, לאישיותם ולרגישויותיהם".
הסיבה להחלת התוכנית בגן-הילדים
חשוב לציין כי מדובר בתוכנית שמונחת על שולחנו של משרד החינוך כבר כמה שנים, ובביקורו האחרון בפולין הודיע שר החינוך הרב
שי פירון שברצונו ליישם אותה החל מגן הילדים ועד בתי הספר התיכוניים.
עד היום, לימוד השואה מגני הילדים ועד חטיבות הביניים לא היה מוגדר.
גננות, מורים ומנהלי בתי ספר הרגישו צורך לטפל בנושא לקראת יום השואה, אך לא הודרכו עד היום כיצד לעשות זאת.
לאורך השנים דיווחו אנשי חינוך על מקרים רבים שבהם ניסו לשוחח על הנושא או ללמד אותו, אולם תלמידים צעירים התקשו לעכל ולהכיל זאת.
על-רקע זאת, מסבירים במשרד, עלה צורך בקיומה של תוכנית מסודרת.
התוכנית גובשה על-ידי ועדה המשותפת למשרד החינוך ולבית הספר הבינלאומי להוראת השואה של יד ושם, שבה ישבו מומחים מתחום הוראת השואה, צוותים חינוכיים, פסיכולוגיים ויועצים חינוכיים.
המתווה מתייחס לכל שכבות הגיל, ובהתאמה ליכולתם הרגשית והקוגניטיבית של הילדים להתמודד עם הנושא ומשמעותו. העיסוק בנושא יתבצע לאורך השנים, כך שנדבכי הידע ייבנו באופן מוסדר, נגיש, מובנה והדרגתי.
ההחלטה בדבר גיבושה של התוכנית החדשה התקבלה על-רקע המציאות, שבה דור ניצולי השואה האחרונים הולך ונעלם. מציאות זו דוחקת בנו, כמערכת האמונה על חינוכו של הדור הצעיר, להנציח באופן ראוי ומשמעותי את זיכרון השואה.
מה כוללת התוכנית
על-פי התוכנית, בעת הצפירה יהוו הגננת והמבוגרים מודל לעמידת דום. בנוסף, יוצע גם לילדים להצטרף לעמידה, אך אין לצפות מהם לעמוד לכל אורכה או לבטא עצבות.
לפי התוכנית, "הוראת השואה בכיתות א'-ב' תכלול לימוד מבוקר של פרק השואה מתוך ההנחה שחשיפה מותאמת ומבוקרת יכולה להגן מפני טראומה ולמנוע השלכה לא נכונה של המושגים המרכזיים בנושא.
בכיתות אלו חשוב להתמקד בסיפורו של היחיד תוך שימת דגש על 'עוגנים נפשיים' שיקלו את ההתמודדות.
בעזרת המפגש עם דמות מרכזית אחת תיווצר אמפתיה שתאפשר להכיל את הנושא ולהכיר מושגי יסוד ראשוניים.
וכן, כדי להגיע אל המשמעויות הערכיות ועם זאת לא להציג מציאות מאיימת שאין ממנה מוצא, מוצע לטוות עם הילדים את הסיפורים האנושיים; להכיר את אשר אבד - משפחות, אנשים, וכן להכיר סיפורי התמודדות, גבורה והצלה.
בכיתות ג'-ד' העיסוק החינוכי בנושא השואה מתמקד בסיפורה של המשפחה והיחיד בתוכה. כמוכן, עצם ההתמקדות בעולמה של המשפחה מאפשרת עיסוק במסגרת אנושית שמוכרת לתלמידים ושכלפיה הם יכולים לחוש אמפתיה.
דיון בנושא מאפשר לנו לעסוק בקשיים שבפניהם ניצבה המשהמשפחה בתקופה משברית זו לצד עוגנים נפשיים מתאימים, ואף להכיר מגוון רחב של דמויות ואת מארג היחסים שביניהן.
הרחבת הדיון במושגים היסטוריים בגיל זה מאפשרת לנו לדון גם בנושאים אוניברסליים שעוסקים בשאלות של נקיטת עמדה, כמו במקרה של חסידי אומות.
בכיתות ה'-ו' יתמקדו בסיפורם של ילדים אשר הנושאים ההיסטוריים נשזרים בו והם מתרחבים גם לסוגיות של גורלה של המשפחה ומגוון גורלות נרחב יותר.
בחטיבות הביניים ישוחחו המורים עם התלמידים על משמעותה של עמידה רוחנית עם שימת דגש על התמודדות של הפרט וקבוצות שונות, ובכלל זה תוך התייחסות מלאה של חיי הקהילה בתקופה שקדמה לשואה ובמהלכה.
על משמעותה של עמידה רוחנית והתמודדות של הפרט ושל קבוצות שונות, התלמידים בשלב זה טרם למדו את נושא השואה באופן נרחב, ולפיכך יש לעמוד על כך שלדיונים אלו תהיה אחיזה בהקשר ההיסטורי הרלוונטי.
ואילו בתיכון (י'-י"ב) יתקיים תהליך של העמקת הידע ההיסטורי במבט בין-תחומי תוך חיבור ושילוב עם נושאים ערכיים ודילמות העולות בנוגע לזהות יהודית ולמוסר אנושי.
על התהליך החינוכי לאתגר את התלמידים לחשיבה מורכבת של אירועי השואה על-ידי הצגת חומרים ויזואליים מנקודת מבט שונות.
התוכנית תחל לפעול החל משנת הלימודים הבאה (תשע"ה).
לסיכום: מדובר סה"כ בתוכנית טובה רק חבל שמתחילים אותה בגן-הילדיםולא בכיתה א' שבה הילדים יותר בשלים לקלוט נושא כבד, חשוב, ומורכב זה.
