קולינריה ערבית

לרשימה הנכבדה של מסעדות ערביות, שבהן נתברכה העיר יפו, נוספה בימים אלה מסעדה חדשה: "אל ג'מילה" (רחוב עולי ציון 4), הממוקמת בליבו של שוק הפשפשים. פתיחתה היא, בסך-הכל, עוד ניסיון קולינרי לקרב את המטבח הערבי המסורתי אל הקיבה הישראלית, במקום שבו עלו על שרטון - לפחות בינתיים - שיחות השלום עם הפלשתינים.

מאחורי הניסיון החדש הזה ניצב סלאח כורדי - שף המסעדה ובעליה, המתגאה בקוריקולום קולינרי לא מבוטל במסעדות ישראליות מקומיות, ושמצליח להחדיר את עקבותיו הברורים גם ל"אל ג'מילה" החדשה שלו, שזה מקרוב נפתחה.

למסעדה הגענו לעת צהריים ונדלקנו על תפריט עסקי מפתה שהוצע לנו בה. מן המנות הראשונות דגמנו שקדי-עגל צרובים, שהוגשו על מצע של קציפת שעועית לבנה, עם רוטב של עשבי תיבול. המנה הייתה בהחלט מהממת וניכר בה שהוכנה ביד אמונה, בהתאם לכל כללי הטקס. הבשר היה רך ונימוח וטבל בעיסה ערבה ופיקנטית.

בינוניות

מאכזבת, לעומתה, הייתה מנת הקלמארי הממולא - בחירתה הבלתי מוצלחת של בת הזוג כפתיח - שלקתה, אללי, בחסר מובהק של שרימפס שהובטח בתפריט, אך לשווא, כמילוי. גם בשר הסרטנים האפוי בטאבון, שהוגש על שיפוד, התגלה לכל היותר כ"נדמה לי".

מן המנות העיקריות נפל הפור שלנו על מנדיל-עראייס, ובלשון בני אדם, קבב-טלה אפוי, שהוגש על מצע של מסבחה-עדשים. הייתה זו מנה טעימה למדי, אבל מבחינת איכותה היא לא חרגה מן הבינוניות. נלוותה אליה סודה צוננת.

מן הקינוחים היצירתיים שהוצעו לנו, בחרנו בשניים: סלסת קדאיף ותאנים ממולאות בפרי. הקינוח הראשון היה מרקם של קציפת ביצים, עם תותים טריים מסוכרים ורוטב זביונה - מנה בהחלט מרעננת ומשיבת נפש. גם התאנים הממולאות והמטוגנות, עתירות הקלוריות, לא ביישו את הפירמה. התלווה אליהן אספרסו כפול, מהביל וניחוח.

התשלום לשניים הסתכם ב-206 שקל והוספנו עליו תשר של 40 שקל לשרות אדיב וקשוב. את "אל ג'מילה" זיכינו ב-7 מתוך 10 הנקודות של הסולם הקולינרי שלנו.