מערכת החוקים מורכבת ומסועפת, וכאילו לא די בכך, באים גם פסקי-דין להכביר מורכבות, אך לעיתים גם לסייע בהבנה ובהתמצאות בסבך החוקים.
בתחום הבנייה קיימים תקנים, תקנות, הוראות, וכל זאת במסגרת חקיקת המשנה.
יש ולכאורה רואים סתירה בין חיקוק אחד למשנהו, אך על המומחה לדעת כי במקרה כזה אין לו חופש פעולה להעדיף את הגרסה הנוחה לטיעונו המתבקש, אלא שומה עליו לבדוק מהי הפרשנות הנכונה ומהי הגרסה הראויה.
אין לנצל את הסתירה-לכאורה העולה מקריאת טקסט משפטי - כחופש לפרשו לפי האינטרסים של מזמין חוות הדעת.
להלן ציטוט מתוך בג"ץ 4562/92 ח"כ אליעזר זנדברג נ'
רשות השידור ואח', שופטים:
אהרן ברק-נשיא, משנה לנשיא
שלמה לוין,
גבריאל בך,
אליעזר גולדברג,
תאודור אור,
אליהו מצא,
מישאל חשין,
יעקב קדמי,
יצחק זמיר, טובה שטרסברג כהן, צבי א' טל,
דליה דורנר,
יעקב טירקל:
"המסקנה, כי על-פי תכליתו חוק התשריר לא נועד לאפשר הטלת קנס פיגורים על פיור בתשלום האגרות (לשנים 1985-1992) שקדם לחקיקתו, מתחזקת לאור השיקול הבא: נקודת המוצא הפרשנית הינה כי על הפרשן לשאוף להרמוניה נורמאטיבית.
הנורמות החקוקות השונות אינן עומדות כל אחת בפני עצמה, אלא משתלבות הן זו בזו ויוצרות מערכת אחת, השואפת להרמוניה פנימית (ראה בג"צ333/85 אביאל ואח' נ' שר העבודה והרווחה ואח' [19], בעמ' 596). מכאן השאיפה של הפרשן להבטיח הרמוניה אופקית, כלומר, לפרש שתי הוראות חוק באופן שלא תיווצר סתירה (אנטינומיה) פנימית ביניהן"... עלינו להעדיף את הפירוש, המביא לשילוב ויוצר הרמוניה בין החוקים, על פני פירוש, המעלה ניגוד ביניהם" (השופט גולדברג בע"א 624/88 גולד נ' מעוז ואח' [20], בעמ' 502; ראה גם רע"א 265/89 ראבי נ' פקיד הבחירות לראשות המועצה המקומית ג'לג'וליה ואח' [21], בעמ' 440). מכאן השאיפה של הפרשן לפרש הוראת חוק כתואמת את החוקה, ובכך להבטיח הרמוניה אנכית בשיטה.
זהו העיקרון של "פרשות בהתאם לחוקה" -
VERFASSUNGSKONFORMEAUSLEGUNG) המקובל בספרות החוקתית הקונטיננטלית HESSE, GRUNDZEGE DESVERFASSUNGSRECHTS"
יש ללמוד מפסק הדין הנ"ל, המתווה דרך לפרשנות ראויה לתקנות ולתקנים.
ומן הכלל את הפרט: בעניין אופן ביצוע רצפת תא המקלחת, לפי כל הגרסאות נדרש כי רוחב התא יהיה 70 ס"מ לכל הפחות ושטחו 0.65 מ"ר לכל הפחות.
מקור הדרישה בסעיף 3.11.3 בהל"ת - הוראות למתקני תברואה תש"ל - 1970, המובא להלן:
3.11.3 מידות (תיקון:התשנ"ט) שטח הרצפה בתא המקלחת יהא לא לפחות מ-0.65 - מ"ר, ומידתו הקצרה ביותר תהא לא פחות מ-70 ס"מ. הרצפה בהיקפה תהא משופעת אל שולי אגן המקלחת. מן הרצוי שקרקעית אגן המקלחת תודרג לפחות 2 ס"מ מתחת לפני הרצפה הסמוכה.
במקביל עם הל"ת, יש גם תקן 1205.3 התקנת מתקני תברואה ובדיקתם - מערכות שרברבות: קבועות שרברבות ואביזריהן;
גרסת התקן הנ"ל משנת 2000 היא כדלקמן:
3.2.5 מקלחת
תא המקלחת, אפשר שיהיה עם אגנית או בלעדיה. לפי דרישות הל"ת יהיה שטח הרצפה בתא המקלחת 0.65 מ"ר, לפחות.
3.2.2.1 תא מקלחת ללא אגנית
רצפת תא המקלחת ללא אגנית תנוקז כלהלן:
- באמצעות מחסום רצפה ונקז;
- באמצעות מאסף המצויד במחבר ונקז שמתחברים למחסום רצפה הממוקם מחוץ לתא המקלחת;
- שיפוע רצפת התא לכיוון הנקז בין 2% ל-4%.
גרסת התקן הנ"ל משנת 2007 שונתה והיא כדלקמן:
3.2.5 מקלחת
תא המקלחת, אפשר שיהיה עם אגנית או בלעדיה, לפי דרישות ההל"ת, יהיה שטח הרצפה בתא המקלחת 0.65 מ"ר, לפחות, ומידתו הקצרה ביותר - 70 ס"מ לפחות.
3.2.5.1 תא מקלחת ללא אגנית
רצפת תא מקלחת ללא אגנית תנוקז כמפורט להלן:
- באמצעות מחסום רצפה ונקז;
- באמצעות מאסף המצויד במחבר ונקז שיחוברו למחסום רצפה אשר ימוקם מחוץ לתא המקלחת;
- שיפוע רצפת התא לכיוון הנקז יהיה בין 1% ל-4%.
לאור האמור לעיל בחקיקת המשנה, עולה השאלה, האם חלה חובה שבתקן או בהל"ת לבצע בגבולות תא המקלחת דרוג או תיחום (כמקובל ע"י סף)?
ישנה תשובה לשאלה זו בפסיקה, להלן ציטוט מתוך דברי השופט יוסף מרגלית בע"א 25/90, אברהם אלברט ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואח', שופטים: סגן נשיא יוסף מרגלית,
מלכיאל סלוצקי,
חנוך אריאל, כדלקמן:
"פינת המקלחת
לטענת המערערים רוחב פינה זאת 65 ס"מ במקום 70 ס"מ לפחות, ושטחה 0.52 מ"ר במקום 0.65 לפחות. כפי שנקבע בתקנה 3.11.3.
המומחה ה' דימנט בחוות דעתו סעיף 3.10, כטי "למעשה מהווה כל חדר האמבט פינת מקלחת גדולה. באשר אין כל מחיצות בין איזורי המקלחת לבין שאר החדר". ה' דימנט אינו חולק על כך שמידות המוזאיקה שמתחת לראש המקלחת הן אלה שמזכירן ה' בן-עזרא בחוות דעתו.
טענת ה' דימנט, שאין כל מחיצה בין פינת המקלחת לבין שאר חדר האמבטיה אינה טענה. פירוש הדבר, שלא הותקנה פינת מקלחת של ממש, הנבדלת בצורה ברורה מיתר החדר. התוצאה בהכרח היא, של פזור המים לשטח החדר כולו. מכל מקום זהו אישרו לטענת המערערים, שלא הותקנה פינת מקלחת כנדרש. אדם מתקלח מתחת לראש המקלחת בלבד, וזקוק למשטח עמידה מתאים כפי שקובעות התקנות.
אפילו הבהרתו של המומחה אינה תשובה להעדר פינה מסודרת כזאת.
נראה לי, שיש ללכת על-פי הוראות ה' בן-עזרא תוך התאמה בעניין התיקון של פריט זה והייתי קובע סך 225 ש"ח + מע"מ.
הסכום שזורק ה' דימנט בתשובתו הוא סתמי ונראה כלא רציני ולא עונה לבעיה, שהוא עצמו מתאר."
לאמור בית המשפט המחוזי פירש את הל"ת וקבע כי נדרש לבצע דרוג בגבול פינת תא המקלחת כדי ליצור הפרדה ברורה בין שטח רצפת התא לבין שאר החדר, ודחה פרשות של מומחה ביהמ"ש, לפיה כל שטח החדר הוא בבחינת מקלחת אחת.
אלא שעל-פי הל"ת והתקנים כמצוטט לעיל, אין דרישה לביצוע דרוג או תיחום, למעט המלצה ("מן הרצוי") שבהל"ת לבצע דרוג של 2 ס"מ.
מהי פרשנות נכונה?
אפשרות ראשונה - "באין דרישה מפורשת וברורה, לא צריך לבצע דרוג, תיחום או סף, בהיקף רצפת תא המקלחת".
אפשרות זו מביאה אותנו לידי סתירה עם הדרישה שבהל"ת לגבי מידות תא המקלחת, שכן- אם אין מידות, כי אין סף/הפרדה/דרוג - מהיכן יימדד שטחו של תא המקלחת?
אפשרות זו מביאה אותנו גם לידי אבסורד - אם אין תיחום וגבול, משמע, ההמלצה לשיפוע רצפת המקלחת תחול על כל שטחו של חדר המקלחת - דבר שהוא בלתי סביר.
לא יהא זה סביר לבצע את רצפת חדר המקלחת עם שיפוע של 4%.
השיפוע המופרז בכל החדר יגרום לאי נוחות, ולאחת מהשתיים לגבי הדלת -
- מרווח בלתי תקני תחתיה.
- שפשופה ברצפה או התקנה עקומה כך שהמזוזות יותקנו עקום - במאונך לרצפה המשופעת...
יש לשלול פרשות זו לאור הסתירה והאבסורד.
אפשרות שניה לפרשנות - והיא הנכונה - "חלה חובה לבצע תיחום בהיקף רצפת תא המקלחת".
פרשנות זו מביאה אותנו לידי החלטה ברורה של קיום דרוג וסף המהווים תיחום לרצפת תא המקלחת וגודרים את שיפועי רצפתו - לה בלבד, כששאר שטח החדר יהיה אופקי. על-פי פרשנות זו - אין סתירה ואין אבסורד.
כך גם נפסק בע"א 25/90 הנזכר.
מורה נבוכים:
יש להעדיף את הפרשנות היוצרת הרמוניה בין החוקים על פני הפרשנות היוצרת סתירה ו/או שיבוש ו/או ניגוד בין החוקים.
