בדיקה לעומק מגלה כי השגייה של החברה להגנת הטבע בעשורים האחרונים בסך-הכל נמוכים למדי. היא לא הצליחה למעט כמה הצלחות נקודתיות למנוע פגיעה והרס מתמשך בטבע ובסביבה. ואינה ממלאת חלק ניכר מיעדיה ותפקידיה שלשמם הוקמה.
רבים אולי אינם יודעים, אבל לא מעט מהצלחות במאבקי טבע וסביבה נזקפות לזכותה של החברה להגנת הטבע, שלא בצדק, שכן מי שיזם וניהל מאבקים אלה היו גם ולעיתים קרובות אף בעיקר גופים ירוקים אחרים או פעילים סביבתיים מקומיים. לחברה נוצרה תדמית של גוף נקי וירוק הפועל ונאבק ללא לאות וללא פשרות לשמירת הטבע בארץ ואף בהצלחה. האומנם כך פני הדברים במציאות? החברה להגנת הטבע היא הארגון הסביבתי הגדול והמוביל בישראל. היא נהנית מאהדת כלל הציבור בישראל לאורך שנים ומצטיירת כגוף נקי וירוק הפועל ונאבק ללא לאות וללא פשרות לשמירת הטבע בארץ ואף בהצלחה. האומנם כך פני הדברים במציאות? האם תדמית זו מוצדקת? האם החברה להגנת הטבע ממלאת כראוי יעדיה ותפקידיה שלשמם הוקמה? מהו מאזן השגייה האמתי, ולא רק זה הנמסר לציבור על-ידי אנשי פרסום ויחצ"נים מיומנים? מה רמת השקיפות בחברה להגנת הטבע? כיצד מתקבלות ההחלטות בה? מה רמת הביקורת הפנימית בה ועוד.
מאמר זה ינסה לבדוק ולבחון לעומק וללא מורא, נושאים אלה. רבים, אולי אינם יודעים, אבל מדינת ישראל מזרימה מדי שנה מתקציב המדינה לקופתה של החברה להגנת הטבע מיליוני שקלים רבים. ועל כן ראוי וחשוב שנדע לאן בדיוק ובעיקר עבור מה מוצא כספינו.
ראשית, מעט היסטוריה ונתוני רקע: החברה להגנת הטבע נוסדה בשנת 1953. כיום חברים בה למעלה מ-65,000 בתי אב (כך לפחות מדווח) בשנותיה הראשונות היה תקציבה נמוך ומספר עובדיה קטן. בשני העשורים האחרונים גדל בצורה משמעותית תקציבה ומספר עובדיה, ואף בחרה לעסוק בתחומים שלא לשמם הוקמה כמו, ארגון טיולים לחו"ל ועוד.
בנוסף להקצבת מיליוני שקלים מהמדינה, יש לחברה הכנסה של מיליוני שקלים נוספים מתשלום דמי חבר של למעלה מ-60 אלף החברים בה (דמי חבר לבית אב כיום כ-204 שקל לשנה) ומתרומות של של גופים פרטיים וציבוריים וחברות עסקיות שונות. וכן יש לה הכנסות ממכירת מוצרים, ארגון טיולים בארץ ובחו"ל, ארגון כנסים ועוד. חלק ניכר מסך תקציבה הכולל מועבר לתפעול מנגנון כמו, תשלום משכורות למנהלים ולעובדים, תשלום ליועצים למיניהם(יועצים כלכליים, וכדומה), הוצאות משרדים הוצאות רכב וכיוצא בזה.
ואלה עקרונות ומטרות היסוד של הקמת החברת להגנת הטבע: 1. לשמור על הסביבה, על ערכי הטבע, הנוף והמורשת ההיסטורית והתרבותית של האדם בישראל ובכלל.
2. לחנך להכרת הסביבה וידיעת הארץ על-ידי חינוך סביבתי, לטפח את הזיקה לנוף ולסביבה ולחזק את הקשר בין הציבור הרחב וערכי החי והצומח שבה, הטבע הדומם, יחידות הנוף השונות.
3. לפעול בקרב רשויות השלטון להגברת מודעותן לנושאי הסביבה ולהגברת נכונותן לפעול למען קידום חקיקה שומרת סביבה, תכנון ידידותי ומאוזן לסביבה ופיתוח בר קיימא.
4. ליצור מודעות לשמירת הטבע והסביבה, לפעול לעיצוב עמדות הציבור ומקבלי ההחלטות בנושאי טבע וסביבה ולהגביר את המחויבות שלהם לשמירת הטבע והסביבה.
5. לשמור על עצמאות רעיונית וארגונית על-מנת שהעמותה תוכל לפעול לקידום מטרותיה באופן חופשי וללא כל תלות.
מי שמעיין היטב ולעומק בעקרונות ויעדים אלה ומכיר את מצב שמירת הטבע והסביבה בארץ מבין, כי החברה להגנת הטבע כשלה או לפחות לא הצליחה ליישם ולממש כראוי חלק ניכר מעקרונות ומטרות יסוד אלה.
אפרט ואנמק: בעשורים האחרונות נרמס הטבע והנוף הפתוח בארץ בצורה משמעותית אולי יותר ממה שהציבור משער לעצמו: נחלים זוהמו לאורך שנים בביוב ושפכי תעשיה וחקלאות, מאות אלפי דונמים של שדות פתוחים וגם שטחי חופי ים, נרמסו על-ידי אילי הון וכרישי נדל"ן תאבי בצע והפכו לגושי בטון ובנין, חמדות טבע ונוף רבות נהרסו בשנים האחרונים, בצורה שקטה והציבור אף לא יודע על כך, ראשי רשויות מקומיות ופקידי מדינה מוקפים באנשי ממון ונדל"ן העדיפו בינוי מסיבי ולא מידתי בשטחים פתוחים נרחבים על פני שדות ירוקים ונוף פתוח, וזאת כדי להוסיף לקופת הרשויות והמדינה עוד הכנסות מארנונה ומיסי שבח.
הציבור בישראל באופן כללי עדין לא מחונך כראוי לשמור ולהגן על הטבע והסביבה. והטבע עדין לא בנשמתו ולא יוצא בהמוניו למחות על הרס והפגיעה המתמשכת והמסיבית בטבע.
החברה להגנת הטבע שאנו מצפים מימנה כי תגן על הטבע ואף מממנים לפחות חלק מפעילותה עמדה לא פעם מנגד, אילמת ושותקת לנוכח פגיעות ממושכות ומסיביות אלה בטבע ובסביבה. במקרה הטוב השמיעה קול מחאה חלוש, לעיתים שיגרה הודעה לעיתונות, אבל במקרים רבים לא היה מצידה מאבק אינטנסיבי אמתי לוחמני והיא לא הפעילה את מלא כוחה ואלפי מתנדביה כאילו אומרת כאן אני לא מתערבת.
פעילי סביבה מקומיים מוכנים להישבע כי פנו לא פעם לחברה להגנת הטבע והתריעו על פגיעה משמעותית בטבע, כמו למשל, הקמת שכונות נדל"ן וקניונים על מאות דונמים של שדות פתוחים באזור מרחביה ואזור בית החולים "העמק" בעפולה, וביקשו מהחלה"ט גיבוי וסיוע אולם זו מסיבותיה, לא נרתמה במלא יכולתה לעניין והם נאלצו להיאבק בעצמם בסופו של דבר ללא הצלחה. והדוגמאות רבות. הציבור אולי, אינו יודע, אבל לא מעט מהצלחות במאבקי טבע וסביבה נזקפות כמעט באופן אוטומטי לזכותה של החברה להגנת הטבע, שלא בצדק, שכן מי שיזם וניהל מאבקים אלה היו גם ולעיתים אף בעיקר גופים ירוקים אחרים או פעילים מקומיים.
העדר שקיפות ראויה בחברה להגנת הטבע
גורמים פנימיים בחברה להגנת הטבע, אמרו לי, כי יש מקרים שהחברה להגנת הטבע מחליטה ( לא בצורה רשמית) לוותר על מאבק כנגד פגיעה בטבע במקום מסוים כדי לרכז מאמצים ומשאבים במאבק במקום או אתר אחר. מי קובע בחברה להגנת הטבע ועל-פי איזה קריטריונים איפה להיאבק ואיפה לוותר מה חשוב או מה פחות חשוב?
וכאן אנו מגיעים לנושא שקיפות. רמת השקיפות בחברה להגנת הטבע אינה גבוהה ואינה מספקת הגם שמדובר בעמותה ציבורית שחלק לא מבוטל מתקציבה ממומן מכספי ציבור, מכספינו ? למה לא מפורסמים ברבים דוחות של וועדת הביקורת הפנימית בחלה"ט, בהנחה שיש דוחות כאלה?. מיהם חברי ועדת הביקורת של החברה להגנת הטבע והאם יש בה פיקוח הדוק ומספק על ההתנהלות הכספית? אחרי הכל מדובר בגוף שמגלגל עשרות מיליוני שקלים רבים.
חשש לניגוד עניינים ותלות בתורמים
המדינה, למי שאינו יודע, היא אולי היא הפוגעת הגדולה ביותר בטבע ובסביבה. היא האחראית לבניה המסיבית והלא מידתית של שכונות מגורים, אזורי תעשיה, מחלפים וכבישים, על אלפי דונמים של שדות פתוחים וגם אחראית להזנחה לאורך שנים של נחלים, חופי ים, וחמדות טבע ונוף רבות אחרות. עצם העובדה שהמדינה מתקצבת מדי שנה במיליוני שקלים רבים את החברה להגנת הטבע, שאמורה להגן על הטבע, יוצרת בעיתיות וחשש ל
ניגוד עניינים ועלולה לפגוע בעצמאות החברה להגנת הטבע.
הוא הדין לגבי תורמים גדולים לחבלה"ט כמו חברות וגופים שונים הקשורים לנדל"ן אנשי הון, קיבוצים(הרחבות). וזאת לדעת החלטה של החברה להגנת הטבע להיאבק או להיאבק כנגד פגיעה בטבע כמו למשל, בניה או אי-בניה בשדות פתוחים, יכולה להשפיע כלכלית ולעיתים אף באופן משמעותי על גופי נדל"ן וגופים עסקיים אחרים. על כן ראוי שהחברה להגנת הטבע תפרסם את רשימת התורמים לה (לפחות אלה הגדולים) למען שקיפות וכדי למנוע לזות שפתיים.
מהי בדיוק פעילותה החינוכית של החברה להגנת הטבע ומי נהנה ממנה? בפרסומיה מתהדרת החברה להגנת הטבע על פעילותה החינוכית הרבה, כולל בערי ויישובי פיתוח לקירוב ולחינוך הציבור לשמירה והגנה על הטבע. העובדות בשטח פחות מרשימות. כמה סניפים פעילים של החברה להגנת הטבע יש בערי פיתוח? למה למשל לא תפתח החברה להגנת הטבע סניף בכל עיר או עיירת פיתוח. הרשות המקומית תעמיד לרשותה ללא תשלום מבנה מתאים, אפשר במוסד חינוכי כלשהו בישוב, מדריכים מתנדבים צעירים מבוגרים לא יחסרו, צריך כאן רק יוזמה ארגון ורצון טוב.
וזאת לדעת: מעיון לאורך השנים בחוברת "ירוק" הנשלחת בדואר לחברי החברה להגנת הטבע פעם בחודש-חודשיים ניתן לראות בברור כי רוב הטיולים שעורכת החברה להגנת הטבע הם בתשלום ומחיר ההשתתפות בהם משתווה לטיולים מסוג זה, שמארגנות חברות פרטיות ובמקרים רבים אף יקר מהם (החוברות מונחות לפני) לדוגמא: מחיר טיול רגיל ליחיד באוטובוס נע בן 250-280 שקלים כשלחבר יש הנחה של כמה עשרות שקלים. מחירי השהות בבית ספר שדה לזוג ושני ילדים (רק ארוחת בוקר)מסתכם כיום בכ-800 שקלים בממוצע (בחודשי החורף קצת פחות) -די קרוב ואף לעיתים יקר יותר מאשר מלון של 4 כוכבים. מחיר קייטנה שמארגנת החלה"ט לשבועיים (12 יום) הוא כ-2500 שקלים (כך מסרה לי המוקדנית אסתי) לחבר המחיר עלות הקייטנה קצת פחות.
הכך רוצה החברה להגנת הטבע לקרב את הציבור העממי הרחב לטבע ולנופיו? למה שלא יוזלו מחירי הטיולים והסיורים ויהיו שווים לכל נפש ודמי חבר ירדו מ-200 שקל ל-50 שקל בשנה למשל. אין פלא, שחלק ניכר מהמשתתפים בפעילויות אלה נמנים על אוכלוסייה יחסית חזקה כלכלית. ולמה למנוע מילדי אוכלוסיות חלשות הנאה וחינוך לאהבת טבע וערכיו. אסור לשכוח, החברה להגנת הטבע היא עמותה ציבורית הנהנית מהזרמה של מיליוני שקלים רבים מתקציב המדינה.
אני מזהה בשנים האחרונות בחברה להגנת הטבע יותר שיקולים כלכליים על חשבון ערכים חברתיים וחינוכיים.
לסיכום: אין אני קורא לפרק את החברה להגנת הטבע. יש צורף בגוף גדול וחזק שיגן על הטבע בארץ. אבל ראוי שמבקר המדינה יבדוק את החברה והתנהלותה האירגונית והכספית, יורה לחברה על שקיפות מוחלטת שתכלול בן השאר, פרסום משכורות הבכירים והיועצים.
פרסום שמות התורמים הגדולים ובעיקר יבדוק האם היא נלחמת כראוי על שמירת הטבע שאם לא כן למה שהציבור יממן את פעילותה ושכר משכורות בכיריה ועובדיה. פניתי לדובר החברה להגנת הטבע כדי לקבל תגובה והבהרות לגבי הנושאים הנדונים במאמר זה, ובין השאר ביקשתי תשובה לשאלות הבאות:
מהו תקציבה הכולל של החברה להגנת הטבע? כמה מתוכו מגיע לתפעול מנגנון (משכורות, משרדים רכב וכיוצא בזה איזה סכום מזרימה הממשלה מדי שנה לחלה"ט, מה משכורתם של 5 מקבלי השכר הגבוהים בחברה להגנת הטבע ומיהם ?כמה עובדים בחברה להגנת הטבע?
האם מופעלים על ראשי ואנשי החברה להגנת הטבע לחצים או בקשות מצד אישי ציבור ראשי רשויות, קבלנים אנשי נדל"ן ואנשי עסקים או גורמים אחרים לא להיאבק באתרי טבע וסביבה מסוימים? האם רשאים חברות קבלניות או קיבוצים וכדומה לתרום לחברה להגנת הטבע?
האם יש לחברה להגנת הטבע מבקרים פנימיים והאם מפורסמות בקרב החברים להגנת הטבע דוחות ביקורת שלהם?
לרוב השאלות הנ"ל לא ענה הדובר של החברה להגנת הטבע בצורה ישירה(איפה השקיפות?) במקום זה בחר הדובר להגיב בתגובה ארוכה כוללת שכולה שבחים, הלל ויח"צנות על החברה להגנת הטבע (תגובתו מצורפת לכתבה).
וזוהי תגובת דובר החברה להגנת הטבע על הדברים במאמר:
"בראשית הדברים, אציין כי כל רמיזה כאילו החברה להגנת הטבע אינה שומרת כראוי על הטבע בישראל, מקורה בחוסר הבנה והכרה מוחלט של תחום איכות הסביבה ושמירת הטבע בעשרות השנים האחרונות.
לחברה להגנת הטבע, הארגון הסביבתי הוותיק והגדול בישראל, המציינת השנה 60 שנה של פעילות, יש רשימת הישגים שאין להם אח ורע בישראל וכל ארגון סביבתי אחר, ממשלתי או לא ממשלתי, יכול רק להתקנא בהם - מדחיית התוכנית להקמת יישוב בשמורת האירוסים על רכס הגלבוע, השבת הכנרת וחופיה לציבור, על-ידי ייזום שביל סובב כנרת, הצלת עמק טבעי ועדר צבאים בליבה של העיר ירושלים, מניעת בינוי בהרי ירושלים, שמירה מפני פיתוח יתר במרחב ים המלח ואימוץ קציר המלח כפתרון הסביבתי לעליית מפלס המים, דרך סימון והכשרת שביל ישראל, מדן שבצפון ועד אילת שבדרום, בחירת הדוכיפת כציפור הלאומית של ישראל, בקמפיין שסחף אחריו מדיה שלמה, קמפיין "צא לנוף אך אל תקטוף", שיצר שינוי בקרב האוכלוסייה בישראל לגבי קטיפת פרחי בר, שמירה על אופייו המיוחד של מפרץ עכו וחופיה מפני פיתוח יתר ותוכניות מאסיביות, שמירה על מרחבי פארק הכרמל פתוחים וטבעיים, ללא פיתוח מיותר ומזיק, פעילות להקמת פארק
אריאל שרון, הפארק הגדול בישראל, בלב המדינה, בשטח הפתוח האחרון שנותר בגוש דן, קידום והובלת חוק החופים, החוק להגנת החוף והים בישראל, ועד לביטול האיום לבנייה על שטחי גבעות האירוסים האחרונות בנס ציונה, שמירה על טבע ונוף ייחודיים בחולות ניצנים, פעילות ענפה ביותר בקרב 40 אלף ילדים ובני נוער, הפעילים בתוכניות החינוך הסביבתי של החברה להגנת הטבע בבתי הספר, פעילות חינוכית וסביבתית בפריפריה, פעילות עם כל המגזרים, בכל רחבי הארץ ועוד ועוד ועוד.
למעשה, קשה לי לדמיין איך מדינת ישראל, נופיה והשטחים הפתוחים שבה, היו נראים לולא הפעילות בת עשרות השנים של החברה להגנת הטבע.
כל מידע המגיע לחברה להגנת הטבע, על מפגע כזה או אחר, העלול לגרום לפגיעה בטבע, בנוף, או בשטחים הפתוחים, נבדק לעומק וביסודיות על-ידי מיטב אנשיה ואם נמצא כי יש בכוחנו לסייע, אנחנו פועלים בכל הדרכים העומדות לרשותנו ומול כל הגורמים הרלוונטיים".
החברה להגנת הטבע הינה עמותה, העומדת מדי שנה בכל הקריטריונים של רשם העמותות. כל מי שמעוניין במידע כזה או אחר על פעילות העמותה, רשאי לעיין בחומרים, שהינם פתוחים וגלויים לציבור.
שיקולי החברה להגנת הטבע הם תמיד ענייניים ומקצועיים, כאשר דבר אחד עומד לנגד עינינו כל הזמן - הרצון להגן ולשמור על הטבע ועל הנוף בישראל.
המחירים בבתי ספר שדה של החברה להגנת הטובע נמוכים באופן משמעותי מאלה של מקביליהם בשוק. בנוסף, הם מעניקים ערך מוסף חינוכי וסביבתי שאף אחד אחר לא מעניק, או עושה זאת, אך בתוספת של תשלום נוסף.
החברה להגנת הטבע תמשיך ותפעל בעתיד לשמירת הטבע, הנוף והשטחים הפתוחים בישראל. כשם שעשתה זאת בעשרות השנים מאז שהוקמה.
