|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
רומן בפרקים: הכל אמיתי, והכל קרה. העובדות קצת שונו - והדמויות קצת טושטשו. אבל כולם מכירים אותם - את השופטים הלא-חכמים ואת עורכי הדין הלא-ישרים-במיוחד ואת המפכ"ל שקומבינות רוחשות בליבו ואת הפוליטיקאים שמחפשים ריגושים בדירת-מסתור, ובעיקר את הנשים החזקות שמשחקות בגברים חלשים. ויש גם ראש ממשלה שעומד בראש המערכת
|
דני אף פעם לא נתן לקשרים עם נשים, צעירות או מבוגרות, להתגלגל יותר מפעם או פעמיים לכל היותר.
אין שום סיבה למסד קשרים מחוץ לנישואין - ולסכן את כל מה שנבנה בעמל כה רב.
ההסתבכות שקשר ממושך יכולה להוליד עלולה להיות ממש לא נעימה. דני כבר התוודע, לא אישית, כמובן, לנשים שטוענות שהופרה, כביכול, הבטחה לנישואין כלפיהן או שהן זכאיות לחלק בירושה שהשאיר הגבר, בהיותן במעמד של 'ידועות בציבור' ובעוד כיוצא באלה תופעות.
הוא בחל בתחום הזה, של מעמד אישי, אבל הוא הכיר את הצד האחר שלו, בשעה שגברים פנו אליו לאחר שנשים התלוננו נגדם במשטרה.
לא אחת היו אלה תלונות-שווא שנועדו להשיג יתרונות כלכליים. דני ממש שנא את עורכי-הדין שעסקו בתחום הזה. בעיניו הם דמו לטפילים המנצלים מצוקות אישיות של בני-זוג שחייהם הגיעו למשבר.
הם אף פעם לא ממהרים להציע פתרונות יצירתיים לאיחוי השבר שנפער בין מי שפעם אהבו זה את זה - והולידו ילדים. הם תמיד דוחפים את הלקוחות שלהם לעבר קיצוניות מגעילה. העצות שחלק מהם נותנים ללקוחותיהם, לנשים, בעיקר, גובלים ממש בזנות משפטית.
דני לא היה, הוא-עצמו, אנין טעם במיוחד; הוא אף פעם לא בחל באמצעים 'מלוכלכים' כדי להשיג יתרונות משפטיים.
עם זאת, מה שהוא עושה, לדעתו, לא דומה לחלוטין למה שעושים עורכי-הדין שעוסקים במעמד אישי. "שם", דני תמיד הקפיד לעשות את האבחנות הנכונות באוזני שומעיו, על-פי השקפת עולמו, "הכול מלוכלך, בעוד שבתחום המשפט הפלילי הכול נקי. אין טינות אישיות."
"אף פעם לא תמצא סנגור מקלל פרקליט או שופט. הנאשמים יודעים את מקומם. הם אף פעם לא מצפים לנסים ונפלאות. כל זה לא קיים בבתי-המשפט לענייני משפחה", כך היה דני מסיים.
בריבים בין הגבר והאישה, כל צד מחפש להוציא עין לצד האחר. הילדים של בני-הזוג הופכים לכלי-משחק. האמוציות עולות על גדותיהן - ויוצרות אווירה שאין קשה, או עכורה, ממנה.
מה שדני במיוחד לא אהב, זה שאין אף פעם מנצחים בתיקים האלה.
כולם מפסידים. אפילו עורכי-הדין. הלקוחות שלהם לעולם יוצאים מאולמות הדיונים לא-מרוצים.
אין למצוא אף-פעם לקוח בתחום הזה שיראה בעורך-הדין שלו מושיע; כמו שאין-ספור לקוחות ראו בדני.
אין שם כאלה; יש שם רק מנקרי-עיניים.
|
| תאריך:
|
18/05/2014
|
|
|
עודכן:
|
18/05/2014
|
|
ד"ר חיים משגב
|
|
צעקה הפוכה מאת סלין אסייג, הוא רומן ביכורים נועז שמאיר משפחה אחת, בית אחד ועיר אחת - בת ים של שנות ה-70 וה-80 - באופן מפוכח ואכזרי. הוא מסופר בנשימות קצרות, בעברית מחוספסת ועדינה, בעלת אמינות ועוצמה חריגה, ובסגנון שהוא דיווחי לפרקים.
|
|
|
|
|
דני לא התקשה, כמובן, למלא את חפצה של רותי לרכוש קוק פרסי.
|
|
|
|
|
תמר, המנוכרת, שהתרחקה מדני כמעט-לגמרי, ולא רק בגלל מי שהיא חידשה עימו לאחרונה קשר ישן, אף פעם לא אהבה את התחום שבו דני בחר לעסוק. תמונותיו בעיתונים עוררו בה תמיד בחילה. היא קראה את מה שנכתב עליו – והיא גם שמעה, לא אחת, קטעי רכילות שנקשרו בשמו. הוריה לא אמרו לה מילה. עם זאת, היא הבינה שגם דעתו של אביה, רק- שלו, לא-לגמרי נוחה ממה שקורה סביבה.
|
|
|
|
|
חפצים פשוטים הם עדים דוממים המנציחים סיפורי חיים שלמים. בספר עדים דוממים מוצגים הסיפורים שמאחורי החפצים, בניסיון לשמר ולהנציח את חייהם של בעליהם ואת נשמתם. החפצים הם בעיקרם יומיומיים ולכאורה חסרי חשיבות, ומבעדם מצטיירים האנשים עצמם, בעליהם של החפצים, שרבים מהם אינם עוד בין החיים.
|
|
|
|
|
בעודו יושב ליד שולחנו, דני כבר דימה בעיני רוחו את הכותרות בעיתונים, אם יקרה הגרוע מכל ורותי תיתפס, כך או אחרת, ותספר לחוקריה איך היא השיגה את הקוק הפרסי. זה
|
|
|
|
|
