לעשות כמעט כלום זאת אופציה טובה

לאחר כישלון המשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים, רבים קוראים לנצל את הריק הפוליטי כדי לקדם תוכניות חד-צדדיות. הימין הפוליטי בישראל מקדם את סיפוח אזור C, ואילו השמאל מצדד בנסיגה חד-צדדית. פקידי ממשל שוקלים הצורך "לעשות משהו." אקטיביזם היא תכונה מוערכת בארץ. אמירות בסגנון "נגדיר את גבולותינו בעצמנו וניקח את גורלנו בידינות", הנטועות בתודעה הציונות, נופלת על אוזניים כרויות.

נכון שיוזמת קרי הסתיימה בכישלון. אולם השמיים לא נפלו. באזור ובשאר העולם אין חשש ממשבר רציני מעבר לפינה. לא סביר שיופעל לחץ על ישראל שתשנה את הסטאטוס-קוו. ההנחה שהזמן פועל לרעתה של ישראל פשוט איננה נכונה. האמת היא, שסביר להניח כי עם הזמן תהפוך הסוגיה הפלשתינית לבולטת פחות בזירה הבינלאומית.

עם קריסתה של יוזמת קרי, רושמת אמריקה לעצמה כישלון נוסף במדיניות החוץ שלה. היא מנסה לעכל את שקרה ותוהה כיצד להמשיך. האינסטינקט של ארה"ב מורה לה כעת להתרחק מכל מעורבות נוספת. ארה"ב הקיזה את דמה בשתי מלחמות (עירק ואפגניסטן) ומצד שני היא מתברכת בגילויי אנרגיה חדשים, ואיננה מעוניינת להיגרר לסכסוכים נוספים במזרח התיכון, שכיום נראה פחות חיוני לאינטרסים שלה. ייתכן שממשל אובמה יסתייג מהתערבות בסכסוך הבלתי פתיר בין ישראל לפלשתינים, הרבה יותר מכפי שהסתייג בעבר. גם אם מסיבה כלשהי ידבקו האמריקנים באובססיה להקמת מדינה פלשתינית, עדיין מוטב לישראל שתמתין ותבחן את צעדיה הבאים של וושינגטון, בטרם תגבש תגובה הולמת.

יתר על כן, לאור חשיבותה הגדולה של אמריקה עבור ישראל, אין זה מומלץ שישראל תבצע צעדים חד-צדדיים בלתי מתואמים ב"שטחים." אם תצהיר ישראל על מחויבותה למשא-ומתן עתידי, ותוסיף לכך ריסון של הבנייה מעבר לגושי ההתנחלויות, עשוי להיות בכך די כדי להותיר את אמריקה בעמדה אדישה.

חשיבות אמיתית

כמו-כן, כל עוד ישראל איננה נוקטת בצעדים דרסטיים, לא סביר שארה"ב תעמוד בפני לחץ ערבי לשוב ולהתמקד בסוגיה הפלשתינית. העולם הערבי עובר משבר כלכלי וסוציו-פוליטי עמוק ומתמודד כיום עם בעיות מבית. יתר על כן, האיום הגרעיני האירני מוסיף להיות סוגיית מדיניות החוץ הדחופה ביותר המציב את ישראל כבעלת ברית של כמה מהמדינות הסוניות. אפילו הפלשתינים עצמם אינם מתייחסים ברצינות למס השפתיים של העולם הערבי בסוגיה הפלשתינית.

סביר כי מרבית מדינות העולם ימשיכו בשגרתן גם מבלי שיהיה פתרון לסוגיה הפלשתינית. סכסוכים טריטוריאליים רבים מבעבעים בכל רחבי העולם. הנושאים הבולטים בחדשות כיום הם קרים ומזרח אוקראינה. בעתיד תהיינה טרגדיות אנושיות ופוליטיות אחרות, שיסיחו את דעת הקהל העולמית מן הסוגיה הפלשתינית.

יש להדגיש כי לפלשתינים אין כל השפעה על נושאים אסטרטגיים בעלי-חשיבות אמיתית, כגון הפצת הנשק הגרעיני או שוק אנרגיה. בעבר היוו הפלשתינים שחקן בינלאומי חשוב בזירת הטרור הבינלאומית. היום הם שחלן שולי. הפלשתינים תלויים היום בסיוע הבינלאומי. שימוש יתר באלימות יגרום לזעזועים אשר עלול לכרות את הענף שעליו יושבים הפלשתינים - המקבלים משכורות והטבות מן הרשות הפלשתינית, ועלול לחשוף אותם לצעדי ענישה ישראלים.

יתר על כן, לפלשתינים יש יכולת לא מבוטלת לגרום נזק לעצמם. הדוגמה העדכנית ביותר לכך היא הסכם הפיוס בין הרשות הפלשתינית לחמאס.

בניגוד לטענה הרווחת, ישראל איננה מבודדת בזירה הבינלאומית. ישראל היא מדינה חזקה, המקיימת מארג מרשים של אינטראקציות בינלאומיות. מערכות היחסים של ישראל עם מדינות העולם כמעט שלא הושפעו מן הסכסוך עם הפלשתינים.

הנסיבות הבינלאומיות הנוכחיות עשויות להפוך את הסוגיה הפלשתינית לשולית. לכן כדאי לחכות ולא לשגות בהיפר-אקטיביזם. ייתכן שאם ישראל לא תעשה כמעט כלום, היא תגיע אל לתוצאות טובות יותר מאשר אם תפעיל תוכניות חד-צדדיות כאלה או אחרות.