יש לנו כוח, יש לנו ראש, אך לא תמיד הם מופעלים בשילוב מהיר ונחוש. אסור להסס, אסור לחכות, יש לפעול מיד, מהר ועם הרבה יצירתיות.
ממליץ כשלב ראשון - לעצור/לחטוף את מנהיגי חמאס יו"ש, או פתח הקשורים בחטיפה, תוך אזהרה שגורל הנערים הוא גורלם.
ישוחררו הנערים - מי שלא קשור לחטיפה, ישוחרר עם אזהרה. יאונה רע לנערים - לא יראו אור או שחרור לשנים רבות, כולל גירוש צמרת חמאס.
החטיפה - מכת מוות למאמינים בהסדר שלום, המאמינים בוויתורים ובנסיגה לקווי 67, ובהדברות עם אבו-מאזן - חמאס פתח.
חטיפה לשם מיקוח
האזהרות בפני חטיפת חיילים, או אזרחים ובמיוחד
מתנחלים, היו באוויר תקופה ארוכה ולמרות זאת, האדישות הרשלנות והביטחון המדומה, נתנו אותותיהם בהתנהלות לא זהירה ואפילו מסוכנת.
מספר פעמים רב חזרו על האזהרות לא לנסוע בטרמפים לא מזוהים, לא להסתובב בלילות, לא לצאת למקוות מבודדים, ללא ליווי צבאי ובתיאום מראש, ולמרות זאת, הרשלנות, חוסר המשמעת שלטו ברמה ובמזל רוב המקרים והאירועים שדווחו ולא דווחו, הסתיימו בשלום.
שלושת הנערים, תלמידי הישיבה - יכלו לארגן לעצמם הסעה מסודרת, ע"י טלפון לאחד ההורים שיגיע או לוותר על נסיעה לילית. אבל, לך דבר אל הצעירים זה כמו לדבר אל הקיר.
החמאס צוהל ומקווה
החמאס בעזה, ביו"ש ובבתי הכלא, צוהל ושמח ובצדק מצידם, שהרי לפי ניסיון העבר יש להם סיכוי לשחרור אסירים מאסיבי, שאם על חטוף אחד שוחררו מאות, על שלושה הם מקווים לאלפים.
אסור לחזור על טעויות העבר
ועדת שמגר, לדיון ומו"מ על שחרור חטופים, קבעה מספר כללים ועקרונות שראוי ללכת בעקבותיהם, דבר שעד עתה לא נעשה.
הצעת החוק, המתגלגלת בכנסת - בדבר אי-שחרור מחבלים עם דם בידיים ושפוטים כבדים, מרמזת על מגמה של ממשלת ישראל, והשאלה האם תעמוד במבחן המציאות.
אבו-מאזן יכול לעשות קופה פוליטית
הזדמנות יוצאת מהכלל לאבו-מאזן, ולביטחון הפלשתיני להוכיח יעילות והישג תדמיתי בעולם ובארה"ב, אם יצליחו לאתר את החטופים ולהעבירם לישראל, אפילו תמורת שחרור מספר שובתים ועצורים.
השאלה היא פשוטה - האם הוא רוצה, האם הוא מסוגל והאם הוא בכלל יודע מי עומד אחרי החטיפה. שהרי אם יתברר שמדובר בארגון קיצוני הכפוף לחמאס, או אל-קאידה, הסיכוי שלו להשפיע חלש ביותר והיכולת שלו לבצע קטנה יותר.
תגובת ישראל - חזקה מהירה ויעילה
ללא קשר לארגון או השתייכות או דרישות עתידיות, חייבת להגיב לאירוע מהר, חזק אפקטיבי עם תוצאות.
בידי ישראל מידע מעודכן, על ראשי חמאס ביו"ש, על פעילי שטח מחמאס או מפתח', ועל התארגנות חוליות מבצעיות לפיגועים וחטיפות.
זה הזמן - לחסל, לעצור, לחטוף את ראשי הארגונים, עם אזהרה ברורה שגורל הנערים יהיה גורלם וכל פגיעה בהם אם הייתה או תהיה, לא תעבור בשתיקה כולל גירוש כל הצמרת.
התגובה צריכה להיות - לא לצורך אזהרה, חקירה ושחרור, אלא לצורך הגנה, על אינטרסים ישראלים ובטחון המדינה. זה אומר: בצורה אגרסיבית ויסודית.
גורם הזמן חיוני
גורם הזמן באירועים מסוג זה, הוא פקטור משמעותי ביותר בחישובים של תגובה, מו"מ או הסדר.
אסור לתת לזמן להתמזמז - זה בדרך כלל לא מרמז על הצלחה ולא הישג.
מקרה שליט - אסור שיחזור על עצמו
אסור לישראל להכנס לשלב בו השחרור היקר יחכה 5 שנים, על כל השלכותיו ומשמעויותיו.
אסור לאפשר לחמאס או גרורותיו, לנצל את האירוע לסחיטה, להסברה, לחגיגות תדמית, ולהכנעת ישראל בדרישות מופרזות שבוודאי יגיעו.
שחרור מהיר - בכל דרך אפשרית - הוא הפתרון.
נ.ב.
1. המומחים למיניהם המופיעים בתקשורת, ביניהם ראשי שב"כ לשעבר, הטוענים כי במקום לשחרר אסירים היה צריך לבחור באופציה של הקפאת הבנייה בהתנחלויות וזה היה מונע חטיפות - היא טענה על גבול הגיחוך.
2. חטיפת חיילים ואזרחים - היא חלק של האידיאולוגיה של חמאס ומטרה אסטרטגית, לכן הקפאת בנייה, מעניינת אותם פחות משלג דאשתקד, אם בכלל.
3. מועצת יו"ש הייתה מודעת מזמן לבעיית התחבורה באזור והשימוש בטרמפים, ולא עשו דבר פשוט - לארגן מטעם מועצת יו"ר "שאטלים" קבועים באיזור, בתשלום או סבסוד כדי למנוע חטיפות.
נקווה שיעשו זאת בעתיד - בתיאום עם צה"ל ומשטרה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
