בדיחה ישנה שהמסר הציני שלה תקף לצערנו גם כיום, מספרת על שיחת טלפון מיוחדת במינה. אוסמה בן-לאדן מתקשר אל
יאסר ערפאת. "יאסר ידידי, אני רוצה שתסביר לי משהו שלא ברור לי". "תפאדל אחי אוסמה", משיב ערפאת, שאל ואשמח להשיב לך".
בן-לאדן: "שים לב, שנינו אחראים למותם של אלפי אנשים, אבל תראה את המצב המוזר: אתה מוזמן לנאום לפני עצרת האו"ם, זוכה בפרס נובל לשלום, התקשורת של הציונים מכרכרת סביבך, ואילו אחרי רודף חצי עולם והחצי האחר מנסה לחסל אותי. איך אתה מסביר את ההבדל העצום הזה ביחס אלינו?"
"אה, נאנח ערפאת בהנאה, זה פשוט מאוד. אני רוצח רק יהודים". שני גיבורי בדיחתנו כבר מזמן בעיצומה של פגישתם המובטחת עם 70 הבתולות, אבל יורשיהם הנאמנים ממשיכים בדרכם העקובה מדם. גם מה שנקרא "העולם" (שהוא למעשה ארה"ב ומערב אירופה), לא מתרגש יתר על המידה מקורבנות יהודיים (מה לעשות, עניין של הרגל), ורק מקפיד לשחרר גינויים מאוד מאוזנים. כלומר, גינוי שבצידו הנחייה תקיפה:
נא להסתפק באבל מתון ולא לעבור לתגובה לא פרופורציונלית. חטיפתם ורציחתם של שלושת תלמידי הישיבה והרצח המזוויע של הנער הערבי בשועפט, הולידו זעזוע כבד בישראל. גל של טלטול מוסרי בדרגה 8 בסולם ריכטר. אבל אין צורך במאמץ מיוחד כדי להבחין שמדובר בגל הלם חד-צדדי.
ההסתערות הכללית של אבירי המוסר הכפול ומצקצקי השפתיים המיומנים - שהתחרו ביניהם בתיאור התהום הנוראה אליה כבר הידרדרה ישראל - מכוונת רק לעבר צד אחד בסכסוך הדמים ההיסטורי.
שוב למדנו כי אין לנו מה להלין על "העולם הנאור" שבקושי מזדעזע מאסוננו, אם בכלל. בישראל מספקים לאינטרנציונל הצבועים הבינלאומי את התחמושת הכי טובה.
אם הדבר לא היה מתרחש על-רקע אירועים כה מזוויעים ועצובים, הוא היה יכול להיות משעשע ברמה של מערכון מתוצרת "מונטי פיתון" (היו שלום, חברים).
שימו לב לסנסציה העולמית המרעישה!
אחרי שנים של התעלמות כמעט מוחלטת, גילו לפתע דוברי השמאל הרבים - הפזורים כידוע לנו בכל רחבי התקשורת הציבורית והמסחרית - שיש באיזור... הסתה. במשך שנים האשימו ראשי השלטון בישראל את ההסתה הפלשתינית, שאיננה בוקעת רק מפיו של אחד או שניים, אלא היא פעילות ממוסדת, רשמית וקבועה, כנגד עצם קיומה של מדינת ישראל, כנגד העם היהודי. הסתה רשמית של מטיפים דתיים, הסתה בטלוויזיה הפלשתינית, הסתה במערכת החינוך,
הסתה מפי כל ראשי הרשות הפלשתינית. הסתה שורשית ארוכת שנים המחסלת מראש כל סיכוי להגיע להסדר שלום כלשהו. אבל כל דברי התוכחה הללו נפלו על אוזניים ערלות. משטרת המחשבות של השמאל אסרה על הפצת דברי הבלע הללו, העלולים לפגוע בסיכויים למכור את אשליות השלום הכוזב. לכל היותר נתקלו הדיווחים על ההסתה הפלשתינית המאורגנת בתגובה של לגלוג וביטול.
"זה שוב ביבי הממשיך להפחיד אותנו בסיפורים על ההסתה הנוראה של הפלשתינים". הביטאון הפלשתיני בשפה העברית
הארץ, גם רשם שיא של ציניות בנושא הזה. לא מזמן דיווח לקוראיו כי "ישראל סירבה לשתף פעולה עם הפלשתינים בחקירת ההסתה"...
והנה, אחרי שנים ארוכות של "מלטה יוק!", נפלו בבת אחת עשרות אסימונים לכל משגיחי הכשרות הפוליטית אצלנו. הם גילו את ההסתה... אבל שלא תהיה אי-הבנה. כמקובל אצל פרשנים החמושים להגנתם בסטנדרטים כפולים, הם גילו שיש הסתה רק בצד היהודי.
עובדה, הנער הערבי משועפט נרצח רק בעקבות ההסתה בימין (כמובן). ההיסטוריה של ההסתה במזרח התיכון החלה בחודש יולי 2014.
מאותו רגע, נפתחו המיקרופונים ברשת ב' לנאומי אוטוסטראדה בלתי מופרעים של ראשי הציבור הערבי. הם הסבירו לנו בלהט למה אפליית הציבור הערבי היא ורק היא הביאה למהומות במשולש, בוואדי ערה ובגליל. אף אחד בשידור הציבורי(!) לא טרח להשחיל שאלה מתבקשת, האם גם לחבורת הפירומנים מהכנסת - המנצלת כל הזדמנות כדי להשתלח במדינת ישראל ולגבות את האלימות נגדה - יש חלק כלשהו בהסתת מאות המתפרעים. ח"כ זהב גלאון מהסנגוריה הציבורית, היתממה כדרכה: "לאזרחים ערבים יש זכות להפגין במדינת ישראל", טענה. אצל הפרקליטה הזו, כאשר מדובר במתפרעים השולפים נוסעים ממכוניותיהם בוואדי ערה, בודקים אם הם יהודים בקריאות "איטבח אל-יהוד!", ואחר כך מעלים את המכוניות באש - זוהי בסך-הכל הפגנה חוקית. תארו לכם אם חרדים בירושלים היו חוסמים בדיוק באלימות כזו צמתים, איזה יללות היו מקימים לוחמי החופש של מרצ.
בתוכניתו "דין ודברים" המשודרת בימי ראשון, נידרש הפרשן המשפטי
משה נגבי לנושא ההסתה. הוא פתח באיזכור קצרצר של רצח שלי דדון ע"י החשוד מהכפר אעבלין, אבל מהר מאוד עבר כצפוי, לרצח היותר נורא. רצח הנער הערבי. כתנא מסייע הזמין הנגבי לאולפן את פרופ' יצחק גלנור, פעם מראשי "
שלום עכשיו", שאמנם סיפק את הסחורה המבוקשת בכיוון הפוליטי הנכון.
רק אורח נוסף שהיה באולפן, הד"ר נמרוד קוזלובסקי, מומחה בדיני מחשבים, קילקל (שלא בכוונה) את הסולידאריות הרעיונית המופלאה. הוא הזכיר בקצרה כי סטודנט ערבי בטכניון חגג את חטיפת שלושת הנערים. הוא פירסם בדף הפייסבוק שלו פוסט בזוי שבו כתב בערבית ובאנגלית: "שלושה גולים לנבחרת פלשתין, למרות היעדרותה מהמונדיאל".
הטכניון פתח נגדו בצעדים משמעתיים, אבל איש ממשגיחי הכשרות של השמאל לא השמיעו שום ציוץ של מחאה. זו כנראה לא הסתה, אלא הבעת דעה לגיטימית. אני תוהה אם ד"ר קוזלובסקי יוזמן בעתיד לתוכניתו של משה נגבי, או שאולי יחויב בתקופת מבחן.
אף אחד מן המטיפים בשער לא פצה פיו, גם כאשר כמה ימים לפני המהומות שחוללו ערביי ישראל בכבישים, נערכה התפרעות וחסימת כביש רק ליד אום אל פאחם, שם מחו המפגינים נגד צעדי ישראל בגדה, בעקבות חטיפת הנערים. הם גם קראו להמשיך בחטיפת ישראלים כדרך לשיחרור אסירים פלשתינים. בדיווח של הארץ צונזר הקטע הזה. אתם יכולים לנחש מדוע.
צנזורה הוטלה גם באולפן מרצ (לונדון את קירשנבאום) על הידיעה שחשוד ערבי ברצח הנערה שלי דדון ז"ל נעצר בכפר אעבלין. אף מילה על כך. משטרת המחשבות עבדה שעות נוספות בימים האחרונים ודאגה לסנן ידיעות שהציבור לא מוכרח לדעת.
יונית לוי (ערוץ 2), חקרה את
משה נוסבאום אם אין לראות בפרסום הידיעה על לכידת החשוד ברצח הנערה היהודיה, משום קונספירציה משטרתית בעלת ניחוח פוליטי, שנועדה "לאזן" את ההלם מפיענוח רצח הנער הערבי.
קרן נויבך בתוכנית הבוקר שלה הצביעה על ה"בהילות" בפרסום המשטרתי הזה.
השמאל התקשורתי לא יסכים בשום פנים ואופן שמישהו או משהו יקלקל לו את חגיגת הוקעת הימין המסית. אחרי 2000 שנה גילה השמאל שיש הסתה במזרח התיכון(!), ורק הוא יקבע עכשיו מיהו מסית כשר ומיהו מסית ומדיח הראוי לעונש.
