עוד שלייקס

ישג משמעותי לעיתונאי תאגיד השידור הציבורי החדש נרשם שלושום (יום ג', 8.7.14) במהלך דיוני ועדת אלהרר, כששר התקשורת גלעד ארדן נאלץ להסכים לשינוי בהגדרת מנכ"ל התאגיד החדש כך שלא יכהן כעורך הראשי של שידורי החדשות והאקטואליה. השינוי בעמדתו של ארדן בא לאחר אחד הדיונים המרתקים והחשובים ביותר שהיו בוועדה, שאמורה לסיים היום את עבודתה ולהגיש לכנסת את הצעת החוק החדשה לקריאה שנייה ושלישית. תחילה עמד השר ארדן על דעתו כי אין להפריד בין סמכויות הניהול של המנכ"ל החדש לסמכויותיו כעורך ראשי בתאגיד, אולם לאחר שחברי-כנסת ונציגי העיתונאים התרו בו שוב ושוב, נאלץ השר להודיע על-כניעה. עם זאת, התריע השר כי לשינוי זה עלולות להיות השלכות הרות אסון.

לפי הצעת החוק שעברה בכנסת בקריאה ראשונה, מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי החדש אמור לשמש בו בזמן מנהל התאגיד והעורך הראשי של השידורים בו. עוד נכתב בהצעת החוק כי ניתן למנות לתפקיד אדם ללא ניסיון בתחום התקשורת. בדיונים קודמים על תפקיד המנכ"ל שנערכו בוועדת אלהרר הביעו חברי-כנסת מהאופוזיציה ונציגי העיתונאים את מורת רוחם מנוסח הסעיפים. לעומתם השר ארדן ורם לנדס, שעמד בראש ועדת לנדס לבחינת מתווה לשידור הציבורי בישראל, עמדו על כך שכל שינוי בסמכויות המנכ"ל יפגע ביכולתו לנהל כראוי את התאגיד.

הדיון שנערך שלשום נפתח בהצעת פשרה של יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר, ולפיה יוגדר בחוק תפקיד של ראש חטיבת החדשות, שיקבל עצמאות בכל הקשור לשידור התכנים החדשותיים והגנה כך שלא יוכל להיות מפוטר על-ידי המנכ"ל אלא באישור מועצת התאגיד ברוב מיוחס.

בהצעה ברוח זו תמכו רוב הנוכחים בדיון. ח"כ מיקי רוזנטל, שכיהן במשך שנים ארוכות כעיתונאי ועורך בכיר, הזהיר כי המבנה הנוכחי, שבו המנכ"ל מכהן בו בזמן כעורך ראשי, יוביל אותו "לידי קונפליקטים בלתי אפשריים". "שבעתיים זה נחוץ במדינה כמו שלנו, שבה מערכת הלחצים גדולה מאוד", הוסיף. "אי-היכולת לשים חומה סינית בין הפוליטיקאים למנכ"ל והמועצה מחייבת שיהיה אדם שיהיה לו שיקול דעת עצמאי בעניין החדשות והסיקור השוטף, כולל הסיקור של הפוליטיקאים".

ח"כ עפר שלח, אף הוא עיתונאי בכיר עד לאחרונה, חיזק עמדה זו והוביל בוועדה את המערכה לשינוי סעיפי החוק הנוגעים לעצמאות המערכת העיתונאית של תאגיד השידור הציבורי החדש. לדברי ח"כ שלח, יש לאפשר לבחור מנכ"ל שאינו בעל-רקע בתחום התקשורת, אולם חשוב להקפיד על מה שהגדיר כ"גידור בין המנכ"ל לבין ראש חטיבת החדשות".

השר ארדן הציג תחילה עמדה נחרצת נגד ההצעה לשנות את סמכויות המנכ"ל. השר הזכיר את דברי לנדס בוועדה, ולפיהם מכל מנהל בכיר בתאגיד השידור החדש מצופה לקבל החלטות באופן עצמאי, ועל כן אין להחריג את ראש חטיבת החדשות. עובדי התאגיד הבכירים, אמר ארדן, "צריכים לפעול לפי מצפונם, ואם מישהו מתערב, הם צריכים לזעוק, להתפטר, להביא את זה לידיעת הציבור". טיעון נוסף שהעלה השר ארדן נגע לאחריות המנכ"ל במקרה של תביעת דיבה.

עם זאת, סימנים ראשונים לפשרה ביצבצו כבר בתחילת הדיון. השר ארדן אמר כי יש להעניק לראש חטיבת החדשות מעמד עצמאי ועל כן ראוי להבהיר בהצעת החוק כי לא ניתן יהיה לפטרו בלי הסכמת המועצה. אולם השר עמד על כך שהמנכ"ל יישאר העורך הראשי.

"האם עובדת היותו של אדם העורך הראשי אומרת שהוא מעורב ומתערב יום-יום בעריכת המהדורה?", תהה השר ארדן. "האם אבי וייס [מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2] עורך יום-יום את המהדורה של סודרי (גיא סודרי, עורך מהדורת החדשות המרכזית בחברה)? אני ממש לא חושב כך, אבל אם מחר יש תביעת דיבה גדולה וסודרי חושב שהכתב צודק, אבי וייס יכול להחליט אחרת. אם לא תאמר כך, יש מצב שמנכ"ל הרשות ינסה להביא ראש חטיבת חדשות שהוא בובה שלו, וגם את זה אנחנו לא רוצים".

השר ארדן ביקש לשכנע את ח"כ שלח ויתר הנוכחים כי אם מתנים את פיטורי ראש חטיבת החדשות באישור מועצת התאגיד, יש בכך פתרון לבעיית הסמכות העריכתית האחרונה. "אם המנכ"ל אינו יכול לפטר אלא במצב שהגיעו מים עד נפש והוא צריך לשכנע את הדירקטוריון", טען ארדן, "אז הכל יוצא החוצה והמנכ"ל צריך לחשוב פעמיים".

ח"כ שלח לא ויתר. "כן", אמר לשר ארדן, "אבי וייס בסופו של דבר עורך יום-יום את המהדורה של סודרי. לא במובן שהוא אומר לו מה יהיה, אלא במובן הזה שהוא נמצא שם ויודע עליה ומפקח". לדבריו, וייס משמש חיץ בין ההנהלה של הערוץ לעורך הראשי.

בהמשך דבריו הסביר ח"כ שלח כי ממילא בהחלטות הרות גורל מתקיים דיאלוג גם עם גורמי ההנהלה שמעל לעורך הראשי של השידורים. כדוגמה נתן מקרה שבו הגיעו לידי מערכת "המקור" הקלטות שבהן נשמע יגאל עמיר. לדבריו, במקרה זה נדרשו לקבל החלטה שהיו עשויות להיות לה השלכות משמעותיות, ועל כן נוצר שיח לא רק עם הגורמים העיתונאיים בערוץ, אלא גם עם הגורמים הניהוליים. בסופו של דבר הוחלט לא לשדר את הקלטות, סיפר שלח, והדגיש: "זו הייתה החלטה של רביב (דרוקר) ושלי ושל אלה שמעלינו והעצמאות העיתונאית נשמרה, כי בתוך העצמאות מתקיימת התבונה של הסביבה שבה אתה חי".

"אם אקבל את ההצעה שלכם, שראש חטיבת החדשות הוא העורך הראשי של חטיבת החדשות, הפכת את החטיבה לתחום סטטוטורי בתאגיד", טען השר ארדן. אם כך, נשאל השר ארדן, מה מבטיח את עצמאותו של העורך הראשי בלא קביעה מפורשת בחוק? "שיש לו את התפקיד של עורך ראשי", השיב השר ושאל: "מה מבטיח את עצמאותו של הכתב לענייני משפט?". "שהבוס שלו, שהוא העורך הראשי, הוא עיתונאי ויש לו עצמאות משלו", השיב ח"כ שלח.

יו"ר ארגון העיתונאים יאיר טרצ'יצקי ויו"ר אגודת העיתונאים בתל אביב הביעו תמיכה בשינוי נוסח הסעיף בחוק כך שיבטיח עצמאות מערכתית גמורה לראש חטיבת החדשות. חברי-הכנסת עיסאווי פריג', נחמן שי ואיתן כבל תמכו גם הם בשינוי נוסח הסעיף בחוק. "צריך שיהיו גדרות וקונצרטינות בין המנכ"ל לראש חטיבת החדשות", אמר ח"כ כבל.

"בסוף הדיון אסכן את כל הקריירה שלי כי אני כל הזמן מעליב את העיתונאים", התבדח השר ארדן לפני שחזר על עמדתו כי למנכ"ל תאגיד השידור הציבורי חייבת להיות סמכות מלאה כיוון שלו האחריות המלאה, ממש כפי שלמנכ"ל טבע אין פטור מאחריות אם המדען הראשי של החברה אישר תרופה פגומה. "חדשות זה לא פארמה וזה שורש הבעיה", העיר ח"כ שלח. "אחרי שעשינו את השינויים שעשינו, חדשות זה פארמה", השיב לו השר ארדן, תוך שהוא מכוון לשינויים בהצעת החוק שנועדו להפריד את הפוליטיקאים ממינוי המנכ"ל. "לא", התעקש שלח. "כן", אמר ארדן. "לא", אמר שוב שלח. "כן", חזר ארדן.

שיח החירשים הזה המשיך כך בחילופי "לא" ו"כן" עוד כמה פעמים, עד ששלח אמר לארדן: "יש לי תחושה שהלכת לפינה". "להפך", הבהיר השר ארדן. לדברי השר, הוא ביקש להגמיש את עמדותיו, אולם לנוכח טענות מתנגדיו הבין כי הם מעוניינים להקים "גוף סטטוטורי חדש" בתוך תאגיד השידור הציבורי, שיוכל ליהנות מכל הזכויות של גוף עצמאי, אך שלא יהיו לו כל חובות.

מול חברי-הכנסת, יו"ר הוועדה אלהרר ונציגי העיתונאים, עמדה לצדו של ארדן רק עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת. לדבריה, הוועדה ביצעה שינויים רבים בהצעת החוק עד כה, כך ש"הרחיקה את האינטרסים הפוליטיים ויצרה גוף שהוא עצמאי במידה המרבית ביותר שיש היום לאיזשהו תאגיד סטטוטורי". עו"ד נויפלד טענה בפני ח"כ שלח כי נוסח הצעת החוק המעודכן כולל "שלייקס על שלייקס על שלייקס", כלומר רשת הגנה אחת על גבי האחרת, ועל כן "לא נדרשת אותה הפרדה שאתה מדבר עליה". "החששות שאתה (שלח) חושב עליהם", אמרה, "מנוטרלים מכיוונים אחרים".

"אתה יוצר כאן היררכיה שאומרת שלמנכ"ל יש חור שחור של סמכות, אבל יש לו מלוא האחריות", הוסיפה ואמרה עו"ד נויפלד לח"כ שלח. "אחת הבעיות שהצביעו עליהן במשך השנים ברשות השידור היא האיים השונים של הסמכויות וחוסר הקשר וההיררכיה בגוף עצמו". לדבריה, אחת ממטרות הצעת החוק היא לעשות סדר בסמכויות, ונטילת סמכות העריכה מהמנכ"ל עלולה לחבל בכך.

"כמעט השתכנעתי בעניין עצמאותו העיתונאית של ראש חטיבת החדשות", הוסיף השר ארדן, ואמר כי הוא מוכן לשקול שינוי כך שראש חטיבת החדשות יהיה העורך הראשי של שידורי האקטואליה. עם זאת, הוסיף, במקרה כזה השינוי הנוסף המבוקש, ולפיו המנכ"ל לא יוכל לפטרו אלא באישור המועצה, יוצר מוקד כוח חזק יותר מהמנהל הכללי, מה שעלול "להרוס את הגוף הזה".

בהמשך הדיון, לאחר מסע שכנועים נוסף, ויתר השר ארדן גם על הסתייגות זו. "אפשר לסכם את כניעתי ליו"ר", הודיע השר ארדן והצהיר על "הצעת הכניעה" שלו. השר הסכים כי ייקבע בחוק שראש חטיבת החדשות יהיה העורך הראשי של החטיבה וכי פיטוריו יכולו להתבצע רק באישור רוב בדירקטוריון. עם זאת, השר הדגיש כי הוא מעניק את הצעת הכניעה לוועדה "תחת מחאה". "אם יהיו בעתיד בלגנים, שיירשם בפרוטוקול מי תמך ומי התנגד", אמר והוסיף: "אני צופה תוצאות לא טובות".

ובינתיים, בהווה

למרות ההישג לעיתונאי תאגיד השידור הציבורי העתידי, סעיפי מעבר והוראת שעה שפורסמו על-ידי משרד התקשורת בעקבות הדיון שנערך אתמול מעלים חשש כי לפחות בתקופה הראשונה של התאגיד, תיפגע ההפרדה בין הפוליטיקאים לרשות השידור.

על-פי ההצעה הטרייה של משרד התקשורת, המנכ"ל הראשון של תאגיד השידור הציבורי החדש ימונה בהליך מזורז. במקום שוועדת האיתור תמנה את מועצת התאגיד וזו תמנה את המנכ"ל, המנכ"ל הראשון ימונה ישירות על-ידי ועדת האיתור בתוספת שני נציגי ציבור, איש אקדמיה ואיש בעל-רקע כלכלי. את ראש ועדת האיתור, יש לזכור, ממנה השר בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון. עוד נקבע בסעיפי המעבר והוראת השעה כי המנכ"ל הראשון ימונה לתקופה של שנתיים, אולם המועצה תוכל להאריך את מינויו לשנתיים נוספות.

הליך מזורז שכזה יביא למינוי מנכ"ל בזמן קצר יחסית, אולם יפגע בהפרדה בין הפוליטיקאים להנהלת תאגיד השידור, וזאת דווקא בשלבי ההקמה של התאגיד.

הבוקר הציג השר ארדן את סעיפי הוראת השעה לחברי הוועדה ואמר: "סברנו לאורך כל הדרך שהשאיפה והאינטרס הציבורי הם לקצר ככל שניתן את הזמן בין תהליך הפירוק לבין היכולת של הגוף החדש להמשיך לשדר". לדברי השר, ההערכה במשרדו היא שלפי המתווה הנוכחי, יידרשו בין 6 ל-12 חודשים עד שימונה ראש ועדת איתור, שיבחר את חברי הוועדה, שתמנה מועצה, שתבחר במנכ"ל.

"אנחנו סבורים שלא סביר לחכות תקופה כל-כך ארוכה עד שימונה המנכ"ל הראשון", הוסיף ארדן, תוך שהוא מדגיש כי למנכ"ל הראשון צפויה משימה חסרת תקדים של הקמת שלושה ערוצי טלוויזיה (עברית, ערבית וילדים), שישדרו כל אחד שבעה ימים בשבוע. "לכן", הסביר, "יש שאיפה לקצר את הזמן עד שימונה המנכ"ל הראשון ועדיין לשמור על העיקרון שלא השר ולא גורם פוליטי ממנים אותו".

הוועדה תקיים דיון על סעיפי הוראת השעה בהמשך היום.