הדברים הבאים אינם ניסיון לסכם את אירועי השבועות האחרונים או להעריך באופן יסודי את משמעויותיהם, אלא קרעי-מחשבות, תובנות ושאלות שמתעוררים תוך כדי צפיה באמצעי התקשורת ומעקב אחר התנהלות הגורמים והאישים המרכזיים המופקדים על ניהול מבצע "צוק איתן". מרכז הכובד בזירה המקומית הם כמובן אזרחי ישראל, ממשלת ישראל וצה"ל, החמאס וארגוני הטרור בעזה, המדינות השכנות והזירה הבינלאומית שלובשת צורה ופושטת צורה מדי מספר שעות. בחרתי להתייחס בקצרה לכמה נקודות-צומת באירועי השבועות האחרונים שמעסיקים אותנו במיוחד במהלך המבצע ויעסיקו אותנו עוד יותר בעתיד הקרוב והרחוק, תוך כדי הלחימה וגם כאשר זו תיפסק, לכשתפסק. סדר ההתייחסות אינו מעיד על רמת חשיבותו היחסית של הנושא. כל הנושאים הללו חשובים ולכל אחד שמורה פינתו הייחודית. נדמה לי שאם אין רוצים להטמין את הראש בחול, חייבים לומר דברים שלחלק מהציבור יהיו חריפים וקשים או לא "תקינים פוליטית", ואף-על-פי-כן לא אמנע מלומר אותם.