הפתרון הבלעדי

המכה הצבאית הקשה ביותר בהינתקות מסתבר, הייתה נטישת ציר פילדלפי. כן! לפני נטישתו לא היו מנהרות מהרצועה לשטחי עוטף עזה. המנהרות היו ממצרים לשטח הרצועה בניסיונות להכניס אמל"ח וציוד לרצועה. מהרגע שננטש ציר פילדלפי, החל לזרום לרצועה כמעט חופשי כל דבר.

ישראל מפורסמת בעולם כמעצמת ידע. יצא לי לדבר עם איש היי-טק שמסתובב הרבה בעולם והוא סיפר לי איך המוח היהודי כבש את העולם בסערה. העולם משתאה אל מול הפיתוחים הישראלים, פירות החוכמה שבה התברך עמנו. בסינגפור למשל קיימת כמעט סגידה לתבונה שלנו. ובמעבר חד לתחום אחר (אם כי וודאי נושק לו): גם אם העולם די צבוע ומתנכר למה שעובר עלינו כאן בארצנו, בינו לבין עצמו, כשהוא עומד מול הראי, הוא יכול להודות שישראל מפגינה עכשיו נחישות מוסרית של לחימה עיקשת מול הרשעה. זהו גם שדר חשוב שהעם הזה יכול לשדר לעולם. (מבצע אנטבה למשל נרשם כתופעה מפעימה ברחבי העולם. שנים אחר-כך כשהגיעו כוחות צה"ל לסייע באיזשהו אסון המוני, קראו לעברם המקומיים: "אנטבה, אנטבה" ביראת כבוד). זו המשמעות העמוקה של מלחמותינו, כולל המערכה שמתנהלת זה עתה.

היום ה-15 ללחימה במבצע צוק איתן. הגענו לשלב בו מאמצי הכוחות בשטח צריכים להתמקד בתפיסת מנהיגי החמאס והג'יהאד האיסלאמי וחיסולם. מטרת הלחימה הנוכחית בעזה היא להביא את השקט לאזורנו. בתחילת הלחימה, הטכניקה הייתה מציאת המשגרים, השמדתם ומניעת התפוצצות הטילים. לאחר-מכן, המטרה הייתה מציאת המנהרות והשמדתן. ומה לאחר-מכן? כיום הטכניקה העיקרית שלנו צריכה להשתנות ולהיות תפיסת מנהיגי החמאס או חיסולם. ככל שנצליח לחסל מפקד בכיר יותר, כך נגיע להישגים מדיניים טובים יותר.

נציגים מפוחדים של קיבוצי עוטף עזה, התנדבו מרצון השבוע להגיע לאולפני הרדיו והטלוויזיה, ולהתייצב מול כל מיקרופון בשטח, כדי לבטא את בְּעָתת מנהרות התופת שנחתה עליהם במפתיע. הם לא העלו על הדעת שמתחת לחדרי השינה שלהם ושל ילדיהם, פרושה מערכת מסועפת של מנהרות תופת, שמאפשרת לעשרות מחבלים חמושים ומצויידים היטב, להגיח בו-זמנית מתוך האדמה ולחולל טבח וחטיפה שלא היו כמותם. הם לא חלמו שההינתקות תושיב אותם על פתחה של חבית חומר נפץ, שעלולה להתפוצץ להם בפּנים בכל רגע.

הם חצו את הגבול. הם כל-כך התרגלו להשמיץ ולהכפיש שלא שמו לב שהתמונה על המסך השתנתה. שהפנים אחרות. שאת התסכול מחליף הזעם. שאת העלבון לכבוד ישראל מחליפה עמידה איתנה שאינה מוכנה להבליג עוד. שאת השתיקות וההתנצלויות מחליפה דאגה גדולה לחיילים, לאזרחים. שאת סכסוכי "השלום" החליפה מלחמה. מלחמה אמיתית כזאת. עם חיילים שמסכנים את עצמם, את חייהם. עם אזרחים שנמצאים בסכנה כבר ימים רבים מדי.