אזהרת מסע לישראל - אזהרת מוסר לאמריקה מעולם לא ירדה ארצות הברית לשפל מדרגה ובוגדנות של ממש נגד בת בריתה הנאמנה, מדינת ישראל, כמו בסיפור של אזהרת המסע לישראל, אותה פרסם אתמול מינהל התעופה האמריקני.
כשהגיש ראש הממשלה מחאה לבית הלבן, נאמר לו שהוראה זו לא באה מהבית הלבן, אלא ממינהל התעופה, שהוא "גוף עצמאי לחלוטין, וכי הוראה זו תבחן לאחר 24 שעות".
מי שחושב שאין מדובר בתקיעת סכין בגב של מדינה ידידה, שישים לב להתבזות המבישה של המעצמה החזקה בעולם (לשעבר) שרואה כיצד מדיניותה הכושלת בעולם בכלל, ובמזרח התיכון בפרט, הפכה אותה ללא רלוונטית, זאת, כאשר האירועים המרכזיים במזרח התיכון, ובמיוחד המלחמה בעזה, מתחילים להתנהל ישירות בתוך ציר המדינות המתנגדות למדיניותה הבדלנית והרופסת של ארה"ב: מצרים, ירדן, סעודיה, מדינות המפרץ וישראל.
כך, סופגת מדיניות הבית הלבן של אובמה וג'והן קרי, כישלונות בלתי פוסקים בשיחות הגרעין עם אירן, כמו בסוגית רוסיה ואוקראינה, בנושא המטוס המאלזי, וכעת, בכישלון תמיכתה בציר טורקיה קטר במשבר מלחמת עזה, ובדחייה המוחלטת של מצרים הצעות אלה של קרי. כך מתנגשת מדיניות זו באינטרסים של הציר המצרי ישראלי בכלל, כמו באינטרסים המהותיים של העולם המערבי בפרט, בשל מימון הטרור של חמאס, והאחים המוסלמים במצרים, על-ידי שליט קטר.
ארה"ב המתמוטטת כלכלית, מסתמכת על חוזי ענק של נפט וגז מצד קטר, העשירה במדינות תבל, ומעלימה בשל כך עין מהמשטר תומך הטרור הקטרי, ומתייצבת לצדו של הציר הקטרי-טורקי במלחמה המתנהלת כיום ברצועת עזה.
ג'ון קרי, שניסה פעם אחר פעם להגיע לקהיר כדי לגזור קופון לטובת המדיניות הכושלת של ארה"ב במזה"ת, ושנדחה תמיד על-ידי הנשיא המוחרם, אל סיסי, הגיע אתמול לקהיר בלא הזמנה, והצעתו להפסקת אש הטורקית-קטרית, נדחתה בבוז על-ידי נשיא מצרים, שהותירה אותו ככלי ריק.
תוצאות התסכול של קרי ואובמה, ממדיניותם הכושלת, שספגה פעם נוספת מכה משפילה, התבטאה באזהרת המסע לישראל - נקמתם של חזקים ואובדי דרך, "החכמים" על חלשים.
המדובר לא רק בניצחון מוראלי לחמאס, אותו אוהב חוסיין אובמה, כמו את האחים המוסלמים של מצרים, ואת נשיאה המודח מורסי,
אלא בסימון מטרה לחמאס להגביר עוד יותר את התקפות הטילים על ישראל בכלל, ועל נמל התעופה בן-גוריון בפרט.
מעתה יש לצפות, שהחמאס, שיצא בתרועות גיל על ההישג שקיבל ללא ירייה אחת, יכוון את הירי שלו למקומות אסטרטגיים אחרים של ישראל, ולא רק על שדה התעופה הבינלאומי היחיד של ישראל, אלא גם על 3 נמלי הים היחידים של ישראל, בים התיכון ובמפרץ אילת, ואולי גם על מעברי הגבול עם מצרים וירדן, ואיך לא, הדבר הוא בגדר של מתן רוח גבית לטרור הטילים, להמשיך ולירות על כיפת הכור הגרעיני בדימונה, דבר עליו הזהרתי לפני עשר שנים, במחקר על משמעויות ההינתקות, אותו העברתי כתזכיר לממשלה, לכנסת, המטכ"ל והמטה ללוחמה בטרור -
פרק 8 "משמעויות אסטרטגיות של תוכנית ההינתקות".
סיכום הצביעות של הממשל האמריקני, שגררה גם את חברות התעופה האירופיות לאמץ אל אזהרת המסע שלו, בולטת ומעוררת סלידה, משום שמדינות טרור מובהקות, בהן יום יום נרצחים בהן מאות בני אדם, כאשר שדות התעופה שלהן משמשים שדות קרב בלתי פוסקים, לא "זוכים" לאזהרות מסע כמו שישראל המתגוננת זכתה לקבל. כלל לא הפריע לארה"ב, ששאריות יירוטו של טיל החמאס פגעו בבית מרוחק, וסבירות הפגיעה בשדה התעופה של לוד, שואפת לאפס. כך נותרים שדות התעופה הבינלאומיים של דמשק, בגדד, קאבול, אפגניסטן ואוקראינה, שהסכנות עליהן יומיומיות ומוחשיות, תחת איומי טרור לנוסעיהן, והאינטרסים של הדולר האמריקני הירוק בקטר ובאיסטנבול, הפכו לקנה המידה המוסרי היחיד ליחסיה של ארה"ב כלפי ישראל.
