|   15:07:40
דלג
  רפי מן  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
הרמטכ"ל בני גנץ מתדרך עיתונאים ליד הגבול עם רצועת עזה, מבצע צוק איתן, 20.7.14 [צילום: פלאש 90]

טלה-ג'ורנליזם

מדוע צה"ל מונע מכתבים צבאיים להצטרף לכוחות הפועלים בעזה? לא בשל דאגה לשלום העיתונאים אלא מיומרה יחצנית לנהל את התקשורת ולשלוט על המסר
23/07/2014  |   רפי מן   |   כתבות   |   העין השביעית   |   תגובות
אלמלא חוקי המדיום המחייבים "סטאנד-אפ" בזירה, היו הכתבים יכולים לשבת עם הפרשנים על גגות תל אביב.

זו הייתה אמורה להיות, ברטוריקה של הכתבים הצבאיים, פשיטה נועזת. בעיצומה של מלחמת ההתשה בחזית המצרית, במאי 1970, היו לוחמי שריון של צה"ל ערוכים לחצות את תעלת סואץ, לנחות בחוף המצרי, לתקוף מספר מוצבים, לקטול חיילים ולשוב הביתה עם שבויים. צליחת התעלה הייתה אמורה להיעשות בחסות החשיכה באמצעות טנקים ונגמ"שים אמפיביים תוצרת ברית המועצות שנלקחו שלל במלחמת ששת הימים.

הפיקוד הבכיר של צה"ל, מהרמטכ"ל חיים בר-לב ומטה, ירד לחפ"ק (חבורת פיקוד קדמית) במערב סיני. התותחים רעמו, מטוסי חיל האוויר תקפו וכוח הפשיטה התקרב לגדת התעלה כדי לחצותה. בחוד החנית של הכוח, לצדו של המפקד אלוף-משנה יצחק שוהם, ישב ברכב הפיקוד האמפיבי אזרח: אלתר ולנר, הכתב הצבאי של "הצופה".

ולנר הוזעק למשימה על-ידי דובר צה"ל, בתיאום עם תא הכתבים הצבאיים, כ"פולמן" (Pool man), עיתונאי בודד המסקר אירוע, תוך התחייבות להעביר לכל עמיתיו הכתבים הצבאיים את כל החומרים שיאסוף ויכתוב. אלא שבסופו של דבר לא היה לכתב יומון המפד"ל במה לשתף את קוראיו ואת עמיתיו: ברגע שגלש רכב הפיקוד אל מימי התעלה הוא שקע בבוץ. כמוהו נתקעו כלים נוספים. הפשיטה בוטלה.

היו ימים. ולנר ישב בנגמ"ש התקוע על שפת התעלה, אלי לנדאו נלווה לפשיטה דומה מעבר למפרץ סואץ ב-1969, אורי דן נלווה לאריק שרון ולצנחנים בפעולות התגמול בשנות החמישים וצנח במיתלה ב-1956, רון בן-ישי היה עם הכוחות ממערב לתעלה ב-1973, זכה בצל"ש רמטכ"ל על חילוץ פצועים תחת אש והגיע אל מחנות הפליטים סברה ושתילה בלבנון מיד לאחר הטבח ב-1982, והרשימה ארוכה.

ומה קורה עכשיו? הרבה ברברת פרשנית ודעתנית באולפנים דוחקת את הדיווחים מתוככי רצועת עזה. מה שמגיע מעבר לגבול על פעולת צה"ל הוא טלה-ג'ורנליזם. המונח מתייחס בדרך כלל לעיתונות טלוויזיה, אבל בימים אלה ראוי לאמץ את משמעותן המילולית של המלים: "עיתונות מרחוק". הקרבות מתחוללים מרחק קילומטרים ספורים מגבול ישראל, מהלך נסיעה של דקות אחדות. אבל על המסך זה נראה כאילו מדובר היה באיי פוקלנד או אזור כפרי נידח של סין.

עד לשעה זו, יום שלישי בערב, צה"ל אינו מאפשר לכתבים צבאיים להתלוות לכוחות במבצע "צוק איתן", לא רק בשדה הקטל בשכונת שג'אעיה אלא גם באזורי לחימה לוהטים מעט פחות. המידע על המצב בשטח מסונן ומעובד יחצנית באמצעות תדרוכים של דובר צה"ל וקצינים בכירים. קטעי וידאו קצרים מהשטח מסופקים על-ידי הדובר. חלקם מחומרי "התיעוד המבצעי", תצלומים המבוצעים על-ידי חיילים שהוכשרו לכך כדי לספק תחמושת למלחמת ההסברה. צה"ל גם מחלק בנדיבות תצלומי ירי בשחור לבן מכלי טייס או טילים או פצצות חכמות.

כתבי הטלוויזיה משדרים "מהשטח" כביכול, אבל הם ניצבים בלית ברירה מעברו הישראלי של הגבול. רבים מהעידכונים וההערכות מגיעים באמצעות הטלפונים הסלולריים, ולא מתוככי הרצועה. שהרי בניגוד למלחמת לבנון השנייה, אנשי הצבא נדרשו להשאיר מאחור את הסמארטפונים. אלמלא חוקי המדיום המחייבים "סטאנד-אפ" בזירה, היו הכתבים יכולים לשבת עם הפרשנים על גגות תל אביב או באולפן המלחמה שממוקם בתוככי מחנה מטכ"ל או סמוך אליו.

מדוע אין כתבים - ישראלים וזרים - נלווים לכוחות צה"ל ברצועה? הנימוק של דאגה לשלומם של עיתונאים, המושמע גם הפעם על-ידי אנשי דובר צה"ל, מסתיר מאחוריו כמעט תמיד שיקולים אחרים. אלה נוגעים לממשק בין מערכת הביטחון לתקשורת בימי חרום. בכל המקרים עומד מאחוריהם הרצון לשלוט בצורה מבוקרת ככל האפשר במסרים המועברים לציבור, בארץ ובעולם, על-ידי צמצום פער התיווך העיתונאי. מבחינת מקבלי ההחלטות אין מדובר באספקת מידע לציבור אלא בראש ובראשונה במאמץ לעצב את התודעה, לקבע את הזיכרון, וגם לשרת את מערכות ההסברה. ניסיון העבר מלמד שלא פעם מביאים שיקולים אלה לכך שמטבע האמת נדחק לשוליים.

תורת הלחימה התקשורתית הזו, שהפנטגון היה ממעצביה בעשורים האחרונים, כונתה בוושינגטון "ניהול החדשות" (News Management). במלחמת עירק הראשונה, ב-1991, נוהלו החדשות באמצעות תדרוכיו של הגנרל נורמן שוורצקופף במטהו בסעודיה, שם הציג מדי יום את תמונת המערכה בעיקר באמצעות סרטי וידאו ומפות.

במלחמת עירק השנייה, ב-2003, בחר הפנטגון בשיטת "הכתבים המוטמעים", עיתונאים שהוצמדו ליחידות. הם היו אומנם בשטח, אבל לצד הסכמתם להעביר את דיווחיהם לאישור מוקדם של רשויות הצבא כדי למנוע חשיפת מידע מסווג, מדרך הטבע הם נטו להזדהות עם החיילים, עימם אכלו מאותו מסטינג והשתוחחו באותן שוחות בעת הפגזה. הזדהות כזו אפיינה בדרך כלל גם כתבים צבאיים ישראלים, בעידן שבו ניתן להם להיות עם הכוחות מהרגע הראשון, לא רק בגיחה קצרה לשטח, כפי שנעשה במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה.

הדילמה של כניסת כתבים לשטח מלווה את ישראל מאז הקמתה, והיא חושפת את השיקולים השונים בדבר צירוף עיתונאים לכוחות הלוחמים. במלחמת השחרור שובצו לחזיתות השונות כתבים צבאיים ישראלים, שחומריהם הופצו לכל העיתונים. הכתבים הזרים שבו וביקשו גישה לחזית, אבל צה"ל מנע זאת מהם. הנושא הועלה בישיבת הממשלה, שם מחה שר החוץ משה שרת על כך שלא ניתנת לעיתונאים הזרים הזדמנות לראות את המצב לאשורו באזור לטרון, ולהזים את טענת הערבים כי הם מתקרבים לתל אביב.

בן-גוריון דחה את הדרישה בהציגו את אחד הנימוקים להרחקת תקשורת משדה הקרב: החשש שעיתונאים ייחשפו לנקודות התורפה של הצבא, לכשלים ולבעיות שמוטב להסתירן מפני הציבור והעולם. הוא הסביר כי חלק מהלוחמים שם נשלחו לחזית יומיים לאחר גיוסם. "אם יבוא לשם סופר צבאי מומחה, הוא מיד יעמוד על כך שהאנשים האלה אינם חיילים. הוא יפרסם את הדבר והוא יגיע לאויב", אמ

בשנות החמישים הקפיד צה"ל על חשיפה מבוקרת. לחלק מפעולות התגמול נשלח צוות "במחנה", שכלל בדרך כלל את הכתב אורי דן, שכבר אז היה לו קשר הדוק עם אריק שרון, והצלם אברהם ורד. הטקסטים והתצלומים עברו לפני הפרסום בדיקה מדוקדקת. הכתבים הצבאיים של יתר העיתונים המתינו לעתים בפתח בית הדפוס של שבועון צה"ל כדי לחטוף את הגיליון הטרי ולצטט ממנו. בעשורים המאוחרים יותר התגבש הנוהל של "פולמן" (poolman), עיתונאי אחד בשם כולם.

בדילוג מהיר ל-2006 נזכיר כי במלחמת לבנון השנייה, הפגין צה"ל פתיחות: מספר כתבים, לאו-דווקא צבאיים, בהם נחום ברנע ואיתי אנגל הצטרפו לזמן מה לכוחות. הם הציגו מעט הרואיקה והרבה מהסבך הלבנוני.

בניסיון לתרץ את הסירוב לצרף כתבים מעלים בצה"ל גם את הטענה שאין להטיל על המפקד, המצוי בלחץ הקרב, לדאוג גם לאיש התקשורת. סביר להניח שמרבית המפקדים אינם מעוניינים במטען אנושי עודף בעת פעולה, אך ניסיון העבר מעיד שאין מדובר בנטל ממשי. הפעם, כמו במקרים אחרים בעבר, מנמקים בצה"ל כאמור את איסור הכניסה בסיכון הרב הכרוך בכך. את ההחלטה בעניין זה יש להותיר לכתבים, שמוכנים לקחת על עצמם סיכון, ממש כמו החיילים שאותם הם מסקרים. בתולדות הסיקור הקרבי זכורים כתבי קול ישראל רפי אונגר ז"ל, שנהרג ב-1973 בנגמ"ש פיקוד לצידו של האלוף אלברט מנדלר, ואילן רועה ז"ל, שנהרג בלבנון ב-1999 כשנסע עם תת-אלוף ארז גרשטיין. מותם לא הרתיע כתבים אחרים מכניסה לאזורי קרבות.

הסרבנות הצה"לית לאפשר כניסה לשטח, לצד שידורי האון-ליין והתחרות העזה בסביבה רבת ערוצים רק תורמים עוד יותר לנהרות המלל. רון בן-ישי, שהפעם לא ניתן לו לצעוד בשדה הקרב כפי שתועד בסרט "ואלס עם באשיר", ונאלץ להסתפק בפרשנות באתר ynet, תיאר כך את השינוי מאז להיום: "פעם ידענו הרבה יותר ודיברנו הרבה פחות; היום אנחנו יודעים הרבה פחות אבל מדברים הרבה יותר".

מציאות דומה שרטט פיליפ נייטלי, מחבר הספר "הנפגע הראשון" על ההיסטוריה של כתבי מלחמה, בתארו את המצב בקוסובו בשנת 1999. 2,700 אנשי תקשורת סיקרו את התקפת כוחות נאט"ו על הסרבים בחבל, אבל הם נקברו מתחת להררי תדרוכים, מסיבות עיתונאים ותצלומים שנופקו על-ידי דוברים ומסבירים. "קיבלנו שפע של חומר אבל אפס מידע", טען הכתב הצבאי של רשת סקיי. גם במלחמת רוסיה-גאורגיה ב-2008 מילאו יחצ"נים תפקיד מרכזי בעיבוד המידע.

כך גם אצלנו. צה"ל שוגה בכך שאינו מאפשר לכתבים ליטול סיכון ולהתלוות לכוחות: אין כמו צפייה במציאות עצמה כדי להעביר את תמונת הקרב לצרכני התקשורת. אפשר לסכם שהמידע לא יועבר בשידור חי ויופץ רק לאחר אישור הצנזורה.

לפתיחת השטח לכתבים, גם זרים, תהיה תרומה גם לצרכי הסברה. כי בינתיים "התיעוד המבצעי" שמביא דובר צה"ל וכתמי הרורשאך של פגיעות המטוסים והטילים, לצד המלל במסיבות עיתונאים אינם מצליחים להתמודד עם התצלומים הקשים של בתים קורסים, ילדים פצועים, ומשפחות הנמלטות על חייהן המגיעים מהצד השני.

בינתיים לא ברור מדוע דבק גם הפעם הצבא ביומרה לנהל לא רק את מתווה הקרב, אלא גם את הזירה התקשורתית. אלא אם כן, יש לו מה להסתיר.

תאריך:  23/07/2014   |   עודכן:  23/07/2014
רפי מן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
טלה-ג'ורנליזם
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
פצירה חלודה
23/07/14 11:53
2
אחד ועוד אחד
23/07/14 17:19
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  מבצע צוק איתן
ככל שמעמיקה ומחריפה המלחמה בעזה שאינה מצטמצמת עוד אל תוככי הביטוי המכובס והמצומק מכפי מידותיה האמיתיות, הקרוי "מבצע צוק איתן" - כך הופכות ההתבטאויות נגד מלחמה זו וגילויי שמחה על מות חיילי צה"ל במלחמה, בקרב מי מאזרחי המדינה לצורמות וקשות עד לבלתי נשוא עוד. ברשימתי, יום אתמול (יום ג', 22.7.14), כתבתי שמן הראוי הוא, כי כל עוד הקרבות נמשכים בעזה, הרי אין מקום להפגנות בעד ונגד מלחמה וגם/או אין למתוח ביקורת פוליטית על מהלכיה. והנה בשידור משדר טלוויזיוני שיוחד למלחמה ארורה זו - שמעתי מפיו של שדר משחקי הכדורגל האהוד, זוהיר בהלול דברים שלא ציפיתי שמוע מפיו. זוהיר בהלול שהפך לדמות מיתולוגית והונצח באחד ממערכוני "הגשש החיוור" - התבטא נגד "סתימת פיות" וליתר דיוק, נגד "הזכות למתוח ביקורת", בתקופת המלחמה. הגם אתה, מי שהלשון העברית, בת בית לך, לצד צרינו? הגם אתה, שדר צח לשון ובעל שליטה מופלאת, בשפה העברית? האם חושב אתה כי קיימת זכות למחאה בעניין המלחמה, הסובב והנסבב סביבה, כעת, שעה שנמשך הקטל ושפך הדמים?
23/07/2014  |  עו"ד חיים שטנגר  |   מאמרים
רשות שדות התעופה תפתח באופן מיידי את שדה התעופה הדרומי בעובדה, סמוך לאילת, לנחיתת מטוסים במקום בנמל התעופה בן-גוריון. ההחלטה על כך התקבלה (יום ד', 23.7.14) במהלך ישיבת הערכת מצב שקיים שר התחבורה, ישראל כץ, בנמל התעופה בן-גוריון בעקבות הנחיית מנהל התעופה הפדרלי האמריקני להשעות את הטיסות לישראל בשל המצב הביטחוני.
23/07/2014  |  איציק וולף  |   חדשות
יחידת ההונאה של המשטרה הצבאית החוקרת פתחה בחקירה בעקבות הפצת שמות הרוגי תקרית הנגמ"ש של גולני ברשת הווטאסאפ עוד בטרם הותרו השמות לפרסום.
23/07/2014  |  איציק וולף  |   חדשות
תוצאות התסכול של קרי ואובמה, ממדיניותם הכושלת, שספגה פעם נוספת מכה משפילה, התבטאה באזהרת המסע לישראל - נקמתם של חזקים ואובדי דרך, "החכמים" על חלשים
23/07/2014  |  יוסי בלום הלוי  |   מאמרים
איש אינו יכול לשלול ממר עמוס שוקן את היותו בדרכו איש נבון ובעל זכות מוחלטת לחופש ביטוי בארץ דמוקרטית. כל איש שעיניו בראשו צריך לזכור את הכלל שבמדינה חופשית זכותו של כל אדם להביע את עמדותיו.
23/07/2014  |  עמוס אריכא  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   מבצע צוק איתן  /  מי ומי    / 
למה אפשר לצפות מעיתונאי  /  אורן פרסיקו
ללא כוונה להקניט  /  אורן פרסיקו
חטאים קדומים  /  אורן פרסיקו
"לא בטוחה מה יכולה להיות הסיבה"  /  אורן פרסיקו
הרוסים באים  /  אורן פרסיקו
הרחק מהקריה ומהבור שבה  /  אורן פרסיקו
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il