החיפוש אחר חידושים

השם ניתן על-ידי שבט האינקה בדרום אמריקה ופירושו "אם הדגנים". הקינואה עשירה בכל חומצות האמינו החיוניות, מה שמקנה לה איכות חלבון גבוהה ביותר. בנוסף, הקינואה עשירה בסיבים תזונתיים, זרחן, ברזל ומגנזיום.

הברזל הינו מינרל חשוב למניעת אנמיה - חוסר דם, תופעה שכיחה בקרב נשים, עקב איבוד דם בדימום הוויסתי. למרות שכמות הברזל הנספגת בגוף, מוגבלת באופן יחסי ממזונות שמקורם מהצומח, עדיין קינואה יכולה לגוון עבורנו את התזונה כמקור למינרל זה.

הזרחן והמגנזיום הינם שני מינרלים המצויים בעצמות האדם, וחשובים במשק ספיגת הסידן לעצם. חשוב לשטוף את הקינואה היטב, משום שמכיל חומר הקרוי ספונין, שהינו חומר משלשל וטעמו מר.

הקינואה יכולה לשמש כתוספת פחמימנית לכל ארוחה חמה, וכן כבסיס לסלט קר, בתוספת של ירקות מבושלים, חמוציות וכדומה. מאחר שטעמה ניטרלי, היא סופגת כל טעם שנוסיף אליה, בזכות תכולת החלבון הגבוהה שבה היא מהווה בסיס תזונתי חשוב לאנשים צמחוניים. הקינואה אינה מכילה גלוטן, ולכן מתאימה גם לחולי צליאק. ב-100 גרם קינואה יש 380 קלוריות.

יתרונות האורז המלא, על-פני האורז הלבן, הוא בכך שהוא מצריך עיכול איטי - דבר שעוזר לשמור על מאזן הסוכר בגוף בצורה טובה יותר.

האורז המלא עשיר בסיבים תזונתיים וויטמינים מקבוצת B. הסיבים התזונתיים חשובים לפעילות סדירה של מערכת העיכול, למניעת עצירויות, וכן לתחושת השובע ואיזון רמות הסוכר בדם. קבוצת ויטמין B, חשובים למניעת חוסר דם, לפעילות תקינה של המוח ולהזרמת הדם לאיברים השונים בגוף.

הכוסמת מכילה בין 15% ל-20% חלבון הכולל ליזין. הליזין הינה חומצת אמינו שהגוף לא יודע לבנות, ולכן הכרחי לקבל אותה מהמזון. היא אחראית לייצור הנוגדנים בגוף, העוזרים בחיזוק המערכת החיסונית, ומחסור בה עלול לגרום לעייפות וחוסר תיאבון.

הכוסמת מכילה כמות גבוהה במיוחד של אשלגן, שלו תפקיד חשוב בהתכווצות השרירים ושמירה על מאזן הנוזלים בגוף. כמו-כן, יש בה כמות גדולה של ברזל, זרחן וויטמינים מקבוצת B. חשוב לדעת שכוסמת מתקלקלת בקלות - בגלל כמות שמן גבוהה. ניתן להשתמש בה בהכנת דייסה ופנקייקים.

הצעה תבשיל כוסמת

חומרים:

300 גרם כוסמת
2 בצלים קצוצים
3 שיני שום קצוצות
1 כפית פפריקה
2 כפיות מלח
2\1 כפית פלפל שחור
3 כפות שמן קנולה
3 כוסות מים רותחים

אופן ההכנה:

שוטפים את הכוסמת במים קרים ומסננים. מטגנים בסיר את הבצל והשום. לאחר הזהבת הבצל מוסיפים את הכוסמת השטופה, מים רותחים ותבלינים ומבשלים על להבה קטנה כ-30 דקות. נותנים לתבשיל להתקרר כ-10 דקות (יש להימנע מפתיחת המכסה).

הדוחן הינו דגן קל לעיכול, מכיל כ-12.5% חלבון, מקור לזרחן, ברזל, סידן, וויטמין B2 ויטמין B3, פלואור, צורן. קליפת זרעי הדוחן קשה ואינה ניתנת לעיכול, וקודם יש להסירה, אך אין חשש מאחר שהמינרלים בדוחן נמצאים בכל הגרעין ולא רק בקליפה ומכאן שערכו התזונתי גבוה גם בצורתו המלוטשת.

לזרעים מייחסים את היכולת להורדת רמות הכולסטרול בדם, והקטנת הסיכון לסרטן. זרעי הדוחן זעירים וטעימים, וטעמם דומה לטעם אגוזים. הם נתונים בקליפה צבעונית, כתלות בסוג הזן המוגש. הם משמשים בעיקר בהוספת טעמים לסלטים, מרקים או מעורבבים עם ירקות. הזרעים מהווים בסיס מצוין לבעלי אלרגיה לחיטה - חולי צליאק.

מאפה דוחן

חומרים:

1 כוס דוחן
3 כוסות מים
2 בצלים לבנים קצוצים
6 עגבניות מרוסקות
2 שיני שום קצוצות
1 כפית בזיליקום
1 כפית אורגנו
2 כפיות דבש
200 גרם זיתים שחורים פרוסים
מלח, פלפל
3 כפות שמן זית

אופן ההכנה:

לטגן בסיר במשך 20 דקות את הבצל, השום ולהוסיף את הדוחן. להוסיף את העגבניות, המים, הבזיליקום, אורגנו, זיתים, דבש, מלח ופלפל. לערבב היטב ולהביא לרתיחה. להנמיך את האש ולהמשיך בבישול עד לספיגת הנוזלים. לצקת את כל התערובת לתבנית אפיה, ולאפות למשך 30 דקות בחום של 180 מעלות.

ירק ממשפחת הדלעת בעל טעם של ערמונים. הדלעת עשירה בבטא קרוטן, סיבים תזונתיים ואשלגן. כמו-כן, מכיל גם כמויות גדולות של ויטמין C, ויטמין B, מגנזיום ומנגן. הוא מאכל שניתן להתייחס אליו כמו דלעת רגילה ולגוון בתבשילים בגלל טעמו המיוחד.

אז חברות וחברים יקרים, גם אם לפעמים החידושים הם פרסום אגרסיבי לסוג של טרנדים אופנתיים, כדאי לנסות את ההצעות החדשות, אבל תמיד להיות בבקרה על אופן ההכנה כדי שלא נקבל במסעדה את המוצר החדש בתוספת אותם מרכיבים משמינים ומזיקים לבריאות.