חלום ה"מזרח התיכון החדש" של
שמעון פרס, עלה בלהבות דווקא ביום פרישתו של הנשיא האופטימיסט הניצחי.
יוזמי דוח גולדסטון 2 על "
פשעי מלחמה" של ישראל בעזה, יזכו כמו בעבר לסיוע של "ארגוני הזכויות" של השמאל הקיצוני, כמו "בצלם", "יש דין", "עדאלה", "מחסום יוטש" ו"האגודה לזכויות האזרח". בעצם ימי המלחמה, הם פנו כבר במכתב פומבי ליועץ המשפטי לממשלה ו"הזהירו" על הפרות חמורות של המשפט הבינלאומי. מכתבם יגיע לכתובת שתכין את גולדסטון 2.
הקרב על תקציב הביטחון הבא יתנהל על-רקע כשלונותיהם של הפרשנים והמומחים שתבעו לקצץ את תקציב הביטחון, לפטר אלפי משרתי קבע, ולהקטין את מצבת אמצעי הלחימה. הם הסתמכו על נבואות לפיהן המלחמה הבאה תתנהל רק בסייבר ובאינטרנט ולא בקרבות אויר ויבשה. הם "הסבירו" שאין יותר סכנה מהחזית המזרחית מעירק ומסוריה, שהחמאס במשבר כלכלי ועימות עם מצרים של גנרל סיסי, ואין לו אינטרס לפתוח באלימות, שאין ערך לשטחים ואפשר לוותר על שליטה בבקעת הירדן ל"מען השלום". המציאות והזעזועים הבלתי צפויים במזרח התיכון טופחים ומרסקים את נבואות המומחים שאף פעם לא מודים שנכשלו.
הארץ תובע לפרסם מידע על-אודות מלאי המזון לשעת חרום ה
עיתון פנה בתביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים (26.6.14) נגד שר הכלכלה שמסרב למסור מידע בנושא רגיש של אינטרס לאומי. פעם נוספת נחשפת העובדה שהארץ משרת אינטרסים שלאויבנו יש עניין בהם. כל זאת בשם "
חופש המידע" המופקר. לפי "ההיגיון" המופקר של הארץ, נצטרך לפרסם גם את מלאי החרום של התחמושת למטוסים, לטנקים ולתותחים. ראוי להזכיר את פרשת אודי בלאו והארץ שרצו לפרסם מסמכים מבצעים סודיים של צה"ל בסמוך למבצע הקודם בעזה.
חוזרים לשיגרע - "מחדל המנהרות" האשמות וחקירות על מחדל המנהרות יהיה בוודאי הנושא הקרוב בשיח הציבורי והתקשורתי. עוד בטרם הסתימה המלחמה והשלכותיה, נשמעים כבר הקולות התובעים הקמת ועדת חקירה. אנחנו חוזרים למחול השדים ההרסני של מציאת האשמים, בהמשך ל"מסורת" כל ועדות החקירה שיצרו שנאות ללא פתרונות.
חוזרים לשיגרע - "יוזמה מדינית" ושוב תחזור התביעה ליוזמה מדינית לנסיגה ישראלית, למען שלום וירטואלי ללא ביטחון ראלי. הפילוסופים של השלום והאסטרטגים של הביטחון שנכשלו כבר בעבר בכל התחזיות והתוכניות שלהם, יחזרו וימחזרו שוב את האשליות שנחשפו. הם שוב יאמרו שצריך לחזק את אבו-מאזן כדי למתן את החמאס, באמצעות ויתורים ישראלים למען השלום. החמאס הוא ארגון טרור איסלמי, דתי קיצוני שלא יתמתן. "תעשיית השלום" תשווק שוב אופטימיות מגויסת שהיא מזויפת. צריך להמשיך להכות בחמאס ולא לחלום על עבאס שיחסל החמאס. הפתח והחמאס הם שני ארגונים יריבים בניהול הטקטיקה של המאבק נגד ישראל אבל מאוחדים באסטרטגיה נגד ישראל.
חוזרים לשיגרע - השמאל הקיצוני השמאל הקיצוני של "ארגוני השלום", על-פי אופיו המסורתי, מתארגן כבר למסע ההפגנות המסורתי בסיוע תקשורתי אוהד, נגד המדינה, ממשלתה וצבאה, ב"שם השלום" למען פלשתין.
עיתון הארץ ייתן להם כמו תמיד גיבוי ובמה בשם "
חופש הביטוי".
יש לי חלום שתימשך הסולידריות החברתית והפטריוטיזם הלאומי, שהתקיימו במהלך ימי החרדה והמלחמה. שהאחדות ושותפות הגורל תתקיים גם בימי חול. שתושבי הדרום יזכו לא רק למחמאות אלא להטבות ממשיות, שמגיעות להם, אחרי כל שנות הסבל שעברו עליהם. שהסיסמאות על שותפות חזית ועורף, מרכז ופריפריה, יהפכו ממשיות ביום יום ולא רק בימי חרדה ומלחמה.
