על מה אנו נלחמים? מעל שלושה שבועות אנו נלחמים ברצועה, מלחמת מגן שכדבריך אין צודקת ממנה. אבל מילים לחוד ומעשים לחוד. קיבלת לידך עם המאוחד סביב החובה והמחיר הכרוך בו, להכריע את החמאס ולהביא שלום על ישראל.
עם ישראל הגיש לך על מגש של כסף את בניו ובנותיו, כדי שתשלח אותם בתבונה צבאית ובראייה מדינית נכונה, כדי שתביא שלום לעם ישראל. הגשנו לך הכל ביבי, את לבנו, נכונותנו, ואת היקר מכל - את חיי לוחמינו, ואילו אתה בזבזת, ומשיך לבזבז את האשראי העצום והיקר שקבלת מאיתנו - מידי כולנו.
צר לי לקבוע, אך להבנתי קביעת מטרות המלחמה "כחיסול איום המנהרות" מוכיחה כי אינך מבין את הוויית הצבא והמלחמה במזרח התיכון, ואינך יודע להבחין בין אמצעי למטרה. מנהרה איננה מטרה, טילים אינם מטרה, שניהם אמצעי בידי האויב להרוג בנו, ועל כן המטרה שלנו להרוג את האויב.
אבל אתה בחרת לחפש את המטבע מתחת לפנס, ולא במקום בו הוא נמצא, פרוס במרחבי רצועת עזה במספר מרכזי הכרעה הידועים היטב למפקדי צה"ל ולשר הביטחון.
זכית באשראי רב מקרב מיעוט מתוזמר בתוכנו, שמהלל את "מתינותך, שיקול דעתך, והיותך בוגר אחראי בקרב ממשלה, בה ישנם מתלהמים קיצוניים". אבל אשראי זה איננו אשראי הדם שאנו משלמים בעבור מדיניות המלחמה שלך.
את התוצאות של האסטרטגיה הכושלת שלך, אנו רואים מדי ערב בכותרות האבל של בנינו, ואתה עוד ממשיך לספר לנו: "כי ארוכה הדרך ודרושה לנו סבלנות".
אז תרשה לי לומר לך: אין לך זמן, ביבי, אין לך מנדט להמשך דרכך הכושלת בניהול המלחמה, אין לר קרדיט על דם בנינו, לוחמינו. אתה ושר הביטחון ההולך עמך, מובילים אותנו לאסון צבאי ולתבוסה מדינית, שבה החמאס והטרור יוצאים מנצחים מהמלחמה. כמי שנטל חלק כלוחם חוד החנית בארבע מלחמות ישראל, זכיתי לראות את ראשי הממשלה לוי אשכול, המנווט את מלחמת ששת הימים ההיסטורית ושחרור ירושלים, את
גולדה מאיר, שקור רוחה בשעות קשות אפשר ניצחון צבאי במלחמת יום הכיפורים, ופתח להסכם השלום עם מצרים, ובגין שלא חשש להרוס את הכור האטומי בעירק, ולסלק את מחבלי אש"ף מלבנון לתוניס.
זכאים אנו, ודורשים ממך לחדול מההססנות שלך, מהראייה האסטרטגית השגויה שלך.
אם אינך מסוגל לנהל את המלחמה, לך אל נשיא המדינה והגש לו כתב התפטרות מתפקידך כראש הממשלה.
106 מוקד לתפילות - למה רק בבית שמש? 
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
