בתוכנית של לונדון וקירשנבאום הופיע פרופ' אבינועם רכס והפנה את תשומת לבם לכתבה בחוברת מקצועית באנגליה - The Lancet, שהיא חוברת רפואית מקצועית ידועה (בעלת תפוצה עולמית), למאמר על פעולות צה"ל בעזה, בנימה ובאווירה אנטישמית מובהקת. המעניין והבולט במאמר, שמדובר בפרסום פוליטי בחוברת רפואית מקצועית מובהקת, כאשר הנימה האנטי ישראלית - אנטישמית בולטת בין השיטין, תוך עיוות העמדה הישראלית, אי-הצגת הגרסה שהובילה למבצע, אי-התייחסות ל-1000 הטילים שיועדו לישראל להחריבה. הדובדבן שברעל - 40 אקדמאים ישראלים חתמו כתמיכה במאמר. אין זה חדש, שמקרב העם היהודי, יוצאים או נפלטים מדי פעם, גורמים בודדים שמאבדים את דרכם, את מקורותיהם, את ייעודם ומוצאם, ומצטרפים לאויב, לשונאי ישראל ומשמיציו.
ההיסטוריה של עם ישראל רצופה בחריגים, שהצטרפו לאויבנו, או מיאנו לוותר על סיר הבשר. זה החל מיציאת מצרים - ראה קורח ועדתו.
זה נמשך עם המתייוונים, זה עבר לתקופת האינקוויזיציה בספרד, שבה הכנסייה הקתולית קנאית קיצונית, ארגנה עימותים פומביים בין כמרים ורבנים כדי להוכיח את עליונות הדת הקתולית.
בין המתווכחים עם הרבנים הופיעו מדי פעם יהודים שהתנצרו והם היו הקיצוניים שבמתווכחים ושונאי ישראל.
למזלם הרע של הספרדים, האינקוויזיציה ושולחיהם יד הרבנים ברוב הגדול של הוויכוחים הייתה על העליונה למורת רוחם של האינקוויזיטורים.
משם עברו המומרים, המשת"פים, המתייוונים, גם לתקופת השואה, ונתנו יד למנגנון הנאצי, כולל ההסברה המעוותת והתקשורת שלהם, להונות את העולם ולדכא ולהשמיד את היהודים.
האקדמאים המודרניים
גל האקדמאיים מבין הישראלים, החיים בארץ או הגרו לארצות הים, לא תמיד עומדים בלחץ המאורעות ובמטרה או כיסוי אקדמי של חופש הדיבור והיצירה ויתרה מכך, מתוך רצון להיות אוניברסלי ונאור, מזדהים עם משמיצי ישראל ומבקריה.
להזכיר נשכחות
שיא החוצפה של האקדמיה בישראל, היה בקדנציה הראשונה של ביבי נתניהו, כראש
ממשלה, שעצומה של עשרות מרצים באוניברסיטת ירושלים, התארגנה למנוע את כניסתו להרצאה בשל דעותיו הימניות, שלא תאמו לטעמם העדין בתחום הפוליטי. מכאן אפשר להבין - עד לאן הם מסוגלים להגיע.
פרט מעניין וחיוני את המשכורות השמנות של אותם מרצים, על כל תנאים הנלווים, כמו שנת שבתון, נסיעות לקונגרסים והרצאות בחו"ל, ממומנים על-ידי הציבור הרחב וממשלת ישראל.
רק בישראל נראה לי שיכולה להיות אנומליה מעין זו, שהממשלה מממנת מרצים שמסיתים נגדה, ממליצים על חרמות בארץ ובחו"ל, ומנסים להסתתר תחת המטריה של חופש אקדמי.
יש להפסיק תופעה זו גוף ציבורי ממומן ציבורית, שאחד ממשרתיה ופקידיה, משמיץ מסית, מזדהה עם חרמות והשמצות נגד המדינה, יפוטר, או הגוף הזה יקנס בסכום גבוה עד שיוציא מסקנות.
הערה: מי שמעוניין בקריאת המאמר וברשימת האקדמאים הישראלים שהצטרפו לעצומה נגד ישראל ופעולתה בעזה, יקרא במאמרים שקישורם מצורף
1.