השמנת ילדים: גנטיקה או סביבה?

הסביבה בחברת השפע שבה אנו חיים השתנתה בהמון מובנים. האוכל נמצא בשפע, אנחנו מרבים לאכול מחוץ לבית, רוב מוצרי המזון איננו טרי. במקרה הטוב מקורר או מוקפא, ובמקרים הפחות טובים משומר והגרוע מכולם מעובד.

אם בעבר היה מקובל בכל אזור גאוגרפי לאכול מזון על-פי מה שגדל במקום בעונה מסוימת, למשל עגבניות היו רק בקיץ ותפוזים רק בחורף. היום יש את כל סוגי המזון במשך כל השנה. היום כמעט הכל ניתן לשמר ולספק כל השנה.

פעם הורים שהיו מבקשים ל"צ'פר" את הילד על מעשה טוב או התנהגות ראויה, היו מציעים לילד שוקולד. היה לשוקולד מעמד של ממתק חשוב ומבוקש בגלל שמגוון הממתקים והנשנושים היה מצומצם ובבית לא היו ממתקים בכמות שיש היום. לקבל שוקולד, גלידה או עוגה, זו הייתה אטרקציה. היום יש לנו מגירות ממתקים.

התרבות הישראלית מתבססת ברובה על מפגשים חברתיים המסתובבים סביב אוכל. אין מפגש מכל סוג וללא קשר למספר האנשים בו סיבה לארוחה לרוב מכילה שפע מזונות ושתיה עתירה בקלוריות. פעם האמינו שלא משמינים מהקלוריות שאנו צורכים בסוף השבוע אלא מכל מה שמצטבר במהלך השבוע. אבל כיום יש אירועים לא רק בסוף השבוע וכל מפגש מתחיל ונגמר בכיבוד ונשנושים אשר גורר אכילה מוגברת הרבה יותר מפעם בשבוע.

נמצא קשר בין עלייה במשקל של האם בזמן ההריון לבין משקל היילוד. אימהות צריכות להיות הרבה יותר מודעות למזון שהן אוכלות בזמן ההריון. בזמן הריון ישנה נטייה לא להקפיד ולהשאיר את ההתמודדות עם עודפי המשקל לאחר הלידה.

אולי אם המודעות לכך שהמשקל העודף של האימא עלול לקבוע את גורל משקלו ובריאותו של הילוד, יעודד נשים לשמור על תזונה וגם על פעילות גופנית בזמן ההריון.

כיום הסברה היא שסביבת החיים שלנו השתנתה לא רק ברמה הקלורית. אנחנו מנהלים אורח חיים הרבה יותר נייח, יושבים הרבה שעות מבלי להזיז את הגוף וההשמנה נובעת דווקא מירידה בפעילות הגופנית ולא מעלייה בצריכת הקלוריות. כיום ילדים פחות פעילים גופנית, הם מבלים יותר בבית ופחות במגרש המשחקים. ילדים נמצאים זמן לא מבוטל מול הטלוויזיה והמחשב וגם כשהם בחוץ הם צמודים לטלפונים החכמים שמגביר את הנייחות.

התנהגות זו של כולנו ובמיוחד אצל הילדים, מהווה גורם לעליה בהשמנה באופן מדאיג ביותר. לא רק שאנחנו נחשפים לפרסום של אוכל בטלוויזיה בזמן שאנחנו צופים בלי להפעיל את הגוף, אנחנו פונים בזמן רביצה ושמשעמם לאוכל. אנו נכנסים למצב כל-כך רגוע שהשריפה הקלורית יורדת בצורה משמעותית.

מחקרים בבני נוער מצאו, כי על כל שעת טלוויזיה המתווספת ללוח היומי, ישנה עלייה של 2% בשכיחות ההשמנה. הממוצע היומי עומד על כשלוש שעות צפייה ואין ספק שעות הפעילות הגופנית ירדו, ואם חשבתם שהגאולה תגיע מהמחשב כי לפחות מול המחשב אנחנו לא יכולים לאכול ואנחנו לא עושים הפסקת פרסומות, אז טעיתם. ישיבה על כל סוגיה מקטינה את הפעילות וככל הנראה ששעות המסכים בכללן מחמירות את בעיית ההשמנה.

ישנם המון פתרונות, אבל בבקשה קודם כל תוסיפו פעילות גופנית לילדכם אשר תמנע את המשך ההשמנה המוגברת או לפחות את החמרת הבעיה הקיימת. לרדת הרבה יותר קשה ובעיקר מתסכל, מאשר לשמור אל אורח חיים בריא. צריך להיות כל הזמן מודעים לאוכל שמכניסים הביתה ומאכילים את המשפחה ובעיקר את הילדים. כמו רוב הדברים בחיים, אנחנו מתרגלים אליהם בבית עוד בגיל הילדות. תקפידו על חשיפת הילדים לתזונה מגוונת ומאוזנת. אל תרגילו אותם למזונות עתירי השומן והסוכר. ממילא החיים יפגישו אותם בעתיד עם כל ה"סכנות והפיתויים המשמינים" תעודדו אותם לעסוק בספורט בכל מסגת אפשרית חוג לפי בחירה או לארגן יחד אם הורים אחרים מפגש בחצר או בפרק מקום שיש מתקני ספורט או אפשרות להתרוצץ.

הורים יקרים, רצוי שתתחילו להכניס ללו"ז שלכם את הפעילות של ילדיכם. הם יברכו אתכם כשיגדלו רזים ובריאים.