חופים הם לפעמים <br>

הבילוי בבריכה או בים הוא אחד הבילויים הפופולריים והמועדפים על כל הישראלים - יחידים ומשפחות, צעירים ומבוגרים כאחד. אבל, בילוי זה טומן בחובו גם סכנות. לאלו סכנות אנו צריכים להתכונן, והאם מגיעים לנו פיצויים אם חלילה ניפגע?


זהירות, חופים לא מוסדרים


בארץ קיימים חופי רחצה מוסדרים, בהם יש שירותי הצלה ושהמתרחץ בהם פחות צפוי לנזק. אלו החופים שבטוח לבלות בהם. כאשר מדובר בחופים שהם יותר מסוכנים לרחצה, למשל בגלל מפגעים מסוכנים, חומרים מסוכנים או בגלל שלמצילים יותר קשה לעבוד בהם - הרשויות מחויבות על-פי חוק להזהיר את הרוחצים שמדובר בחוף לא-מוכרז ועל הסכנות הנשקפות ממנו.

בקיץ שעבר נכנס אדם לים מסוכן בשל מיקומם של סלעים מתחת פני המים, ונפצע בצורה קשה כשראשו פגע בסלע. בגלל השילוט שהיה לא ברור, אותו רוחץ לא ידע על הסכנה שהוא חושף את עצמו אליה, ולכן בית המשפט קבע שעיריית הרצליה התרשלה בטיפול בחוף ותפצה אותו.

במקרה אחר, הוטלה על המדינה האחריות למותו של רוחץ בכינרת, בנימוק שלמרות שהחוף היה מסוכן מאוד לרחצה - המדינה לא הגדירה אותו ככזה והתירה את השימוש בו.

היו מקרים בהם החוף הופעל כאילו הוא מוכרז ובטיחותי - נגבו בו דמי כניסה והיו בו שירותי חניה, שירותים וסככות - למרות שהוא לא היה כזה. במצב כזה ברור שהרוחצים לא מעלים על דעתם שהם בחוף מסוכן ולא-מוכרז שהרחצה בו אסורה, ולא ניתן לבוא אליהם בטענות כשנגרם להם נזק.


שילוט לא ברור בבריכה


הסיכון הטמון בבריכה הוא בעל אופי שונה מזה הטמון בים. בעיקר כאשר מדובר בילדים, אשר בחודשי הקיץ נאספים במספרים גדולים בשטח הבריכה שהוא כמובן מצומצם מאשר הים - גובר הסיכון לתאונות הנובעות משימוש לא נכון בבריכה ובמתקניה.

התאונות הנפוצות כוללות אי-מילוי אחר הוראות המציל והחלקה כתוצאה מאי-היזהרות מרצפה רטובה. במקרים מעין אלה, סביר להניח שהנפגע לא יזכה לפיצוי. אך מה לגבי פגיעות הנובעות מרשלנותם של הגורמים המתפעלים את הבריכה?

בבריכות קיימת על פי-חוק שגרת בטיחות קבועה, שנועדה למנוע ליקויים ומפגעי בטיחות ולטפל בהם. על בעלי הבריכות לבצע בדיקות בטיחות תקופתיות על-ידי יועץ בטיחות חיצוני, לשם איתור מפגעים ותיקונם, וזאת כתנאי לקבלת רישיון להפעיל את הבריכה.

אחד המקרים הידועים הוא תאונה שאירעה לנער בן 15, שבילה באחד מימי החופש הגדול בבריכה העירונית בבית שמש. הנער נפצע קשה בראשו בעקבות קפיצת ראש לחלק הרדוד של הבריכה ונותר נכה. בבית המשפט התברר שאמנם היה שילוט שהזהיר מפני סכנת הקפיצה למים רדודים, אך הוא לא היה מספיק ברור. עוד נקבע שהמצילים, המופקדים על שלום הרוחצים ועל אכיפת נהלי הבטיחות, לא הפגינו את תשומת הלב הראויה. לכן חויבו העירייה ומפעילי הבריכה בתשלום פיצויים.

לסיכום: קיימים חוקים ותקנות שנועדו לאפשר רחצה בטוחה, ובמקרים שלא נעשה כן - ניתן לפנות לעורך דין על-מנת שיבדוק את אותם חוקים ותקנות, יאתר מיהם האחראים והאם מילאו את חובתם עד הסוף, וינהל את הליך הפיצוי עבור הניזוק.