כל אחד יודע שהכלבים נובחים כדי להטיל פחד. כאשר הם מריחים פחד, הם מתנפלים. כאשר אדם בורח מפניהם הם נושכים. כך גם אומות.
כאשר התברר שהאריה האמריקני חזר למאורה ומתנמנם בפישוט רגליים, הערבים הרימו ראש.
כרגע ארגון 'האחים המוסלמים' אומנם מוחזק ברצועה על-ידי סיסי המצרי, אך הוא מסתכל בעיניים נוצצות בגור התוקפני שלו - 'דאעש', שנושך את כל מי שהוא פוגש ברחבי הפרת והחידקל. הוא גם מסתכל בעיניים אומדות על גור אחר שלו – 'החמאס' הנובח בטילים על הענק הישראלי העומד מולו.
האם הענק יברח?
בצפון אירן שיעית בעמדת זינוק רוטן באיום מול ענקי המערב שעומדים מולו. הפחד מחלחל בהם, והמוסלמים נובחים בחצר האחורית שלהם. ענקי המערב מרגישים מאוימים ואומרים אחד לשני, בניסיון לשכך את הפחד, שהרטינות השיעיות הן בעצם קולות גרגור ידידותיים: "הם נראים מלאי חיוכים ורודפי שלום".
כאשר האירופים נושאים עיניים למזרח, אין הם מבינים שישראל המוקפת במוסלמים עוינים, היא בעצם סטלינגראד של המערב במלחמת העולם השלישית שפרצה בלי ששמו אליה לב. אם ישראל תיפול, המערכה תוכרע. אבל הפחד גורם להם למלמל מול המוסלמים במזרח התיכון: "שקט אנשים טובים, אנחנו נעזור לכם מול הישראלי הרע", בתקווה שהמוסלמים בבית ובחוץ לא ינשכו.
אני מסתכל בחמלה על הענק האירופאי ורואה בצער שהוא האיש החולה של העולם.
בצפון האירני, בין רטינת איום אחת לשנייה, מעיף מבט גם אל העימות בעזה, ומסיק נכונה שאין לו מה לחשוש מפני השוט הישראלי.
הסעודים רובצים בשקט מפחד כל הארגונים הניצים בשטח. הם מסתכלים בדאגה בעימות שבעזה. מצד אחד אם החמאס בן האחים המוסלמים ינצח הם בסכנה, מצד שני אם הם יתמכו בכופרים היהודים מול אחים פלשתינים העם הערבי כולו יפנה נגדם. לכן הם שותקים ומקווים שישראל תעשה את המלאכה בלי עזרתם הפעילה. יש לשער שהם יצטרפו לעדת הארגונים הנובחים על ישראל, אם הענק הישראלי לא יילמד את החמאס לקח.
וישנו הגורם השלישי – '
ארדואן הטורקי' המרחרח באחורי כל המוסלמים, שיעים וסונים. הוא מקווה שכאשר יתעייפו מלהילחם על כינון החליפות, יפנו אליו בלית ברירה, כגורם של פשרה והוא יהיה החליף מלך ההר.
הדרך היחידה להשקיט את הנביחות בשכונה שלנו היא לחזור ולהטיל מורא. אם האריה האמריקני לא יצא מהמאורה וישאג, כל מה שאפשר לעשות הוא לתת בעיטה רצינית לחמאס שמולנו, כדי להוכיח לכולם בשכונה שאסור להתעסק איתנו.
דרכם של כלבים לזחול בהכנעה מפני החזק.
בעיטה מהירה
כך עשו גם המוסלמים במאות השנים של שקט לאחר התמוטטות החליפות האחרונה. הם זוחלים על גחונם עם חיוך מתחנף ומחכים לשעה בה יהיו חזקים מספיק כדי לנצח. לא מזמן חזר איש דת סעודי על כלל זה וגער בחמאס על שנלחם בחזק ממנו.
בשכונה שלנו כל מה שאנו יכולים לצפות הוא שלום של אי-לוחמה הנובעת מהרתעה.
כל מי שרוצה שלום, צריך לתת בעיטה חזקה. כל מי שרוצה לצמצם את הנפגעים משני הצדדים חייב לדרוש שהבעיטה תהיה מהירה ככל הניתן.
אין להסיק מכך שאני רוצה למוטט את שלטון החמאס בעזה, להפך. אני חושב שהחמאס גלוי הלב פחות מסוכן מאבו מאזן המחייך למערב ומסתיר את הסכין מאחרי גבו. בדיוק כמו שחנין זועבי הקולנית, פחות מסוכנת מטיבי המחייך והסימפתי, שתוקע לנו סכין בגב.
אני, כאזרח חסר השפעה יכול לומר זאת, אך אבוי אם המנהיגים שלנו יתנו רמז שאין בכוונתם לבעוט חזק עד כדי מיטוט החמאס. הפחד מפני הסכנה של בעיטת מוות, חזק מכל בעיטה שאפשר לתת.
בינתיים המוסלמים מסביב לא מבינים (ולמעשה גם לי קשה להבין), למה אנחנו הורסים לחמאס החוצפן בתים ריקים ולא נותנים להם בעיטה חזקה שתשתיק אותם.
זו הדרך היחידה להתנהגות במזרח התיכון. דיבורים בלבד לא מביאים שלום. המוסלמים יתנפלו עלינו ברגע שהם יריחו חולשה.
אין 'לוחש לכלבים' שישכנע בדיבורים כלבים להרפות מקורבן המדיף ריח של פחד.
