בשנים האחרונות, אירעו מספר אירועים קשים בתחום התכנון והבניה במדינת ישראל, שהבולט שבהם הוא קריסת 4 מרפסות בבניין מגורים רב קומות, מן הקומה השמינית והשביעית, וזאת לאחר אכלוס חלקי של הבניין באישור מהנדס העיר חדרה. כמובן שהבניין הוכרז כמבנה מסוכן, טופס 4 שניתן - בוטל, וחל איסור כניסה לבניין לצורך מגורים בו.
מדובר בבניין שברחוב פרת 3 בעיר חדרה, אשר נבנה על-ידי חברת אורתם מליבו בע"מ, ושווק ע"י חב' גינדי ייזום ופיתוח בע"מ.
האירוע הנ"ל הוא מיום 23.12.13, ועד עצם ימים אלו, יושבים על המדוכה מהנדסים, יוזמים בדיקות, ומבצעים תחילתם של חיזוקים בבניין (מדובר בשני מבנים תאומים - נחל פרת 3 ונחל פרת 3א') - תיקונים וחיזוקים המעידים כי לא מדובר בכשל אקראי - מקומי, אלא בכשל מערכתי.
יובהר כי בכל התקופה עד כה, וכן הלאה, רוכשי הדירות מתגוררים מחוץ לדירות אותן רכשו, בדירות שכורות במימון היזם, והפתרון הסופי של פרויקט זה עדיין לא ברור מהבחינה ההנדסית;
- לא גלוי ולא ידוע מהן תוצאות הבדיקות שנעשו באתר.
- לא ברור כלל - מתוך עיון בתיק הבנייה שבעיריית חדרה - מה תוכנן במסגרת החיזוק ומה מבוצע, שכן ע"פ תיק הבנייה, מחוזקות המרפסות בלבד, ואילו בפועל מתבצעות עבודות חריגות ונוספות שנוגעות לפנים הבניין.
- כל מה שנעשה בבניין - נעשה בהחבא, ללא גילוי לרבים ובכללם גם ללא גילוי לרוכשי הדירות, וללא פרסום שום תוצאת בדיקה.
(העבודות באתר כוללות הריסות חלקיות של קירות משותפים בין דירות, חיזוקים מפלדה של עמודים, עטיפת קירות בלוחות פלדה, עמודים חדשים ועוד).
על-פי חוק
דרך שגרה, המתכנן מכין תוכנית קונסטרוקציה, לאחר שמגיש חישוב סטטי.
בשלב הכנת החישוב הסטטי, טרם הוחל בדרך כלל בתכנון הקונסטרוקציה, כך שבדרך כלל תוכניות הקונסטרוקציה לא תואמות את החישוב הסטטי, והמתכנן, שעל-פי החוק חייב לעדכן את החישובים ככל שיש שינויים וחריגות בקונסטרוקציה - לא עושה זאת, ואין מי שיחייבו לעשות זאת, כי אף גורם במשרד מהנדס העיר או בכל מקום אחר לא בודק את החישוב הסטטי.
היה צפוי כי החישוב הסטטי ייבדק על-ידי גורם מקצועי נוסף כלשהו, כי אחרת - כל טעות בחישוב או בשיקול דעת של מתכנן שלד הבניין, חורצת גורל.
לו היה במשרד מהנדס העיר גורם המסוגל לבדוק את החישובים, היו אלא נבדקים, אך בפועל - אין גורם כזה, ומהנדס העיר חדרה בעצמו הוא אדריכל ולא מהנדס (דבר שמותר על-פי חוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965).
גם שלב הפיקוח הוא בעייתי. למעשה היה צפוי כי יינקט פיקוח על הביצוע מטעם היזם ומטעם הקבלן, וזאת בנוסף לפיקוח העליון בו מחויב המתכנן.
היזם, על-פי מערכת החוקים הקיימת בעת כתיבת שורות אלו, לא חייב להיות בעצמו מומחה לתכנון ו/או לבניה, והוא יכול להיות הדיוט גמור בנושא הבנייה. הוא יכול להיות בעל רשת למוצרי אופנה, או פשוט להיוולד למשפחה עשירה וממקום זה - לעשות קפיצת-דרך אל "מקצוע" ייזום הבנייה.
כמובן שמצב זה יוצר גריעה בפיקוח ומגדיל את הסיכוי של "נפילה בין הכסאות" - ושל נפילת מרפסות...
במה דברים אמורים?
המתכנן עלול לסבור כי הוא אישית, לא חייב לפקח על היציקות במצב בו יש בשטח מפקחים רבים עליהם הוא יכול לסמוך - מפקחים מטעם היזם, וגם מטעם הקבלן, ובשל כך הוא עלול להקל ראש בפיקוח.
היזם עלול לסמוך אף הוא על אחרים, ואין לו בדרך כלל מודעות גבוהה לנושא מהטעמים שהוסברו לעיל.
נותר רק הקבלן - כמפקח על העבודה שהוא בעצמו מבצע, וככל שיש כשל בפיקוח זה, עלול הכשל לגרום לאסון, ורק בהיגרם אסון - מחפשים גם אחרים ומאתרים אחראים.
תיקון חלקי של מצב פגום זה יכול וצריך להיעשות באמצעות חקיקה, לפיה יהיה רישוי וייחוד פעולות ליזמי בניה, וחובת פיקוח (הפסיקה קבעה חובת אחריות, אך לא חובת פיקוח).
מרפסות תלויות
בת"י 412 עומסים במבנים: עומסים אופייניים משנת 1992, חל שינוי חשוב, לפיו במרפסות במבני מגורים, החישוב של העומס השימושי יהיה 3.5 ק"נ/מ"ר (סעיף 13.2 בטבלה מס' 1) וזאת לעומת 1.5 ק"נ/מ"ר בלבד - הערך הקודם שהיה לפני כן, מאז התקן בגרסה הקודמת משנת 1975.
השינוי הנ"ל לחומרה, מרמז על הבעייתיות של מרפסות תלויות (קונזוליות).
מאז ומתמיד מתכננים התייחסו בזהירות רבה הן בתכנון והן בפיקוח עליון לאלמנט זה, הנתון לסיכון מוגבר עקב כשל מיידי - לעומת אלמנטים על שני סמכים, או אחמנטים אחרים בעלי סכימות סטטיות אחרות.
אני נוהג בעת הפיקוח לשים דגש מיוחד על כל אלמנט הנתון לכשל מיידי מסוג זה, להוסיף הוראות חיזוק באתר. לא תמיד אני מסתפק בחישובים שאני ערכתי במשרד בשלב המוקדם של התכנון, והשינוי שבתקן ממחיש את חיוניותה של זהירות זו.
מפקח שלא מבין את הבסיס התיאורטי - לא מתאים לפקח על הבנייה, ולכן פיקוח עליון חייב להתבצע באופן אישי ע"י המתכנן. זם זהו עניין למחוקק לענות בו.
אומנם החוק מחייב את המתכנן להיות אחראי - אך לא מחייבו לפקח פיקוח אישי, בעצמו, וגם נושא זה טעון תיקון באמצעות חקיקה מתאימה.
מה קרה למוסד הנישואים? 
