בתחילה ספרנו את הימים, אחר כך את השעות, אחר כך את הדקות.
מספר דקות לפני חצות נרגענו – החמאס הסכים לא לירות בנו. וכך הלכנו לישון עייפים אך מרוצים.
כי באמת התעייפנו מכל הריצות ממ"ד ההן. מכל האזעקות מכל האבידות. התעייפנו ממבצעים למיניהם עם שמות מדהימים "
עופרת יצוקה", "צוק איתן" ו"עמוד ענן".
אם כי אנחנו רצינו דוקא מלחמה. מלחמה שתביא ביטחון לאזור. אבל המדינה מתעקשת על מבצעים. כי יותר מזה היא לא יכולה/רוצה?
אז עכשיו אנחנו רוצים לנוח. אנחנו רוצים שקט. ולא חשוב אם אין הוא כולל גם ביטחון.
אין ספק שבאזור הלוהט הזה – ולא רק מטמפרטורות גבוהות, כל רגע שקט הוא עוד רגע של שקט. וזה צריך כנראה להספיק לנו. ליותר מזה קשה לצפות. לא כאשר אתה מוקף אויבים מכל עבר, אויבים שגם בינם לבין עצמם אינם מסוגלים לחיות בשלום. טוב, שלום זו מילה מוגזמת.
אינם מסוגלים שלא להרוג ולהשמיד. ראה חיזבאללה ודאעש וכו' וכו', וגם חמאס. כמובן.
אז כל מה שרוצה מדינת ישראל זה להבטיח לתושביה עוד יום של שקט ואחר כך עוד יום ועוד יום.
ככה אנחנו. חיים מיום ליום. ומקווים שהיות הבא יהיה שקט לא פחות. יותר מזה אנחנו לא מבקשים.
אז זהו ההישג שלנו בשיחות התיווך של מצרים. קצת שקט. ארבעים יום. חודש. יום?
החמאס נגד הפלשתינים?
זה לא מפתיע... אם כי ציפיתי שזה יקרה לאחר
פרוץ השלום שלא פרץ.
הגילוי של השב"כ על תוכניות החמאס להשתלט על הרצועה ולנשל את מחמוד עבאס אינה מפתיעה כלל.
זה היה צפוי. אם כי חשבתי שזה יקרה לאחר שישיג כמה הישגים.
אבל תנועת החמאס, ישות עצמאית שאינה קשורה ואינה קשובה כלל לצרכי הפלשתינים, החליטה להיות אסרטיבית ותכננה פעולות רצחניות על-מנת להשיג שלטון בעזה תחילה, ואחר כך... אחר כך חגיגות על הדם.
כבר הכרנו את שיטות הלחימה של החמאס. מסתתר מאחורי אזרחים תמימים שנהרגים על מזבח קידוש הטרור הרצחני. והם בינתיים שומרים על כושר. לפחות חלק מהם במלונות 5 כוכבים מסורקים ושומרים על ידיים נקיות.
בגלל זה רצינו כל כך להגן על מחמוד עבאס ולהובילו לשלטון על כידוני צה"ל. כי רק מחמוד עבאס יביא שלום.
זה הפזמון החוזר המושמע בארץ פעמים רבות כל כך ומאישים רבים כל כך. זוהי
התשובה לכל עימות וקושי מול הפלשתינים. איך לא הפנמתי זאת?
אז במצב הזה שהפרטנר שלנו לשלום לא ממש חתר לשלום מסיבותיו הוא ושהפרטנרים שלו לשלטון רצו בכלל להדיח אותו, נשארנו אנחנו מבולבלים ולא רגועים.
אז מה הפלא שכל מה שאנו רוצים עכשיו זה רק קצת שקט? אז נכנענו.
