|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
שלוש נקודות ההסכמה של דוד גרוסמן <br>
|
בנאומו אמש בכיכר סיכם הסופר דוד גרוסמן את משאלות ליבו, התלכדות סביב שלוש נקודות הסכמה, (א) ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי, (ב)ישראל היא מדינה דמוקרטית וכל אזרחיה שווי זכויות לחלוטין (ג)ישראל תעשה כל מאמץ לפתור את הסכסוך עם שכניה ● ל-אף שאני רחוק מאוד מהשמאל, בגדול, קניתי
לא הייתי אתמול בככר, אני לא מזדהה רגשית עם הייאוש שמנסה השמאל לנטוע בעם, במצב שבו יש כאן מיעוט מאוד קטן ומיואש, נכון היה שאותו מיעוט יטפל בייאושו ולא ינסה להדביק אחרים בו. לשמאל אין שאיפות לשלום גדולות יותר מאשר לימין, לשמאל אין חזקה על השלום, יש הסכם שלום מרכזי אחד, משמעותי מאוד ויציב מאד, אשר חתמה ממשלת ימין עם המדינה הערבית הגדולה באזור, כך שגם במישור המעשי, יללות השמאל אינן הכוח שעומד מאחורי סיכויי השלום, אלא דווקא פיקחון לאומי, ושלטון הבטוח בעצמו ולא כזה הפועל מתוך ייאוש. קרן של אור מצאתי בדברי דוד גרוסמן, קרן של אור שאולי תוציא את השמאל מייאושו, קרן אור של התלכדות סביב שלוש נקודות הסכמה: - ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי.
- ישראל היא מדינה דמוקרטית וכל אזרחיה שוויון זכויות לחלוטין.
- ישראל תעשה כל מאמץ לפתור את הסכסוך עם שכניה.
עקרונות מאוד מעניינים וכמעט מושלמים ומדוע רק כמעט? כביתו הלאומי של העם היהודי, מדינת ישראל לא יכולה להבטיח שיווין זכויות מוחלט לאזרחיה, כביתו הלאומי של העם היהודי כל יהודי בעולם מרגיש בצדק בישראל כביתו, הוא מגיע לכאן מכל נקודה בעולם ומקבל מיד אזרחות, מקבל מיד חבילת תמיכה כלכלית, אנא יסביר לי מר גרוסמן איך מסתדרת ישראל כבית הלאומי של היהודים, עם שיווין זכויות מלא ליהודים ולאלה שאינם יהודים. איום ממשי אז בואו נעלה הצעה לתיקון: שוויון זכויות למעט חוק השבות המעדיף באופן ברור ומובהק יהודים על פני לא יהודים. ואם העקרונות האלה עם תיקוני גבול קטנים (הוספת העקרונות של חיסול ההסתה ומלחמת חורמה בטרור) מתאימים גם לימין וגם לשמאל, אז מדוע אינם מיושמים? שכח כנראה דוד גרוסמן לרגע קט שהאיסלאם רוצה בהשמדתנו, ואף מצהיר כך בריש גלי, כותב כך בתורותיו, וזו בדיוק הסיבה שעל אף שהעקרונות שמפרט גרוסמן עם תיקונים קלים, אכן מאחדים, לפחות את הצד הימני של המפה, זה בדיוק מה שמרחיק את סיכויי ההסכמה, ומנגד השמאל דווקא פועל לפתרון הסכסוך בכל מחיר (בהתעלם מהעקרונות החיוניים האחרים), תוך לקיחת סיכונים שאסור לקחת, תוך איום ממשי על ישראל כבית הלאומי של העם היהודי, ותוך איום ממשי על מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. סופרים יכולים לשחק במילים, וליצור חזיונות תעתוע של ייאוש, על-מנת להעלות פתרונות קסם חסרי בסיס כתקווה לייאוש. מזל שסופרים אינם מנהיגים.
|
תאריך:
|
20/08/2014
|
|
|
עודכן:
|
20/08/2014
|
|
אפרים הלפרין
|
שלוש נקודות ההסכמה של דוד גרוסמן
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
על כל הראש
|
20/08/14 18:47
|
|
2
|
|
אהרון שחר
|
20/08/14 20:09
|
|
3
|
|
שם
|
20/08/14 22:22
|
|
4
|
|
בבר
|
20/08/14 22:35
|
|
5
|
|
דר קלאודיה קול
|
21/08/14 05:51
|
|
6
|
|
אידיאלית
|
21/08/14 11:37
|
|
|
|
מוטקה ה.
|
21/08/14 12:43
|
|
|
|
רצועת עזה
|
23/08/14 12:12
|
|
7
|
|
hd
|
23/08/14 14:06
|
|
זהו זה! לדעתי, האסטרטגיה שנקטה עד עכשיו הנהגת המדינה לא צלחה, ויהיו כאלו שיגידו שהיא נכשלה. עיקריה היו אלו: להכות חזק את החמאס, לא להכריעו, לא להשמידו, לא לכבוש את רצועת עזה; להביא בסופו של יום לשקט, כאשר שקט מצד החמאס יענה בשקט על ידינו; איפוק, זהירות, אי-התלהמות והתחשבות ב"מה יגיד העולם". במסגרת זאת, בין השאר, המשיכה ישראל לספק לחמאס דלק, חשמל, מים ואוכל. ההיגיון האסטרטגי היה שתושג הרתעה, דהיינו החמאס יירתע מלהמשיך ולירות וניתן יהיה להגיע עמו, דרך המצרים, להסדר ארוך טווח שבמרכזו יעמוד העיקרון של פירוז הרצועה תמורת שיקומה. וכל זאת גם על-רקע הבידוד המדיני הכבד של החמאס, שעה שלמעט קטר, מדינות העולם הערבי, בראשם מצרים וסעודיה מתייצבות נגדו. מעניין שהגורם המדיני הבינלאומי הראשון שנתן לכך יד היו שרי החוץ של האיחוד האירופאי. דווקא האמריקנים צידדו בהתחלה בקו הקטרי, שהוא החמאסי, ועיקרו: מילוי כל דרישות החמאס, ובכלל זה גבול ימי ואווירי פתוח, על-מנת שניתן יהיה בשיא הקלות והמהירות לחמש מחדש את החמאס.
|
|
|
על-רקע קריסת הפסקת האש בין ישראל לחמאס אתמול אחר-הצהריים, מצרים קוראת (יום ד', 20.8.14) למשלחות הישראליות והפלשתיניות לחדש את המשא-ומתן להפסקת אש קבועה בקהיר.
|
|
|
אם כי ברור לכולנו כמעט שמלחמה זו אין צודקת ממנה, מתעקשת המדינה להגדיר את המצב כיום בארץ כמבצע ולא כמלחמה.
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - רשלנות, בלתי-ראוי, טירוף, הרסן, בטלנים וקורבן
|
|
|
יושבים באולפן פרופסורית אחת ודוקטור אחד ומנחה אחד לפחות. הפרופסורית מסבירה את הסכנות האיומות שנובעות מגל ההסתה הגזעני, והדוקטור מתעצבן ואומר לה שלא מספיק להתריע והגיע הזמן לעשות מעשה. המנחה סקרן לדעת מה בדיוק מציע הדוקטור לעשות ושני המלומדים הנאורים מפליגים בשבחי הדמוקרטיה וחופש הביטוי. כשהם מגיעים לשלב ההטפה הנחרצת למען הפלורליזם, אני צונח מול הטלוויזיה באפיסת כוחות הגוף והנפש.
|
|
|
|
|
|
בלפור חקק
הזמנתי את ההורים לשיחה. סיפרתי להם שהמצב בכיתה נואש, המורה פרישטיק אדם עדין מאוד, ואינו יכול ללַמד כאשר בנם בכיתה הם נראו מתוחים, התייעצו ביניהם והיו במבוכה
|
|
|
ירון פרידמן |
חזרה לפילוג הפוליטי שהיה לפני השבעה באוקטובר, התחמקות מקבלת אחריות למצב, משבר מנהיגות ועוד - לא מדובר בישראל אלא בוויכוח הפנים-פלשתיני. פרשן מצרי מתאר בדרכו את המתיחות בין שני הפלג...
|
|
|
יוסי אחימאיר
יעקב הוא עיתונאי אשר לא היו לו שאיפות אחרות מלבד תקשורת, עיתונאות, יצירת סיפור, הגשה, הבאת חדשה, כתיבה, הבאת מידע על נושאים מנושאים שונים
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|