עוד אסיפת עיתונאים נאספת אל ההיסטוריה של מדינת הגמדים.
ראש
ממשלה כושל ונוכל, זו הכהונה השלישית, מתעקש לקשור כתרים למומיו האישיותיים, פגמיו התפקודיים ושריטותיו הנפשיות, ולהתכחש סדרתית להפניית גבו השיטתית כלפי הערכים, הדגלים, האנשים והעקרונות, שדרכם שירך דרכו אל השלטון.
... וכאילו אין ילד אחד בקהל, שיוכיח אותו נוכח מערומיו המביכים, האולם נוקה מכל מי שעלול להציג שאלת-מחץ בשם 63% מאזרחי ישראל החוששים ממנהיגותו של מנטרל הקבינט, מחסל הדמוקרטיה, מעקר הדיון המקצועי,
בנימין נתניהו.
התחנונים להפסקות האש מצדו של אבי הדוקטרינה "מקום תחת השמש" - הן הפסקות האש המהוות את סמלה של המערכה הנוכחית - עוד בטרם בכלל הוכרזה - היו הערב בפי נתניהו מהלך טקטי לשם מהתלה באויב... אמר נמר-הנייר וחיוך עצבני נחת על קצוות שפתותיו המרירות.
ההתפארות בחכמת האיפוק ובאמנות הריסון, לצד הפרחת מושגים אמורפיים כ"אופק מדיני" ו"הסכמה בינלאומית" - הן אבני הריחיים, שהוטלו במהלך 50 הימים על מכונת המלחמה הישראלית, מפעיליה וממריציה - שבו להיות הג'ינגל העדכני של המדינאי החדש-ישן, ואין איש שואל אותו כיצד זה ערב בחירות הטון אצלו משתנה ונעשה החלטי והתכנים מתחדדים ולפתע גם יש מטרות מוגדרות.
מאילת עד חיפה
מיטוט המנהרות החליף בפי ראש הממשלה בשלישית את מיטוט החמאס ו"המכות הכואבות לחמאס" חיסלו את התקווה האזרחית הבסיסית, לפיה טילי ארגון טירור אכזרי לא ינחתו לפתע בלב תל אביב ומרגמות קטלניות לא יקצרו לעת ערב שני ראשי משפחה.
הישגי המערכה המוגדרים "קבלת הפסקת אש ללא תנאים" (הגם שיסוד ההגדרה בשקר) הם כל תהילתו של הצבא החזק באזור, שאיבד 70 מלוחמיו עבור מטרות משניות, בעוד האויב פותח ומסיים בסולו צלול ומהדהד מאילת ועד חיפה.
נטישת שתי גופות חללים (בהם קרובו של יעלון) והותרתם מחוץ לתנאי ההסכם משדרים ללוחמים עזי-הנפש, כי גם כבוד הרוג-מלכות שולי בהגותו של עורך "מכתבי יוני"...
הרכבת היבשתית (משאיות התובלה), המכילה את כל חומרי הגלם להתקיימות ממלכת הרשע בזמן מלחמה, עבדה במלוא הקיטור לצד מעשי-האיבה והינה שבה להתחרות בעצמה ולהביא איכויות וכמויות ללוחמי החופש האיסלאמיסטיים, כדי הכרזה על הקמה של עזה החדשה.
"אפילו ארה"ב איננה מסוגלת למוטט את דאעש, כי אז גם לנו אין ימרות" - מודה לוחם הטירור המפורסם, בוגר ה"יחידה", שכבר אמר בחייו הכל וסתר הכל - וכעת ההבטחה לאימהות המודאגות באשקלון ערב הבחירות (2008) נגוזה לקראת הסיבוב הבא בשערי פלשת.
... רק בלי דניאל, המתוק הקטן והיפהפה מנחל-עוז, שהצבע-האדום מוטט בו כל מנגנון הגנה טבעי, ובלי זאב עציון ושחר מלמד מנירים, שעל-אף אימוניהם המקצועיים הרבים, לא חוננו ביכולת המראה ותעופה, בנות שברירי שנייה, עד שמהלומת המרגמה השיגה גם את כושר הימלטותם.
