בימים אחרים ובתקופה בה ניהלנו עדיין שיחות ומו"מ עם הפלשתינים על הסכמי שלום בטאבה בשנים 1995-1996, נהג ערפאת לומר יותר מפעם אחת לי ולדמויות אחרות במשלחת הישראלית: "אנחנו (קרי הפלשתינים) מכירים אתכם הישראלים הרבה יותר טוב ממה שאתם מכירים את עצמכם, אנחנו חיינו בתוככם ועבדנו אצלכם, ולכן הכל ידוע ומוכר, ורב צעדיכם צפויים על ידינו מראש". אז, באותם ימים זה ימים זה נשמע אוטנטי, ונכון.
התנהלות הדברים בשנה האחרונה מהצד הפלשתיני, בדגש מיוחד על הימים האחרונים, מוכיחה שבסופו של דבר ערפאת לא מכיר אותנו, וכל מהלכיו האחרונים, ומה שקורה בכלל מהצד הפלשתיני, שגוי, ומצעיד את הפלשתינים לקראת הרס ואובדן נכסים לא רק כלכליים, אלא גם מדיניים וכלליים. ערפאת והרשות הפלשתינית מסכנים בימים אלו את עצם קיומם, וכל מהלך ההיסטורי מבחינתם של מדינה שבדרך הולך לאיבוד.
שתי הטעויות האסטרטגיות הגדולות של ערפאת היו לאחרונה: התרת מבצעי ההתאבדות קשים בישראל, והפגיעה בנשים, בילדים ואזרחים חפים מפשע ביהודה שומרון וחבל עזה.
הרשות הפלשתינית וערפאת בראשה התייצבו מאחורי הפיגועים בערים, שלרבים מזכירים את 'הפוגרומים' שעברו על העם היהודי באירופה, ובכך הם קוראים תגר על עצם קיומנו וביטחוננו האישי בישראל.
אירועי ההתאבדות האחרונים בנתניה, ירושלים, תל אביב וחיפה, אלו הם דברים שאפילו הישראלי השמאלן ביותר אינו מוכן לסבול.
יותר ויותר יש הסכמה ציבורית רחבה למודל המדבר על מיגורו של ערפאת והרשות הפלשתינית, על-ידי כניסת צה"ל לכלל הערים הפלשתיניות. טיהור שטחי A מתשתית הטרור, לאחר מכן יציאת צה"ל והתרת כניסתו של כוח רב-לאומי בדגש של האמריקאים לשטחי A, והערכות של אזורי הפרדה ביהודה שומרון וחבל עזה, כאלה שבעצם יחצצו בין ההתיישבות הישראלית ומדינת ישראל לבין האוכלוסיה הפלשתינית. הפרדה כזאת תאפשר לאחר שיוכרע הטרור ויובטח ביטחוננו - למו"מ מדיני עם הנהגה פלשתינית שפויה שתרצה לדבר שלום, זו שלאחר ערפאת.
יש חוק בכלכלה שנקרא - 'חוק התפוקה השולית הפוחתת'. חוק זה אומר בלשון העם, שלעיתים, כאשר אתה מגזים בתשומות, התפוקה יורדת; כדוגמת עודף מים בשדה אשר גורם לשורש להרקיב. הנמשל ברור: ערפאת הגזים במלחמתו בנו - משהפכו ההתאבדויות אצלנו לתופעה שכיחה ויומיומית בערים, ומחיר הדמים גבה בחודש מרס בלבד הרבה יותר ממאה ועשרים הרוגים ישראלים. אצלנו אין שהידים וחיי אדם יקרים, כאשר כל נפש היא עולם ומלואו. ערפאת חצה מבחינתנו את כל הקווים האפשריים, מלשון 'מספיק ודי'.
לכן במידה ולא יחול שינוי מהותי בעמדותיו של ערפאת, הרי שהסבל שעובר על העם הפלשתיני, רק יגבר. ערפאת עשוי למצוא עצמו בקרוב עם חלק מההנהגה הפלשתינית בלב ים על סיפונה של 'קארין A', כשפניו לאי שם, כפי שחווה בזמנו לפני עשרות שנים בביירות.
לגביו, ההיסטוריה חוזרת על עצמה מבלי שלמד דבר. וחבל. חבל במיוחד על העם הפלשתיני. ערפאת רצה להיות בונה המדינה הפלשתינית בסגנון בן-גוריון. במקום זאת יצר מקסם שווא של תהליך מדיני ומדינה פלשתינית שבדרך, והרס אותו במחי יד - כאותו ילד המחריב בניין קוביות שבנה מתוך משובת ילדות. וחבל שכך.
