יפה מאוד שג'ון קרי מדבר על קואליציה בינלאומית נגד דאעש (שבת, 30.8.14). אבל אפילו אם נניח שארה"ב תצליח להקים כזו - היא תזדקק להרבה מאוד זמן, משאבים ופעילות, שספק רב אם ממשלו של
ברק אובמה מוכן להם.
אחד היתרונות המשמעותיים של דאעש הוא - תתפלאו לשמוע - היתרון לקוטן. כן, לקוטן. איש אינו יודע כמה חברים/לוחמים/רוצחים בדיוק יש בארגון; ההערכות נעות בין 10,000 ל-21,000 אלף. אבל אפילו אם נקח את ההערכה הגבוהה, יש לזכור נקודה מכרעת: הפריסה הדקיקה של הארגון.
אנשי דאעש פרוסים כיום לאורך מאות ק"מ - מאזור חלב שבצפון סוריה ועד פלוג'ה שבפאתי בגדד. הם יושבים בעיקר לאורך צירים מרכזיים בשתי המדינות, ושולטים בכמה ערים שהחשובה בהן היא מוסול שבצפון עירק. בסך-הכל מרוכזים הלוחמים בכ-40 נקודות עיקריות, וכאמור - גם לאורך הצירים המחברים ביניהן. זה אומר, שבכל נקודה כזו יש בממוצע לכל היותר 500 איש; אבל הממוצע כמובן מטעה, וסביר יותר להניח שמדובר בקבוצות מפוזרות של כמה עשרות לכל היותר.
אין דרך אפקטיבית לטפל מן האוויר בקבוצות זעירות כאלו, הנהנות מניידות ניכרת ומאוכלוסייה תומכת/מבועתת. מי שרוצחים אזרחים בדם קר, לא יהססו כמובן להשתמש בהם כמגן אנושי באיזורים עירוניים צפופים ורחבי ידיים. זו לא סתם מחט בערימה של שחת; זו מחט ניידת שמתחפרת עמוק-עמוק בתוך השחת.
חיל האוויר האמריקני כבר ביצע למעלה מ-100 תקיפות על מאחזים של דאעש בעירק, אך התוצאה היחידה שהשיג הייתה נקודתית: נסיגה של דאעש מסכר מוסול, וגם זה הושג רק בשילוב של מתקפה קרקעית שביצעו כוחות עירקיים וכורדיים. ממש באותם ימים, הצליחו לוחמי הארגון להשתלט על בסיס חיל האוויר הסורי בעיר רקה, ובין היתר שמו את ידיהם על נשק נ"מ. האמריקנים יכולים מן הסתם להתמודד מול הנשק הזה, אבל ברור שמדובר במצב המצריך יותר כוחות, תכנון ותחכום.
כל אלו מובילים למסקנה, שהדרך המעשית היחידה להכות את דאעש בצורה משמעותית היא מבצע יבשתי ארוך ומתיש. בשל אותה פריסה דקיקה, יהיה על כוחות יבשתיים לפעול לאורך מאות ק"מ, מול אוכלוסייה שבמקרה הטוב תהיה אדישה ובמקרה הגרוע תהיה עוינת, ובתוך שטח עירוני שכאמור יהיה זרוע במגנים אנושיים.
אף מדינה אינה ששה לצאת למבצע כזה, וארה"ב של אובמה צריכה לבצע שינוי תפיסתי של 180 מעלות כדי להתחיל לחשוב על מבצע כזה. האסטרטגיה של אובמה הייתה ברורה: כמה שפחות מעורבות צבאית בכלל, וקרקעית בפרט. בשמה של אסטרטגיה זו יצאו הכוחות האמריקניים מעירק ומאפגניסטן, ארה"ב נמנעה לחלוטין מהתערבות בסוריה גם כאשר בוצע בה רצח עם, ונמנעת בצורה שיטתית מלתקוף את אירן. אז לחשוב שפתאום היא תפלוש בחזרה לעירק ו/או לסוריה, כדי להילחם בארגון טרור שיכול לגרור אותה לביצה של אבידות ונזקים? ולחשוב שמדינות אחרות יעשו את העבודה בלי ארה"ב?
שלא יהיה ספק: האיום שמציב דאעש על שלום העולם מחייב טיפול מיידי, שורשי ונחרץ. בפשטות, הוא מחייב מלחמה עד להכרעתו. הנקודה היא, שלא נראה שממשל אובמה הוא שינקוט בצעד כזה. ועד שהממשל הזה יירד סוף-סוף מעל הבמה - עלול להיות מאוחר מדי.
