טיפשות במלחמת ההתשה נהג משה דיין, שר הביטחון, להופיע מדי פעם במעוזי קו בר-לב המטומטם, כדי להפיח עוז בלוחמים, שאיישו אותו. גם במלחמת יום הכיפורים הוא הופיע בחזית, ויצא לסיורים ברגל ובנגמ"ש במוצבי הקו.
רב-אלוף (מיל') משה יעלון, שר הביטחון, בחר לא לבקר בנחל-עוז, כביכול בשל הסכנה לביטחונו - מעשה מטופש, שמעיד על אבדן דרך ועל חוסר דוגמה אישית של מי שיחצניו דואגים לפרט את עברו הקרבי.
תושבי נחל-עוז נמצאים בסכנה רצופה - הם הקו החדש, שהפקירה מערכת ביטחוננו ברוב טיפשותה. אם הם ייטשו, סופנו קרב, ושום יישוב לא יישאר על תלו. את זה יעלון לא הצליח להבין במעשהו הנמהר (ואין נפקא מינה אם זו הייתה הוראת מאבטחיו. יעלון כבר ילד גדול, שיכול להחליט לבד מה חשוב כרגע; ואל לו לחפש ש"ג).
פריז אינה בוערת לפני שבעים שנה שוחררה פריז מידי הנאצים ומידי משת"פיהם. תושבי פריז הפכו פתאום לפטריוטים, והעלימו במרץ סימנים לשיתוף פעולתם עם הכובש הגרמני. מי שלא הצליחו להסתיר זאת הוצאו להורג (גם ללא משפט), הושפלו ונרדפו.
חלק מהצרפתים לא סלחו לאמריקנים על ששחררו (בפעם השנייה) את פריז מאימת הכיבוש הגרמני, והם נוטרים להם טינה על כך.
כעת נמצאת צרפת בעיצומו של כיבוש חדש - מוסלמי - שמשנה את פניה, ויהפכה לסניף עלוב של העולם השלישי. התהליך מואץ בדרום צרפת, ואינו נעצר.
מה קורה?! בנימין נתניהו - למי שאינם מבינים - עובר כעת תהליך מואץ של שרוניזציה. הוא מאבד בקצב מהיר את מפלגתו, ועוד מעט יצטרך לחולל "מפץ גדול" כדי להמציא לעצמו מפלגה, אם רצונו להיבחר מחדש.
משהו רע מאוד קורה לראשי הממשלות של "הליכוד" - חוץ מ
יצחק שמיר. הם נכנסים לוורטיגו, ומחפשים על ציר באנקט דרכים חדשות, שהטיפו נגדן שנים רבות.
תבוסתנו ב"צוק איתן" - למרות הדמגוגיה של השלישייה, שהובילה לכישלון - נראית היטב בעובדה, שלא הצלחנו להכריע את חמאס; ובכך נפתחה הספירה לאחור לסיבוב הבא.
הבעיה מחריפה כיוון שכולם - אש"ף, חיזבאללה, אירן, דאעש, עוד בני-עוולה וגם הנשיא האנטישמי והפרו-איסלאמיסטי בבית הלבן - ראו את הקולות, והבינו שבישראל שולטים חוסר-החלטיות ואי-רצון לנצח.
על זה נתניהו משלם כבר עתה בסקרים, וישלם בבחירות. לכן, אני מעריך, הוא יפעל בדרך שרונית טיפוסית, וינפץ את הליכוד, כדי להציל את עצמו.
תיקון עוול שני לוחמים במלחמת ויטנאם יעוטרו באמצע חודש ספטמבר במדליית הכבוד - הודיע הבית הלבן. כמו-כן, יעוטר במדליית הכבוד לוטננט אלונזו ה' קאשינג, קצין תותחנים בצבא הצפון, שהציל בגבורתו את חבריו ליחידה במהלך קרב גטיסברג (שלושה ביולי 1863) במלחמת האזרחים.
דונאלד פ' סלוט יעוטר אחרי מותו בקרב, ובני אדקינס בן השמונים ישתתף בטקס עם אשתו.
בחודש דצמבר חוקק הקונגרס תיקון, שאִפשר לעטר את סלוט ואת אדקינס, שעוטרו בזמנו בצלבי השירות המצוין, במדליית הכבוד.
בשבעה-עשר בינואר 1970 בחבל קואנג טין נהרג סלוט מחטיבת חי"ר 196 של דיוויזיית אמריקל. הוא גילה מטען, ונשכב עליו, כדי למנוע פגיעה בחבריו ליחידה.
בחודש מארס 1969 שירת אדקינס בצוות א-102 של הכוחות המיוחדים של הצבא האמריקני בעמק שאו, ליד העיר הקיסרית הוּאֶה. אדקינס נפצע כשניגש תחת אש לאייש עמדת מרגמה כשכוחות ויטקונג ניסו לכבוש את המוצב. למרות פציעתו עזר לפנות פצועים, וחיפה על פינוי הנפגעים האמריקניים.
למחרת תקף הוויטקונג שוב. למרות שהיה פצוע ורוב אנשי צוותו נהרגו, המשיך אדקינס ללחום, עד שהאמריקנים קיבלו פקודה לפנות את המוצב. הם חילצו את עצמם, וחמקו משך יומיים ממרדף של אנשי ויטקונג, עד שנאספו על-ידי כוחות חילוץ אמריקניים.
צ'אק היגל, שר ההגנה האמריקני, הודיע לקונגרס, כי אישר את ההמלצה לשדרג את צלב השירות המצוין של סרג'נט הנרי ג'ונסון - לוחם ברג'ימנט החי"ר 369 במלחמת העולם הראשונה - למדליית הכבוד.
ג'ונסון השחור הציל בגבורתו את חבריו ליחידה ממוות, או משבי, כשהותקפו על-ידי סיור גרמני בחמישה-עשר במאי 1918 בליילה על אדמת צרפת.
ההמלצה לעטר את ג'ונסון מחייבת חקיקת תיקון, שיבטל את התיישנות מעשיו - מסר הסנאטור הדמוקרטי צ'אק שוּמֶר מניו-יורק, שמקדם את פרשת העיטור.
ג'ונסון עוטר בעיטור צרפתי בכיר על גבורתו, כיוון שיחידתו פעלה תחת פיקוד כוח צרפתי. הוא מת בגיל 32 בשנת 1929, ונקבר בבית-העלמין הלאומי בארלינגטון. בשנת 2003 עוטר ג'ונסון בצלב השירות המצטיין האמריקני, ועתה ישודרג למדליית הכבוד.
ערבים טובים חבורה של הזויים - חלקם שרים בממשלה - מטיפים לדו-קיום עם ערבי ישראל, תוך התעלמות ממעשיהם בזמן "צוק איתן" וממעשי עוינות קודמים.
למשל, ערבים בג'סר א-זרקא, שליד קיסריה, נוהגים להשליך אבנים על מכוניות של יהודים בכביש החוף. אבן כזו הרגה, כזכור, יהודי בהתפרעויות באוקטובר 2000; ולמרות זאת, אף אחת מהרשויות לא נחלצה לעצור את ההפקרות.
ומצד שני,
סוכל פיגוע של חיזבאללה באמצעות ערבים ישראלים מכפר זרזיר ומנחף.
זיכרון סטאלאג לופט 3 התפרסם כשסיפור הבריחה של אנשי צוות האוויר, שכלאו בו הנאצים במלחמת העולם, הפך לסרט, "
הבריחה הגדולה".
רק שבעה-עשר אוויראים, שבויי מלחמה - כולם בשנות התשעים לחייהם - שרדו, והם באו עם עשרות בני משפחותיהם למפגש באקדמיה של חיל האוויר האמריקני בקולורדו ספרינגס. הם ובני משפחותיהם עמדו נפעמים מול החומר הרב, שנאצר באקדמיה על מחנה השבויים. סטאלאג לופט 3, בדרום-מזרח גרמניה, ליד גבול צ'כוסלובקיה, קלט יותר מעשרת אלפים אוויראים של בעלות-הברית, והיה פעיל עד כניעת גרמניה.
בשנת 1944 ניסו לברוח ממנו עשרות אוויראים בריטיים. הם חפרו זמן ארוך מנהרה, אך התגלו. חלקם נרצחו על-ידי הנאצים במהלך המרדף אחריהם.
האוסף של האקדמיה כולל תעודות שזייפו השבויים, ציורים, מצפנים שייצרו השבויים, ומכתבים רבים של השבויים ואליהם.
את האוסף ייסד לוטננט-ג'נרל אלברט פ' קלארק, שהיה מפקד האקדמיה, ומת בשנת 2010. הוא עצמו היה שבוי בסטאלג לופט 3, והיה אחראי לאיסוף ציוד לבריחה המפורסמת. גנרל קלארק כתב ספר על תקופת שביו.
