חוזרים בביטחה לגן ולבית-הספר

הפגיעה בעור נחלקת לשני סוגים של פגיעות עיקריים: הראשון הוא פגיעה חיצונית, כלומר פגיעה שאינה חודרת את עובי העור. הסוג השני הינה פגיעה עמוקה בה שלמות העור נפגמת ונוצרת חשיפה של תת-עור או רקמת שומן לסביבה החיצונית.

בנוסף לשני סוגים אלו, ישנם גורמים נוספים המשפיעים על אופי הפגיעה בעור: גודל הפגיעה כמו גם גורם הפגיעה. כלומר, ישנו הבדל משמעותי אם האדם נפגע מברזל חלוד או אם מסכין ניתוח סטרילית.

פגיעה בעור מאפיינת את כל הגילאים, כמובן, אך פגיעות אלו נפוצות בעיקר בקרב ילדים. יש לכך מספר סיבות: ראשית, אופיים הסקרן של ילדים, שגם אינם זהירים במיוחד, גורם לכך שהם נפצעים לעיתים תכופות.

סקר שערך מכון המחקר רושינק (Rushinek), עבור באייר ישראל, המותג בפנטן פלוס וארגון בטרם לבטיחות ילדים, בנושא פציעות נפוצות בקרב ילדים לקראת החזרה ללימודים, מציג נתונים מפתיעים: בסקר שנערך בתחילת חודש אוגוסט 2014, בקרב 352 נסקרים, שלהם לפחות ילד אחד בגילאי 13-3, עולה כי פציעות ילדים מחוץ לבית היו שכיחות יותר בשנה האחרונה, מאשר פציעות בתוך הבית וכ-50% מההורים דיווחו על כך שילדיהם נפצעו בגן / בית-ספר בשנה האחרונה, כאשר אחד מכל חמישה הורים מדווח שהילד שלו נפצע בשנה האחרונה בכוויה / שבר / נקע.

39% מהנשאלים, ציינו שהפציעה השכיחה ביותר של הילדים בשנה החולפת היא נקע ו-28% מהם ציינו שהפציעה השכיחה ביותר בקרב הילדים היא כוויה.

לדעת ההורים שנשאלו, המורים וההורים נתפסים כשני הגורמים האחראיים העיקריים על צמצום תופעות אלימות או חרם כלפי ילדים בבתי-הספר, כאשר המורים מובילים מעט עם 36% בקרב הנשאלים וההורים מייד אחריהם עם 33%. עם זאת, מסתבר כי ההורים אינם חושבים כי האחריות הינה בידיה של הנהלת המוסד החינוכי ורק 19% מהם ציינו שרואים בהם האחראים.

סוג הפגיעות בעור הילדים הוא מגוון מאוד, אך סוג הפגיעה העיקרי הוא כתוצאה משפשוף, שנגרם בעיקר עקב נפילות ומעידות. הטיפול הנכון בפגיעות ופציעות הוא על-ידי מניעתן, צמצום חשיפת הילדים למצבים וחפצים העלולים לסכנם וישנם דברים פשוטים יחסית אותם מומלץ לעשות כדי לצמצם את הסיכון.

אין באפשרות ההורים והמורים למנוע מהילדים להתרוצץ עם חבריהם במהלך ההפסקה, התרוצצויות שלא פעם מובילות לנפילות ושפשופים, אך חשוב לטפל בכל פציעה כזאת במהירות האפשרית. בנוסף, חשוב להרחיק חפצים מסוכנים מסביבתו של הילד, כולל צעצועים חדים, כלי זכוכית, רהיטים עם פינות חדשות וכדומה ולא לאפשר לילדים לרוץ בכיתות, על הרצפה החלקה והשולחנות מסביב.

אם בכל זאת אירעה פגיעה, חשוב מאוד לטפל בה. הסיבה לכך היא שגם שפשוף קל יכול להזדהם במידה ומזניחים אותו. זיהום יכול לגרום לפגיעה מורכבת שתחייב טיפול מורכב יותר, ממושך יותר וכואב יותר.

הדבר הראשון שיש לעשות הוא לנקות את המקום. כלומר לשטוף עם מים ולהרחיק את הגורם הפוגע. במידה ומדובר בפצעים קלים של העור, ניתן להשתמש במשחות מרגיעות ומטפלות, המיועדת בין השאר לטיפול בפצעים קלים. במידה ומדובר בפגיעה מורכבת יותר, יש להתייעץ עם רופא.

פגיעה תרמית בעור, כלומר כוויה, מתחלקת לפי עומק וחומרת הפגיעה לשלוש רמות: כוויה בדרגה ראשונה באה לידי ביטוי באודם וברגישות, כוויה בדרגה שניה מתבטאת בהופעת שלפוחיות וכוויה בדרגה שלישית מתבטאת בפגיעה בשלמות העור עם נזק לחלקים העמוקים של העור ולרקמות שתחתיו.

בנוסף למדד זה אנו מתייחסים לכוויה בהתאם לשטח העור שניזוק. נהוג למדוד את השטח באחוזים כאשר יחידת המדידה הינה אחוז אחד. לשם השוואה, שטח כף היד מחושב כ-1%. אומנם כוויה היא לא פציעה כל-כך נפוצה בקרב ילדים בבית-הספר, אלא אם כן היא נגרמת עקב שפשוף מנפילה, אך גם היא יכולה לגרום לפגיעה בעור שבמידה ואינה מטופלת, עלולה לגרום לבעיות משמעותיות.

בכל הקשור לפציעות השונות, כאמור, הדרך הנכונה ביותר לטפל בהן היא להימנע מהן. הדבר החשוב ביותר הוא שאנו כהורים, נסביר לילדים הקטנים את הסכנות השונות וכיצד נמנעים מהם כאשר הם נמצאים מחוץ לבית וכאשר אנו איתם, חשוב להשגיח עליהם לאורך כל הזמן.

אם בכל זאת הילד נפגע? הטיפול תלוי בעוצמת הפציעה. אם זו פגיעה קלה יחסית, השתמשו בתכשירים ומשחות שיכולים לסייע בהחלמה של העור. במידה ונוצר זיהום, השתמשו במשחות המכילות אנטיביוטיקה. במידה ומדובר בפציעות רציניות יותר, חשוב לגשת לאבחון רפואי כדי לקבל טיפול מתאים הכולל משחות מיוחדות, מתן נוזלים, ומניעת זיהום משני.

כדי להגן על עצמנו ועל ילדנו מהפציעות השונות, נדרשת תשומת לב רבה הן שלנו כהורים והן של הצוות בבית-הספר (מורים, אחות בית-הספר וכדומה). עם זאת, חשוב לאפשר לילדים חוויות והתנסויות. אם משלבים במהלך החיים מידה נכונה של תשומת לב והשגחה, גם הילדים וגם המבוגרים יכולים ליהנות.