איך מממנים את המיליארדים שעלה "צוק איתן"? שר האוצר מציע פתרון חלקי על-ידי קיצוץ של 1.9 מיליארד שקל (ומנין יבוא השאר?...) בתקציבי כמעט כל המשרדים. דבר זה יביא לצניחה נוספת בשירותי הבריאות, הרווחה והחינוך. נגידת בנק ישראל דורשת להעלות מיסים, שיפגעו בהכנסה הפנויה ובצמיחה. האם באמת אין דרך שלישית?
יש דרך כזו! המדינה יכולה לגייס מיליארדי שקלים על-ידי הנפקת אגרות חוב "מלווה ביטחון" או בכל שם אחר. האג"ח יהיו צמודות למדד, לטווח בינוני עד ארוך. רמת הריבית הנמוכה השוררת כיום במשק תאפשר לגייס סכומים גדולים תוך תשלום רבית נמוכה, לפחות לתקופה הראשונה. אפשר להטיל מלווה חובה, או להסתפק במלווה רשות.
אם התנאים יהיו סבירים, לא תהיה בעיה לגייס כמה מיליארדי שקלים. דוגמה אחת: קרנות הפנסיה חייבות להשקיע מדי חודש 8 מיליארד שקלים. הן מחפשות "מתחת לאדמה" ניירות ערך בתשואה סבירה. מכיון שקשה להשיג ניירות ערך כאלו, משקיעות הקרנות מיליארדים בהלוואות וברכישת נדל"ון בארץ וברחבי העולם. מלווה ביטחון נותן להן אפיק נוסף להשקעה, תוך פריטה על המיתר הפטריוטי.
הנפקת מלווה ביטחון פירושה, שמחלקים את העומס הביטחוני בין הדור הנוכחי לבין השנים הבאות. זה מוצדק גם מבחינה מוסרית. חיילינו נלחמו לא רק למען ביטחון אזרחי ישראל כיום, אלא גם למען הביטחון של השנים הבאות.
כך מומנו מלחמות קודמות
הפתרון אינו חדש. מלחמת השחרור מומנה על-ידי "המלווה הלאומי". מבצע סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל מומנו גם הן על-ידי מלוות ביטחון.
מדוע הופסקה הנפקת אג"ח כאלו? בנק ישראל, שהיה המנפיק, התלונן שההנפקה מסובכת ויקרה, וניירות ערך רבים הולכים לאיבוד. זה היה אולי נכון בעבר. היום, בעידן המחשבים והאי-מייל, קל מאוד להפעיל את השיטה ולשמור את כל הנתונים. זכרונו של המחשב יבוא במקום טונות של ניירות.
מכיון שראש
ממשלה הוא מעריץ של וינסטון צ'רצ'יל, הבה נלמד אותו משהו: בריטניה מימשה חלק ניכר מהוצאות מלחמת העולם השנייה על-ידי הנפקת "מלווה מלחמה", בריבית 3%, כשהקרן והריבית עמדו לפרעון אחרי המלחמה. אגב, גם רבים מתושבי א"י קנו בזמנו אגרות כאלו. צ'רצ'יל מהלל את שר האוצר שלו, שגייס סכומים עצומים בהנפקת אג"ח בריבית של 2% (זכרונות המלחמה, חלק ה', עמוד 142 במהדורה העברית).מה שהיה טוב בשביל בריטניה במימון הוצאות-ענק של מלחמה עולמית, טוב בודאי בשביל ישראל, למימון הוצאה קטנה יחסית.
