האם הגיע הזמן לרפורמה בשירות התעסוקה?

לאחרונה פורסמו נתוני שירות התעסוקה לחודש אפריל 2014. בחודש זה נרשמו קצת מעל 200 אלף דורשי עבודה. מתוכם, כ-54% להבטחת הכנסה וכ-36% לקצבת אבטלה, קרוב ל-17 אלף אקדמאים ועשרת אלפים מפוטרים. השמת דורשי עבודה (השמה בתמיכת לשכה+השמת לשכה) עמדה על 1.76% מסך דורשי העבודה, ואחוז העובדים שביקשו המעסיקים (דרושים) עמד על 7.6% מסך דורשי העבודה. נתונים דומים נרשמו גם בשנים קודמות.

בישראל פרוסות 71 לשכות תעסוקה בחמש מחוזות: צפון, שרון והעמקים, דן, ירושלים ודרום. ועדיין, "חזון" שירות התעסוקה מתמודד מול מציאות שבה מקור הגיוס המשמעותי הוא בכלל בשיטת חבר מביא חבר. מגוון חברות השמה, פעילות מקוונת ענפה ומאגר משרות משרדי הממשלה שנמצא בכלל בנציבות שירות המדינה.

מה עשו בשירות התעסוקה בשנת 2013

בפברואר פורסם סיכום שנת 2013 של שירות התעסוקה. עיקרי הפעילות כללו את המשך מימוש תוכנית הפרישה של 108 עובדים, קליטת 100 עובדים חדשים, הדרכה והכשרה לעובדים, תקצוב תוכנית לשדרוג התשתיות הפיזיות בלשכות, בחינה מחדש של פריסת הלשכות, הוצאת מכרז תפעול אחזקה, שדרוג תשתיות מיקור חוץ, הגדלת מערך שוברי הכשרה ועוד. פורסמו גם 22 מכרזים חיצוניים לתפקידים שונים, 16 מתוכם למטרות כוח אדם (משרות בשירות התעסוקה).

תקציב הבסיס עמד על כ-193 מיליון ש"ח וכלל שכר לעובדים, הוצאות תפעול, אבטחה, מחשוב, ועדות ערר, אבטחה, אחזקת רכב וכדומה. מתוכו, שכרם של 593 העובדים עמד על כ-113 מיליון שקלים. לפיכך, למעלה ממחצית מתקציב הבסיס הלך לתשלום משכורות.

יחס הפניות/השמות ומשך השמה

ב-2013 שירות התעסוקה מסר הפניות לקרוב לחצי מיליון אנשים, ועדיין, רק לעשירית מהם בוצעו השמות (מצאו להם עבודה באמצעות הלשכה). במילים אחרות, על כל עשר הפניות בלשכה התבצעה בממוצע השמה אחת. אך יותר מכך, מתוך העשירית שבוצעו לה השמות, חזרו קרוב למחצית מדורשי העבודה ללשכות שוב.

ביקורת על שירות התעסקוה

במסמך הערות ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה, נמצאו תשעה ליקויים הקשורים בשירות התעסוקה. אחד מהם קובע כי: "הנתונים בדבר היקף ההשמות שמבצע שירות התעסוקה משמשים מדד מרכזי לבחינת יעילותו ותרומתו של השירות, ואף משמשים מרכיב מרכזי בחישוב שכר עידוד לעובדי השירות. בשל כך חיוני שהדיווחים של השירות בדבר נתוני ההשמות יהיו אמינים, מלאים, מפולחים לחתכי משנה, מבוארים ומדויקים ככל האפשר". במילים אחרות, הדיווחים של שירות התעסוקה בדבר נתוני ההשמות בפועל, הם מפוקפים, חלקיים, לא מפולחים דיים, מעורפלים ושגויים.

יש הטוענים כי שיעור האבטלה האמיתי בישראל הוא 13.5%-25%. אפשר להתייפות באחוזי אבטלה נמוכים אם עושים מסאג' למספרים - משנים את הקריטריונים. מספקים נתונים חלקיים ולעיתים שגויים אשר בסוף - רומסים את תנאי הזכאות לקיצבאות. אז מבינים כיצד שיעור האבטלה ל-2013 שתפרסם הלמ"ס יעמוד על כ-6.2%. כמו כל גוף כושל אחר, ייתכן כי דין שירות התעסוקה כדין המִתְוֶה לפירוק רשות השידור והקמת גוף חדש במקומה. במתכונת הנוכחית, שירות התעסוקה אולי מספק עבודה, אך בעיקר לעובדיו.

מי הבא בתור?