אדוני שר האוצר מר
יאיר לפיד - לא נפלת על כיסא נמוך - זכית בתיק שיכול לשמש קרש קפיצה לתפקיד הרם במדינה. אבל אתה חייב לזוז, לפעול ולהראות הישגים.
אחד מהפעילים ה"רוסיים" של מפלגת "יש עתיד" שלח להמוני העולים מברה"מ מאמר פרי עטו בו הוא מנסה "לשווק" את פטרונו כראש הממשלה הבא של ישראל. הרשימה הגיעה גם לדוא"ל שלי. בפתח מאמרו החסיד מלין על ערמומיותו של ראש הממשלה אשר פוחד מהכוכב העולה ובמטרה להכשיל את יאיר לפיד מינה אותו לתפקיד המכשיל של שר האוצר, בידיעה ברורה שיש בתחום עבודה קשה. כותב המאמר מחלק שבחים ללפיד וגם מרמז שהמקום הטבעי שלו בממשלה - בכיסא שר החוץ.
לפיד היקר, אני יוצא מההנחה שהמאמר הינו יוזמה פרטית של הפעיל. אבל קח בחשבון שהוא עושה לך שירות דוב. אם זה הלך הרוח במטה הבחירות שלך שכבר מחמם את המנועים (ובצדק רב התחיל מהמגזר שלדעת רבים מהווה לשון המאזנים במערכות אחרונות) - אז אתה בדרך הלא נכונה.
יאיר היקר, למרות המראה המרשים שלך, אין לך מה לחפש בתחום המדיני; אין שם בשורות, אין גילויים, אין משהו שלא ניסו לפניך - וויתורים מפליגים, פיתויים, קשיחות, מהלומות, התכנסות חד-צדדית ומה לא. העגלה טרם זזה מהמקום. יש לנו כיום 4-5 שרים שעוסקים בנושא ואם מסתתר משהו מתחת לאיזשהי אבן - הם ימצאו בלעדיך.
למרות זאת בתחום הכלכלי אין שום מניע לפתור הרבה בעיות, והעיקרית - יוקר המחיה, כפי שהסביר העם למנהיגיו ברחל ביתי הקטנה בהפגנות והמחאות לפני הבחירות. המדינה מחכה למושיע בתחום עליו אתה ממונה עכשיו, ולא נפלת על כיסא נמוך אלא זכית בתיק שיכול לשמש קרש קפיצה לתפקיד הרם במדינה.
אתה חסר ניסיון בתחום הכלכלי. אבל לא אבוא בטענות אליך. איני נמנה בין אלה שסבורים ששר חייב להיות מומחה בתחום שלו. שר, כנבחר ציבור, חייב להיות נציגו. מספיק שהוא יודע מה העם רוצה. עליו לקחת מומחים ויועצים ולהוביל למימוש המשימה. לכן בראש מערכת הבריאות לא חייב להיות רופא - שם יכול להצליח גם איש שלמד על בשרו מה זה להיות חולה; בראש מערכת החינות יצליח הורה שילדיו לומדים בבתי ספר.
כולנו יודעים מה רוצה העם בתחום הכלכלי, מה מקומם אותו: המחירים הגבוהים על הכול - החל מקוטג' בסופר ועד לקוטג' דו-קומתי.
קודם כול - מה אסור לך לעשות בשום פנים ואופן: אל תעלה יותר משכורות!. הצעד הפופוליסטי הזה לא יעזור למרוויחי שכר המינימום, יזיק למעמד הביניים. אתה מעלה את משכורת המינימום ב-500 שקלים ובעלי החנויות ובעלי המקצוע מעלים מחירים בהתאם. כך אותו השכיר שוב מסוגל לקנות במשכורת ה"גבוהה" שלו אותה הכמות של מוצרים ושירותים: המוכר דורש מחיר בו הקונה מסוגל לעמוד. כתוצאה עולה האינפלציה, ובנוסף למשכורת המינימום אתה מעלה קצבאות ומשכורות לעובדי המדינה, הם מביאים את הכסף הנוסף לשוק, שם שוב עולים המחירים - וחוזר חלילה. מעגל הקסמים שבו מדשדשים כבר זמן רב.
המגזר הסובל ביותר מהמשחק האבוד - מעמד הביניים: עצמאים קטנים, עובדי חברות קטנות ובינוניות שלא מקבלים העלאה באופן אוטומטי. העם לא דורש מספרים גבוהים בחשבון הבנק - הוא רוצה להרשות לעצמו יותר. ברוסיה הצארית בתחילת המאה ה-20 לפועלים שילמו גרושים - אבל בגרוש אחד אתה יכולת לקנות קילו בשר. מיד אחרי המהפכה הבולשביקית לכול אחד היו מיליונים בכיסם - אבל כיכר לחם עלתה אז כמה מיליונים. לכן יש לפעול להורדת המחירים, זאת המשימה - וכאן אתה כשר האוצר, כראש הממשלה לשעתיד תקום או תיפול.
איך מורידים מחירים? חייבים להגדיל כמות המוצר, ואם כמות הכסף נשארת כקודם - המחיר יירד. ניקח מקרה פשוט ומידי. העם לא מרוצה ממחיר הקוטג' בסופר. נפעל פרה-פרה. עזוב כול שאר העניינים, כיפוף ידיים, תוכניות פוליטיות עתידיות. תפשיל שרוולים ותתחיל לעבוד. זמן לישיבה מומחים, שאל אותם: למה הקוטג' בישראל, שמתגאה בפרות השיאניות שלה - כ"כ יקר? יסבירו: אין מספיק חלב. בסדר - לפעול להגדלת מספר הפרות. מה צריך לזה? להקצות אדמות? לעלות מכסות? לעשות את מה שנדרש. יגידו: אין מספיק מים - לזרז תוכניות להתפלת מים מלוחים. אתה כבר בדרך יוצר מקומות עבודה חדשים. ופוטר בעיית מצוקת המים.
יש הרבה חלב - המחיר לא יורד. איפה שורש הבעיה? במחלבות? לבדוק, לדרוש, לעזור, להקים. מהמחלבות יוצא קוטג' זול - אך בסופר המחיר לא יורד? אז משהו לא בסדר שם. לעודד פתיחת סופרים נוספים - התחרות תעשה את שלה. סיימנו עם מחירי הקוטג' - לוקחים מוצר שני, שלישי. יש דרכים להוזיל חשמל, תחבורה ציבורית, מים...
נכון, בעיות כלכליות הם כקשר גורדי, אבל אין לך לוקסוס להותיר אותו בהינף חרב. כי אתה חותך בבשר חי, כי בהחלטות שלך אתה גוזר את גורלם של אנשים. יש להוציא חוט אחרי חוט - בסבלנות, בזהירות, תוך התחשבות באנשים. בשום שלב המצב במדינה לא אמור להיות גרוע יותר.
בירידת המחירים אתה בלי לשלם גרוש מיתר שביתות של כל השובתים המסורתיים במדינה: עובדי נמלי התעופה והים, הרופאים, האחיות, המורים, הפרופסורים וכדומה. שלא לדבר על כך שמעלה את פרנסתה של השכבה שמכונה "המעמד הבינוני" - מזכיר לך משהו צירוף המילים הזה?
יש הרבה טיעונים למה לא לעשות כלום. אתה רוצה להרחיב בניית הבתים למגורים, יגידו לך, שאין מספיק פועלים. אפשר לגייס אותם בישראל - למשל להחליט כי מי שעובד בבניה - מקבל זכות לקבל דיור ציבורי לפני אחרים או הקלות בקניית בית משלו. האיש בונה לעצמו - ולאחרים. השיטה הוכיחה את עצמה בברה"מ לשעבר - למה לא תעבוד כאן?
יורדים מחירים בחנויות - יורדת עלות העבודה, זה שוב מוזיל את המוצר הסופי. הינה מעגל הקסם המיוחל ביותר. שים למטרה להגיע למצב שכוח הקניה של שקל אחד ישתווה לכוחו של דולר אחד.
המומחים יזהירו, שדולר נמוך לא בריא לכלכלת ישראל. אל תאמין. וגם אם זה נכון - אתה מבין, מה המשמעות של הגישה? הממשלה בעזרת שער הדולר הגבוה מעמיסה על האזרחים את העול של העזרה לכלכלה. למה? הממשלה רוצה לעזור לענף מסוים - שתפעל בדרכים אחרות - יש בידיה כלים יעילים יותר, הוגנים יותר. מיסוי, הקלות, עידוד. העם רוצה מחייה זולה - ואתה הבטחת לתת לו זה.
יש בארץ גורמים שמרוויחים מהמחירים הגבוהים, יש וועדי עובדים חזקים שלא יאהבו את המהלכים - אפשר להתגבר גם עליהם. לצורך זה חייבים לגייס את דעת הקהל (קרי - התקשורת). היא אצלנו די חזקה. חייבים לרתום אותה למשימה - אין כוח בעולם שיצליח לעמוד מולה.
מאיפה הכסף לכול הפרויקטים האלה? אם המחירים יורדים - אתה לא צריך לעלות משכורות במיליארדים כל שנה; אנשים נוספים מצטרפים למעגל העבודה - אתה חוסך בקצבאות שהיית משלם להם. ותפסיק לקנות דולרים - זאת הוצאה מיותרת לגמרי.
הינה עוד מקור לכסף: כולם מלטשים את עיניהם לתקציב הענק של צה"ל. אבל לא מעיזים לגעת. תתאר לעצמך - כמה יחסוך משרדך בהוצאות צה"ל בלי לריב, בלי להתמודד, בלי לצמצם באימונים או ברכישות - כאשר יירדו מחירי המזון, הציוד, השירותים גם עבור הצבא! מיליארדים.
לפיד, אתה מחפש עובדים? תן לעבוד בענפים המועדפים (חקלאות, סיעוד, בניה, תיירות...) לכול אלה שמקבלים כיום קצבאות בלי שאתה לוקח מהם את הגרושים שהביטוח הלאומי משלם. לאימהות חד-הוריות, לנכים, למקבלי השלמת הכנסה וכו'. שיעבדו בשלב הראשון בנוסף לקצבה. תפסיק לרגל, לרדוף - תחסוך בפקחים. העבודה המייצרת שלהם תביא סחורה נוספת ושירותים; הדבר יביא להורדת המחירים נוספת. מקבלי הקצבאות אשר יתקדמו בעבודתם יפסיקו ללכת לביטוח לאומי מרצון - לא ירצו לסכן את הפרנסה המכובדת החדשה, יתביישו...
לאור האמור החלטת הממשלה האחרונה: לאפשר להעסיק במלונות באילת עובדים מירדן - אומללה שלא לומר איומה ונוראית. למה לנו ירדנים כאשר יש בארץ מאות אלפי מובטלים? למה לנו
עובדים זרים מסין, אפריקה, תאילנד?
אל תאמין לשטויות כאילו הישראלים לא רוצים לעבוד. יגידו: הישראלים לא רוצים ללכלך את ידיהם, מעדיפים לשבת בבית ולקבל קצבאות. הסיבה - המשכורת לא מפתה. אבל כאשר במשכורת מינימום אתה יכול (בגלל המחירים הנמוכים) לקנות פי שתיים ופי שלוש - תנסה להחזיק אנשים בבית. אין עבודות מלוכלכות. אני תמיד מחייך כאשר בכביש עוקפת אותי משאית אחת ועליה כתוב: "החרא שלכם - הפרנסה שלי". אין לי ספק שהאיש מבסוט מחייו. ולא מפריעים לו ריח, לכלוך, דימוי לא יוקרתי. מי שלא רוצה להרים תחת מהספה תמורת 4,300 שקלים בחודש - ודאי ירוץ לעבודה תמורת 4,300 דולר. מי לא רוצה ברבע מהמשכורת שלו לבלות שבוע באירופה?
זכור: מנהיג חכם לא מנסה להאשים את העם. מנהיג חכם מוביל את העם.
