מכתב יוצאי יחידה 8200 כי אינם יכולים להמשיך לשרת במילואים ביחידה, כתוצאה ממה שהם עשו בזמן השירות - מדאיג, מביך, אך בעיקר מרגיז בשל תפיסה ילדותית לא בשלה של האירועים, של החיים, של מטרת השירות בצה"ל ומטרות מלחמות צה"ל לשמירה על בטחונה וקיומה של המדינה.
מיטב הנוער נמצא ביחידה וללא ספק גם כותבי המכתב נמנים על הטובים והמוכשרים של הצעירים שנתקבלו לשרת ביחידה.
כל המדינות, גם אלה שלא מאוימות, לא נלחמות, לא נמצאות בסכנה, יש להם יחידות מסוג 8200, בשמות אחרים, בהרכבים שונים, ואולי חלק למשימות שונות, אך לכולם מטרה אחת, לשמור על בטחון המדינה. גם דמוקרטיות קלאסיות, חייבות וצריכות להתגונן ואחת הדרכים המרכזיות הן מודיעין, מידע אסוף, עיבודו ושימוש נכון בידע על-פי חוק.
מסמכי סנודן הגילויים המפתיעים של מסמכי סנודן, שהודלפו, ע"י יוצא יחידת מודיעין מיוחדת (נניח נוסח 8200) - הביאו לזעזוע בעולם. לא מעצם קיום יחידה מעין זו, אלא מהחומרים שהגיעו אליהם כתוצאה מהאזנות סתר. ואנו מדברים על דמוקרטיה קלאסית עם מסורת. ארה"ב - האזינה לכולם - לאזרחיה, למנהיגיה וגם למנהיגות האירופית וצמרת השלטונית של גרמניה, אנגליה, צרפת וישראל ואחרים.
מטרות ההאזנות - ריגול ומידע ביטחוני וגם פוליטי. אפשר לנחש שהאזנות לא נעשו כדי לדעת מה גובה הכולסטרול או לחץ דם של מנהיגי אירופה, אבל בדרך גם שמעו סיפורי רכילות, תככים וקומבינות.
ולמרות ההאזנות, ארה"ב ואירופה, לא צפו ולא היו מוכנות לתמורות מהירות פוליטיות וביטחוניות שקרו ועדיין ממשיכים בעולם בעיקר במזרח התיכון.
האביב הערבי, ההתקוממות בסוריה והופעת דאעש - הזרם הקיצוני, הברברי והאכזרי של האיסלאם הקיצוני הסוני, לא נבלם באיבו כי לא ידעו עליו, למרות כל ההאזנות והמידע המודיעיני. מסקנה - למרות המודיעין, יש אירועים לא צפויים ולא מבוקרים מראש, ועכשיו תתארו לכם מה היה קורה, אם בכלל היו מוותרים על מידע.
אפשר להבין את יוצאי היחידה ואת לבטיהם, את הבעיות וחוסר הנוחות והשקט ואולי שאלות מוסריות, שהחומר שהם נחשפים אליו, מעורר אצל אנשים צעירים חושבים מחפשי פתרונות. אי-אפשר לשלול גם את המבט הפוליטי שבו מחזיקים אותם צעירים, בתוצאות פיענוח מעשיהם והתוצאות שהם רואים בנוסח המכתב ותוכנו ועיתויו התמוה והמתוזמן.
אחד הפורשים ראה את הסרט "חיים של אחרים", סרט מעולה על התקופה בגרמניה המזרחית בשלטון קומוניסטי בו קצין משטרה מאזין ועוקב אחרי שחקני תיאטרון, הנראים כחשודים פוטנציאליים של רעיונות המערב. כמובן שהוא נכנס לחיים פרטיים וכו... וכו... אבל האזנות בסרט זה מצביעות על האזנות פוליטיות, ובעיקרם שליטה על מעשים וחשיבה.
כאשר האזנות ב-8200 הן למטרות ביטחוניות, ההבדל מהותי וברור, למרות שגם כאן יש חומרים פוליטיים ולפעמים אינטימיים מאד, אך אין בהם כוונה לשליטה בעם אחר - זו תיאוריה של האגף השמאלי הפוליטי.
הפתרון - יש להוציא את המוץ מהתבן על המאזין להתעלם ו/או למחוק, לפי הנוהלים, את כל החומרים הלא רלוונטיים, כדי להתמקד בעיקר.
האזנות של המשטרה- גם המשטרה מבצעת האזנות ומעקבים, כדי לעצור סוחרי סמים, מבצעי שוד ובעיקר אחר פעולותיהם של משפחות פשע. גם שם - יש שפע של חומרים פרטיים אישיים, שחובה להתעלם מהם. בפרשיות רבות בהן חקרה המשטרה התברר שהיו חומרים אישים, פרטיים שלא קשורים לפרשיות שבנדון, והחובה הוא להתעלם מהן או למחוק אותם, על-פי הדין והנוהלים.
יחידה בנוסח 8200 על אגפיה ותפקודיה הוא חלק ממערך המודיעין וחומת המגן של ישראל. מי שמשרת ביחידה מקדיש את שירותו לבטחון המדינה ומניעת פיגועים ואירועים שעלולים לעלות בחיי אדם - ובמלחמה יום יומית בטרור. השירות ביחידה צריך להיות מתוך חובה ואתגר ולא מתוך ביקורת הרסנית מבפנים או מבחוץ.
אם יש ביקורת חיובית, יש ייעול, יש המצאות שיכולות לצמצם הסיכון בחיי אדם, יש לברך על כך ולא לברוח מהיחידה בשל טעמים בוסריים.
ולידיעת חותמי המכתב: מי שנלחם בשטח, מי שמסכן את חיו, מי שנפגע, נפצע או נופל בקרב, זה לא אתם - זה חיילי גולני, גבעתי, צנחנים, תותחנים, הנדסה, שריון וכל היתר, הם הם שבגופם ממש נותנים לנו ביטחון בשטח, בקרקע וחיל האוויר נותן לנו ביטחון מלמעלה כששומר על שמים נקיים וחיסול מטרות מאיימות וחיל הם המגן על הגבול הימי.
הטעות בחשיבה של נוטשי 8200 נובעת גם מהביטחון והיתרון שסיפקו לנו יחידות "כיפת הברזל" וחיל האוויר. תתארו לכם ש-4,000-3,000 רקטות היו נופלות על ערי ומושבי ישראל, איזה הרס, איזה כמות נפגעים ולחמאס באמת לא היה אכפת מי נפגע או איך נפגע ואם מדובר בילדים, זקנים וטף - כי כולם חפים מפשע. כמובן שיש טעויות. ילדים ותושבים לא מעורבים נפגעים בשל אשמת חמאס, המסתתר בתוכם ומתחתם. אבל אלו ספיחי המלחמה, אלו קטעים ומראות לא נעימים וכואבים שעלינו לחיות אותם, למען ביטחוננו. השירות ביחידה הוא אות כבוד ומי שמוותר על כך, הוא נוטש שחייב לעצמו דין וחשבון.
הרהורים והערות לפרשה:
1. מאחר שחותמי המכתב פנו בלעדית לתקשורת המקומית והזרה ודבריהם כבר מצוטטים בעיתונות זרה בעולם, יש במעשיהם משום פגיעה חמורה בבטחון המדינה ויש להעמידם לדין.
2. מעשיהם חמורים יותר ומסוכנים יותר, מאשר ההדלפה של מסמכי
ענת קם, ולכן גם הטיפול והעונש צריך להיות בהתאם.
3. כל אלה שמזדהים עם חותמי המכתב, חיים כנראה במציאות אחרת או בפלנטה אחרת, והם לא רבים, הם מתוסכלים ומאמינים שהפלשתינים עם הסכם או נסיגה ל-67, יהפכו לשכנים אוהבי ישראל, ונחייה פה כמו בקנטון של שוויץ. האמת המרה, כנראה רחוקה מליבם וממוחם, ומעשיהם מעידים על כך, אבל בדרך הם גורמים נזק בלתי הפיך לביטחון ישראל ויחסי החוץ שלה.
4. דינם של החותמים - להיות מורשעים ומוקעים מצה"ל.
