הם נולדו חסרי ישע לתוך עולם שחומות סוגרות עליהם במעגלים חסומים בלתי ניתנים לפיצוח ולהבנה. אלה הילדים הנצחיים. היום הם כבר בוגרים, בני עשרים פלוס, ועדיין ילדים התלויים באימא ואבא שאינם יכולים לעזבם ללא השגחה.
איתי, נכדי הבכור לא היה ככל הפעוטות. תינוק שקט שאינו בוכה. אפוף בגירויים ובצעצועים שאינו מגיב להם בסקרנות המצופה. תחילה היה קשה להגדיר מה בדיוק לא תקין בהתפתחותו בהשוואה לתינוקות אחרים. היו ציפיות במשפחה שאולי בסך-הכל התפתחותו איטית והכל יסתדר. בחלוף השנים התקוות התבדו והחרדות התגברו.
היום איתי כבר בן עשרים ועדיין ילד. בחור גבוה ורחב כתפיים ועדיין ילד. בני גילו כבר עברו את מסלול ההתבגרות, סיימו בית ספר תיכון ושרות בצה"ל והעתיד לפניהם. רק איתי ושכמותו בני דמותו, נדונו להיות שבויים בתוך בועת חייהם הבלתי פוענחת. אחים לגורל משותף. ילדים נצחיים.
עמותת אלו"ט, בשיתוף עם אנשים טובים וגופים איכפתיים שעושים נפשות למען האוטיסטים, פרצו את כל המחסומים, גייסו את כל המשאבים ועשו את הבלתי ייאמן: הקימו למענם בית שיחיו בו ויהיו מוגנים בין כתליו גם כאשר הוריהם יזדקנו וילכו לעולמם.
הורים ובני משפחה נרגשים התכנסו ביום שלישי 16 בספטמבר לחנוכת 'בית הידידות'.
מעתה ועד עולם זה יהיה ביתם. 'הבית לחיים' של ילדיהם. המשפחות שהוזמנו התכבדו במטעמים והתיישבו בשורות בחצר היפה של הבית המרשים.
על הבמה נפתח הטקס הצנוע במילות ברכה ועידוד של
רון חולדאי ראש העיר תל אביב שדאג להקצות את הקרקע לבניית המטרה החשובה. אחריו דיבר הרב יחיאל אקשטיין שכולו תקווה במלים ובעשייה, וגם שר הרווחה מאיר כהן הוסיף ברכות משלו, ואחריהם הוסיפו בקצרה וסיימו נציגי הגופים שתרמו ממירצם ומליבם הרחב להקמת הבית הזה.
ואז עלתה לבמה אפרת, אם לבוגר בן 25, ושיתפה את הנוכחים בדאגותיה כאם לבן אוטיסט. אותן דאגות ממש שמלוות את כל המשפחות שנכחו וחשו כאילו דיברו מגרונה. מעתה, סיפרה והמשיכה שהיא רגועה. בנה אוהב את המקום ומעתה יהיה ביתו לכל ימי חייו.
אחריה דיבר אמיר גולדשטיין אב לבוגר בן 24 וגולל את הסיפור המשפחתי שלהם. יעל ז"ל, אמו של הבן נפטרה בגיל צעיר ממחלה קשה והותירה את האב אמיר עם ארבעה יתומים, שלוש בנות ובן אוטיסט. האב גייס את כל כוחותיו והיה שותף במימוש הקמת 'הבית לחיים' שהנציח את זכר רעייתו: 'בית הידידות על שם יעל גולדשטיין'.
הרגעים הבלתי נשכחים שחתמו את האירוע היו כאשר עשרים וארבעה האוטיסטים דיירי הבית עלו על הבמה ושרו את השירים "על הדבש ועל העוקץ" ואת "הללויה" ביחד עם עינת שרוף שליוותה את השירה וסחפה את כולם בלהט הזמר.
נפרדנו בהתרגשות מכמה מעובדות הבית, נשים רגישות, אמהיות שמיוחדות: הדר, יובל, מרגנית, מורן ואיתנה. מהן שמענו על הפעילויות המבורכות שמעשירות את חיי דיירי 'הבית לחיים'.
'בית הידידות' – חלקת אלוהים קטנה. קרן אור מבורכת לאוטיסטים ולמשפחותיהם.
