יאיר שמיר מכהן בתפקיד מכובד בממשלת ישראל, הוא שר החקלאות. בתוקף תפקידו כשר החקלאות הוא הגיע ביום רביעי לבית תנועת המושבים לטקס הרמת כוסית לכבוד השנה החדשה. בטקס, שנועד לברכות לקראת השנה החדשה, התנהג השר כאחרון המגיבים באתרי האינטרנט נטולי כל רסן ומשתלחים תוך כדי גידופים ללא חשבון.
ניתן היה לכבד את גישתו הפוליטית של יאיר שמיר, השונה מזו של חלק גדול מתושבי נחל עוז, נירים, כפר עזה וקיבוצים נוספים בעוטף עזה – אם היה משמיע אותה בצורה מכובדת, המחייבת שר האחראי על מגזר כלכלי כה חשוב, החקלאות, ולא תוך כדי הטלת בוז מופגן בדעותיהם הפוליטיות של מרבית התושבים בישובים אלו.
קיבוץ נחל עוז ספג עשרות רבות של רקטות, שנפלו בשטחו של הקיבוץ בתקופת המלחמה. כיום הקיבוץ מתמודד עם נזקים רבים שנגרמו למשק. טבעי שלקיבוץ תהיינה דרישות מהממשלה לסיוע בהתמודדות עם הנזקים הכבדים. וכאן זומנה הפתעה לחברי נחל עוז.
דווקא מהכתובת, שהקיבוץ מצפה לסיוע, הוא שמע את משנת הנזיפה של שר החקלאות בחברי הקיבוץ: "לא נסלח לתושבי נחל עוז, על שתמכו בהינתקות ורקדו על הדם של אנשי גוף קטיף...". השר מוכן להפגין רוחב לב ולבחון את הבקשות לעזרה וכן לסייע, למרות שלדעתו, "הקיבוץ רקד על דמם של אחרים", וזאת למרות "שלא נסלח לתושבי נחל עוז".
הופעתו של השר יאיר שמיר בבית תנועת המושבים יש בה מידה רבה של חוצפה, ולצערי, גם מידה לא מועטה של כסילות, כשהשר מציע לאנשי נחל עוז להכניס משמעות חדשה במונח תביעה קיבוצית, לקחת אותו לבית המשפט ולהכות אותו בכיסו המרופד למען יראו וייראו.
את אימת אש האיבה, שליוותה את חורבן הבית הראשון והבית השני, הצית שר החקלאות בממשלת ישראל, כבוד השר יאיר שמיר, בטקס להרמת כוסית לכבוד ראש השנה תשע"ה בבית תנועת המושבים, ועל כך יש להצטער צער רב.
