המתיחות בגבול הצפון וסיום מבצע "צוק איתן", הביאו לעלייה במספר הבקשות לנשק אישי מצד תושבים המתגוררים ליד גבולות סוריה ולבנון. החשש מפני חדירת מחבלים, הוא שמביא לעלייה בביקוש לנשק.

השאלה היא, למה אזרחים צריכים לעשות את זה. האם צה"ל לא שומר עליהם? התשובה כנראה חלקית. בעוד שאני מאמין ובטוח כי ישנם חיילים השומרים על גבולות ישראל עם סוריה ולבנון, ביצע משרד הביטחון קיצוצים הקשורים לשמירה על אזרחים. כך לדוגמה, ביטל משרד הביטחון את השמירה של חיילים בכניסה לישובים, קיצצו בתחזוקה השוטפת של גדר הביטחון, ורכזי הביטחון השוטף הוחלפו ברכזי ביטחון שוטף צבאיים, להם יש פחות זכויות מלאשר רכזי הביטחון השוטף.

קיצוץ בתקציב הביטחון אפשר לעשות בצורה הגיונית ומעשית, בלי לפגוע בחיי אדם. האם משרד הביטחון רוצה חס וחלילה פיגוע חדירה בגבול הצפון כדי להתעורר ולזכור כי אנשים חיים שם, ושהפיגוע אירע בעקבות קיצוץ שהוא עצמו ביצע? תקציב הביטחון אמור לקבל עוד 8-7 מיליארד שקל, אבל הכסף מיועד לכסות את הוצאות "צוק איתן". משרד הביטחון חייב להשקיע חלק מהתקציב בשביל להחזיר את הביטחון לתושבי הצפון. אם לא יעשה זאת, הדבר יהווה את נקודת ההתחלה לתחקיר שיבוא על הפקרת ביטחון התושבים.

השבוע נעצר מורה מאום אל-פחם, לאחר שנמצא ברשותו אביזרים הנוגעים לדאעש, כמו דגל הארגון וספרות בנושא ג'יהאד. אותו מורה הודה, כי הביא את האביזרים הללו מירדן. בבית הספר בו מלמד אותו מורה, מיהרו לגנות אותו ואת מעשיו.

מהאירוע הקטן הזה ניתן ללמוד שני דברים מרכזיים. הראשון: לארגון יש כבר דריסת רגל בירדן. כרגע פועלים בממלכה לעצירת תומכי הארגון, אבל רק הזמן יגיד מה הדברים יתפתחו שם. השני: הניסיון להשיג דריסת רגל גם בישראל. בקרב הארגון ישנם אלפי פעילים שהגיעו ממדינות המערב. ההנחה היא כי במדינות כמו ארה"ב, קנדה ובריטניה, נמצאים פעילים של הארגון שמבצעים את הגיוס. יכול להיות, כי דאעש מנסה או ינסה לעשות את אותו הדבר גם בישראל.

למרות הברוטליות ומלחמת הבזק של הארגון, בישראל לא צריכים לחשוש ממנו יתר על המידה. הצלחות הארגון נובעות בעיקר מחוסר היכולת של הממשלות לפעול בצורה סדירה נגד הארגון. בסוריה הממשלה שולטת רק בחלקים מהמדינה בשל מלחמת האזרחים, ובעירק השסע העדתי הוא שמונע שליטה מסודרת. אם דאעש יצטרך להילחם בצבא סדיר כמו צה"ל, הוא ינחל מפלה.

הפלשתינים מתכננים לפתוח במלחמה דיפלומטית נגד ישראל, כאשר הם יגישו הצעה למועצת הביטחון של האו"ם לפיה ישראל תיסוג עד נובמבר 2016 לקווי 1967. כידוע, דברים במזרח התיכון יכולים להשתנות ולהתהפך מספר פעמים בזמן קצר. קביעת יעד לעוד יותר משנתיים, הוא פשוט לא ריאלי. אי-אפשר לדעת מה יקרה עד אז ואיך המצב בישראל ייראה. ומה יקרה כאשר נגיע לדד-ליין? כנראה כלום. זוכרים שהפחידו אותנו מה יקרה אם הפלשתינים יכריזו על מדינה? ואם יתקבלו לאו"ם כלא-מדינה? זה מה שיקרה גם הפעם.

בסקר שנערך על-ידי המכון הפלשתיני למדיניות וסקרים נמצא, כי 80% מהנשאלים תומכים בחידוש הירי לישראל אם יימשך המצור על הרצועה, ו-57% מהנשאלים תומכים בביצוע ירי מריכוזי אוכלוסייה. יש לציין, כי רוב הנשאלים מבין תושבי הרצועה מתנגדים לכך, בעוד שרוב הנשאלים מערביי יהודה ושומרון תומכים בכך.

תמיד אומרים שאין עם מי לדבר בצד השני, תוצאות סקר אלו רק מוכיחות זאת. עם תפיסת עולם המבוססת על שנאה, אי-אפשר להגיע להסדרים. היחסים בינינו לבין הפלשתינים צריכים להיות מבוססים על הדדיות. הם צריכים להבין שכדי לקבל משהו מאיתנו, הם צריכים גם לתת. מה שלמעשה נתניהו הצהיר כבר בקדנציה הראשונה שלו: "יתנו – יקבלו; לא יתנו – לא יקבלו".

קטינים במזרח ירושלים יידו השבוע אבנים וזרקו נפצים לעבר גן ילדים בשכונת הר זיתים. לאחרונה התגברו הדיווחים על יידוי אבנים באזור מזרח ירושלים, בין על-ידי קטינים, בין על-ידי בגירים. צוין בעבר, כי קטינים המיידים אבנים, בסוף יגדלו להיות מחבלים לכל דבר ועניין. למרות שדנים אדם לפי מצבו העכשווי, רשויות האכיפה בישראל צריכות לבחון את האפשרות לדון את אותם קטינים על סמך ההנחה שהם יתבגרו ויבצעו מעשי טרור אחרים. בצורה כזו אולי יהיה אפשר למנוע את הפיכתם של אותם קטינים למחבלים מהמניין.