נפתלי בנט אינו מסתיר את רצונו להיות ראש ממשלת ישראל. אבל בינתיים, כיוון שהמשרה עדיין לא פנויה, הוא כנראה מוכן להסתפק בתפקיד שר האוצר שאותו ממלא, בינתיים, "האח"
יאיר לפיד.
עובדה: השר בנט החליט, בעקבות שיחה עם מאבטח במלון בתל אביב - כך פורסם ב
ידיעות אחרונות - מתכוון לחתום על תקנות שיאפשרו תשלום תוספת של 1,000 שקלים בחודש לשכרם של 100 אלף המאבטחים במשק הישראלי. משמעות התוספת קלה להבנה. שכר המינימום של מאבטח עומד, כפי שפורסם בעיתון, על 4,300 שקלים בחודש. על-פי החלטת השר בנט יקבל כל מאבטח תוספת חודשית של 477 שקלים ועוד תשלומים - עד לגג של 1,000 שקלים - כגון קרן השתלמות, הפרשות לפנסיה, הבראה, פעמיים בשנה שי לחג, ועוד תוספות שעלותן תבוא, ככל הנראה, מכיסם של המעסיקים.
עכשיו, אחרי התשבחות שהועטרו על ראשו של שר הכלכלה בנט הדואג בטוב לבו לדלים ולאביונים, הגיעה שעת החשבון, ואולי גם חשבון הנפש. והחשבון פשוט מעורר חלחלה כלכלית. גם אם נתייחס לתוספת הכספית הממשית, ולא נעסוק בתנאים סוציאליים, המדובר בסכום חודשי "פעוט" של 477 שקלים כפול 100,000 מאבטחים. התוצאה היא 47,7 מיליון שקלים בחודש. אם נכפיל סכום זה ב-12 חודשים, בינתיים בלי לדבר על משכורת 13, נקבל 572,400,000 שקלים. במלים פשוטות - יותר מחצי מיליארד שקלים. ומה יהיה מקור המימון - ברור לחלוטין. לא מתקציב המדינה הנתון במצוקה אלא מהארנק המצטמק של המעסיקים.
לממון הרב הזה יהיה צורך להוסיף, כמובן, את העלויות של התנאים הסוציאליים, יהיו אשר יהיו. עלות התנאים האלה במקומות עבודה מתוקנים מגיעה בערך ל-40%. אם נצא מהנחת-חסר שבמקרה של המאבטחים תגיע העלות לשיעור של 20% בלבד הרי מדובר בתוספת של כ-100מיליון שקלים, גם הם מכיסם של המעסיקים.
מי שמיהר לשבח את ההסכם המובטח היה יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. וכי למה שהיו"ר לא יחלוק כבוד לשר הטוב והמיטיב. הרי הכסף לא יבוא מכיסו. ואולי בכלל יוכל המקרה של המאבטחים לשמש אות ומופת למועסקים מקופחים נוספים הקיימים בשפע בארצנו הקדושה. אבל כדי לממש את הבטחת השר, שכנראה לא נבדקה עד הסוף, לא יהיה מנוס אלא להעלות על שולחן המו"מ את כל הסכמי העבודה במשק. לזה בוודאי יתנגד "האח" לפיד.
קיימים במשק הישראלי הרבה מגזרים מקופחים שראוי בהחלט להעלות את שכרם. סביר להניח שההסתדרות, שהייתה שותפה לתרגיל הפיננסי המבריק מבית מדרשו של השר בנט, תשתמש בו כתקדים לקידום מעמדם ולשיפור הכנסתם של כול המשתכרים מעט מדי. ואם המעסיקים לא יסכימו, כולל המעסיק רחב הכתפיים ועתיר ההכנסות הקרוי ממשלת ישראל, המעבידה מאבטחים רבים, תמיד אפשר להשבית את המשק לכול רוחב החזית, עד לכניעת הממשלה.
בהחלט ראוי לשפר את שכרם ותנאי העסקתם של כול המקופחים בישראל - והם רבים מספור. בכול מקרה ברור שכול אלה יהיו חייבים תודה ממקרב לב למאבטח מהמלון שהעז לפנות אל כבוד השר ולשטוח בפניו, ללא מורא, את בעייתו הקיומית. אינני יודע אם המאבטח הינו יהודי מאמין ששינן בינקותו את שיר השירים, ובצר לו שאל, בינו בין עצמו, את המלים רבות ההוד: "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים - מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי" ושם, בשיר השירים, מצא גם את התשובה - "עֶזְרִי, מֵעִם כבוד מעלת השר נפתלי בנט". אבל בכול מקרה ההעזה נשאה פרי.
אחרי היוזמה הזריזה של שר הכלכלה, "האח" הבלתי נלאה נפתלי בנט, צפוי מצב חדש ומרתק במשק הישראלי שאותו מוביל בזהירות, ולפי מיטב הבנתו, שר האוצר יאיר לפיד: המעסיקים יצטרכו לבחור באחת משתי רעות: או שייאלצו לפטר הרבה מאבטחים כדי לצמצם את הוצאותיהם, או שלא יהיה להם מנוס אלא להביא כסף מהבית רק כדי שיוכלו להתקיים בכבוד.
והפעם - גשם בעִתו, נפוטיזם, משל ושנינה, ביזיון וחוצפה 
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
