ישראל מאירה פנים לעזה. מתאם הפעולות סיכם עם 'ראש ממשלת הפיוס הפלשתינית' הכנסת חומרי בניין וציוד מכני רב. לראשונה התירה ישראל ל-1000 עזתים לבקר בהר-הבית. תורשה כניסה לישראל של 500 איש ליום. מאפשרים ייצוא חקלאי, ופועלים מעזה יורשו לעבוד בישראל. ממשלת הליכוד הסכימה ש"ממשלת הפיוס" (פתח-חמאס) תתכנס בעזה. בקרוב יתפרסו בברכת נתניהו 3,000 אנשי 'המשמר הנשיאותי' של שלטון רמאללה במעברי הגבול, על-אף הודעת החמאס שה'מפקחים' האלה יהיו כפופים לו. וגם מעבירים את המקדמות למשכורות פקידי החמאס.
אומרים, שהחמאס פתח במלחמה בגלל מצוקת המשכורות וכדי "לפרוץ את המצור" ויש מחלוקת, מי ניצח. לפי התוצאות האלה - היש שאלה בכלל?
בנאומו באו"ם השווה נתניהו את החמאס לדא'עש והזמין את אבו-מאזן לבחור: פיוס עם החמאס או שלום עם ישראל. והנה, רק חזר לארץ וכבר הוא משתף פעולה עם
ממשלה שנקראת "ממשלת פיוס" או "אחדות". במטותא: פיוס ואחדות עם מי? עם החמאס! האמנם הוא ה'פרטנר' החדש? וזאת, בשעה שגדודי "אל-קסאם" מודיעים על גיוס המוני ("גדודים עממיים"), על אמוני ירי לקראת הסיבוב הבא ואפילו על אמונים בירי רקטות ושיקום מנהרות. תגובתם: מה יש? גם צה"ל מתאמן!.
שאלה: אם היה שינוי מדיניות כל כך קיצוני כלפי החמאס, איך לא שמענו על ההחלטה הזאת? מי החליט? ומה הנימוקים למהפך ?
ומהפך גם כלפי השותף לפיוס, אבו-מאזן. תזכורת: שיחות קרי גוועו לאחר שרמאללה הפרה את
הסכם אוסלו, השיגה הכרה באו"ם כמדינה לא-חברה והצטרפה לאמנות בינלאומיות. חטא על פשע הוסיפה בהכניסה אל מתחת לשמיכת ה"מדינה" את ארגון הטרור חמאס ("ממשלת פיוס"). אח'כ ירקה בפנינו ע"י האשמתנו בבית הדין הבינלאומי בהאג בפשעי מלחמה, ולשיא החוצפה הגיעה באותו הנאום שהציג את ישראל כמדינת אפרטהייד גזענית וכמבצעת 'רצח עם'. נתניהו בנאומו נתן תשובה קולעת: מכחיש שואת היהודים מגולל עלילת שואה על מדינת היהודים! לפסגת ההתגרות הגיע אבו-מאזן בדרישתו ממועצת הביטחון להציב לישראל אולטימטום של הסדר כפוי: נסיגה מלאה עד נובמבר 2016 והקץ להעמדת הפנים של מו"מ!. כך נתנו יד זה לזה הטרור הרצחני של עזה והטרור המדיני של רמאללה, באחדות של לפיתת חנק על צוואר ישראל.
שאלה: מי החליט להעביר דף על כל פשעי רמאללה, לשתף פעולה עם "ראש ממשלת הפיוס", ראמי חמדללה, ולהתעלם מכך שהוא מגלם את הכנסת החמאס ל"סולטה" הפלשתינית ביהודה ושומרון? ומה הנימוקים להחלטה?
והיה, וכל ההחלטות הגורליות האלה התקבלו ע"י איזה 'מטבחון' ולא בשום פורום ממלכתי מחייב, מה פשר שתיקת הכבשים של התקשורת והפוליטיקאים?
ומדוע איש אינו תוהה, איך סומך נתניהו על האו"ם שיפקח על כל שק מלט שיוכנס לרצועה, אותו האו"ם שקיבל מאיתנו רקטות שהחמאס אחסן בבית ספר שלו והעבירן... לחמאס?! ומי הם "האירופאים" שאמורים לפקח, אלה שכבר ברחו משם בסיבוב הקודם?
ואיך מבטיחים שפרויקט המיליארדים המיועד כביכול לשיקום עזה לא ינוצל ליצירת עובדות מוגמרות, בינלאומיות, נגד ישראל? העולם לא תרם כלום לשיקום החורבן של מלחמות אחרות, למה דווקא בעזה? אולי לא כל כך בעד הפלשתינים מתגייסים כאן כמו - נגדנו? ואיך אנחנו יכולים לשתף פעולה, הלא תחת שלטון חמאס-פתח - ארץ אויב אנחנו משקמים!
יתכן שלמקבלי ההחלטות תשובות טובות על כל השאלות האלה. עד עתה לא שמענו אותן, למרות שבדמוקרטיה לציבור יש זכות לדעת. יבואו נא ויסבירו.
