שופטים ו
עורכי דין בכירים מציעים לעיתים להקים קבוצה מצומצמת של מומחים בתחומי הבנייה, שרק הם יהיו רשאים להימנות עם מומחי בית המשפט. לדעתי בהצעה זו יש יותר נזק מתועלת.
ההצעה היא לערוך מכרז בין מהנדסים ואדריכלים, בו ייבחרו המתאימים ביותר לשמש מומחים מטעם בית המשפט, וייקבע שהם לא יהיו רשאים לתת חוות דעת מטעם צד לדיון. אולם עצם התנאי המוצע מחשיד המומחים-בכוח בהיותם נגועים במתן חוות דעת מוטות משיקולים זרים כיום, וגלומה בו ההנחה שאולי לאחר שימונו מטעם ביהמ"ש - יישרו דרכיהם.
דבר זה מוכיח בעליל שההצעה אינה ראויה, כי מי שחשוד במתן חוות דעת לא מאוזנות וללא פניות, אינו ראוי לשמש מומחה כלל, קל וחומר - מומחה מטעם בית המשפט, וזאת מבלי שיותנה תנאי כלשהו המתייחס לעבודתו המקצועית בעתיד.
אך לא זה העיקר. הסדר זה ייצור מה שיש כיום, ולא שום דבר חדש - קבוצה כמעט סגורה של מומחים המקבלים מינויים מבית המשפט, ובכך פרנסתם, והרי אלו המומחים שנגדם מוטחת הביקורת הקשה שהם לא אוביקטיביים.
חוסר האוביקטיביות של מומחים מטעם בית המשפט הוא בכך שהן מוטות לעיתים לטובת קבלנים, לא בגלל שהם מצפים לקבל הזמנה לתת חוות דעת מטעם קבלנים, אלא מפני שבית המשפט עצמו משדר נכונות וקדימות לקיצור הליכים. קיצור הליכים בתחום זה, אינו אלא קיצוץ עד כדי ביטול זכויותיהם של דיירים.
בנוסף, את הקבלן המומחים יפגשו פעמים רבות בתיקים שונים, וכך יוכלו ליצור איתו קשרים סמויים שאינם בהכרח קבלת שוחד או טובות הנאה ישירות. די בכך שהחברות הקבלניות יקדמו מינויים של מומחים המשרתים את מטרותיהן, ואלה ישרתו את מטרותיהם של הקבלנים כדי לזכות באהדה בתיקים הבאים, ובכך ייווצרו יחסי גומלין בעייתיים לדיירים. מן הצד השני מצויים הדיירים, שהופעתם בבית המשפט היא חד-פעמית ואיתם אין שום צורך ליצור קשרים.
בנוסף, ההצעה טומנת בחובה סיכון של גיבוש קבוצת מומחים שעוסקים דרך קבע רק במומחיות ואילו את המקצוע עצמו זנחו זה מכבר. לאמר: אלו מומחים שאינם מומחים בתחום מומחיותם, כי הם אינם עוסקים בו כלל בשגרת עבודתם.
לדוגמא: מומחה בתחום הקונסטרוקציות - שאינו יודע כלל מהו מבנה לא מסוים מבחינה סטטית, וכל שכן אינו יודע לחשב בו את הכוחות, המאמצים והמומנטים לסוגיהם. או מומחה בתחום התכנון, שלא תכנן מזה עשרות שנים, ואולי בכלל, ולו צריף אחד. או מומחה בעל מוניטין בניהול הבנייה וגם תעודות המוכיחות את מומחיותו בתחום זה, בתיק בו סלע המחלוקת אינו ניהול הבנייה אלא נושא אחר לחלוטין, כגון חוזק מבנים נגד רעידות אדמה.
האמנם לזה התכוון המשורר, בהעלאת הצעה שתתגבש קבוצת מומחים שהמקצוע שלהם וכל עיסוקם יהיה "מומחה מטעם בית המשפט"?! האין זה המצב כיום - וכנגדו עיקר הביקורת?!
יש להבהיר, כי אין תחליף לכך שבתי המשפט יקפידו על עבודתם כנותני שירות לאזרח, שבמקרה זה הוא שירות של עשיית צדק ועשיית דין. על בית המשפט מוטלת האחריות להקפיד למנות מומחים ראויים ולסלק מבין שורות המומחים המתמנים את הלא-ראויים, בשל חוות דעת לא מאוזנות, לא מקצועיות, לא שקולות, לא מציאותיות. בשל סירוב להעמדת חוות דעתם למבחן מציאותי בטענה שהם "רק מומחים", "לא מפקחים, לא אחראים, לא בעסק". בשל זיוף שרטוטים מהתקן והכללת הזיוף כחלק מחוות הדעת - והיו דברים מעולם - בשל התחזות מומחה שלא תכנן בחייו צריף או מחסן, כאילו הוא "מומחה למבנים [קונסטרוקציות]".
