א. רצונם הרע
חנין זועיבי יושבת בכנסת בניגוד לחוק - כיוון שמועצת גדולי הבג"ץ רצתה זאת. רצונם הרע הגדיל את חוצפתה. למה לא?!
עכשיו הוא עותרת לבג"ץ כדי לבטל את החלטת ועדת האתיקה של כנסת להרחיקה מהדיונים בכנסת ומההצבעות בשל התבטאויותיה בעד הטרור.
היא טוענת שהתבטאויותיה לגיטימיות, והשעייתה פוגעת בחופש הביטוי הפוליטי שלה.
בג"ץ כבר הסכים כמה לפעמים לוותר על ערכי יסוד כדי לקדם חופש ביטוי של גורמים מפוקפקים וחתרניים. לכן, לא אתפלא שהמשחק מכור, וגם ח"כ זועיבי יודעת זאת היטב.
ב. שמיטה
בחוגים דתיים מוחים על התערבותה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בהחלטות הרב הראשי לצה"ל בעניין שמיטה. עם זאת, כיוון שהרב, רבני הערים והרבנות הראשית הנם עובדי מדינה, רשאים היועץ המשפטי ו
מבקר המדינה לבדוק את תקינות עבודתם, ואף רצוי שיעשו זאת לפרקים.
מישהו צריך לבדוק את ההפתעה העצומה, שלא התכוננו לה: מישהו הכריז על שנת ה'תשע"ה כשנת שמיטה, ולא הודיע לחברה'. וכרגיל אצלנו, מרבית הממונים על הכנות לקראת הפתעה, ישנו, היו בחופשה, או חגגו, במקום להתכונן לקראת הבאות.
ואם מישהו לא הבין - שנת שמיטה היא השנה השביעית מכל מחזור, ככתוב בתורה. כלומר, נקבע כבר לפני כמה אלפי שנים. משמע, לרש/ויות (ובעיקר, לצרכני חקלאות גדולים) היו שש שנים, לפחות, להתכונן.
ג. צדק
כקלגסי הצבא העלילו על אנשי יצהר - הם השתלטו על הישיבה שם, והפכו אותה לחדר-כושר. מדמנת ישראל מאבדת במהירות את זכות קיומה.
ומי שחושב שהגזמתי - שיביט למתרחש בהר-הבית: הערבים מתפרעים, ועושים בהר ככל העולה על רוחם המעוותת. המשטרע בורחת מפניהם, ובתגובה - מונעת כניסת יהודים להר.
לו זו הייתה ילדה יהודייה בת עשר עם גיר - היינו רואים נחישות משטרתית בתפארתה.
ד. יש שם
הפנטגון החליט לקרוא לפעולות האמריקניות נגד המדינה האיסלאמית בשם "אינהרנט ריזולב" (החלטה נחושה); אך לא להנפיק אותות מערכה למשתתפים בהן. הם יקבלו אות מערכה על פעילות קרבית נגד הטרור העולמי.
הרשו לי לצטט בעניין הפעולות האמריקניות נגד המדינה האיסלאמית את ד"ר יוסי לנגוצקי, הגאולוג המפורסם. לפני כעשרה ימים הוא סיפר בכנס במרכז הבינתחומי בהרצליה, כי תא"ל יואל בן-פורת המנוח טבע מונח מדהים, שהולם אותן - מסל"ם (מבצע סמלי להרגעת המצפון).
