בשבועיים האחרונים התחוללה סערה של ממש בשווקים הפיננסיים. סערה שהקיפה את כל סוגי הנכסים: מניות, אגרות חוב, מטבעות וסחורות.
שוקי המניות צנחו משיאם (לנקודה הנמוכה) בשיעורים ניכרים: ארה"ב (S&P500): 6%-, נאסד"ק: 7%-, פרנקפורט: 10%- וטוקיו: 11%-.
שוקי האג"ח הממשלתיות, לעומת זאת, זינקו והתשואות לפדיון שלהן ירדו בחדות. אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים זינקו מרמה "מייצגת" של 2.4% תשואה שנתית לפדיון, לרמה של כ-2.2%, אחרי שכבר "ביקרה" ב-1.87%! באג"ח ממשלת גרמניה נרשמה ירידת תשואה לפדיון מרמה של כ-1% לרמה של 0.86%, אחרי שכבר "ביקרה" ברמה של 0.76%. לעומת זאת, שערי אגרות החוב של מדינות חלשות דוגמת ספרד, איטליה, (ובמיוחד התשואות ביוון שעלו בשלב מסוים מ-5.5% ל-9%) ירדו בחדות.
שוקי האג"ח הקונצרניות התחלקו בתגובתם: האג"ח בעלות הדירוגים הגבוהים במדינות החזקות עלו, אם כי תוך פתיחת מרווחים קלה בלבד. אג"ח H.Y ירדו תוך פתיחת מרווחים.
הסערה לא פסחה על שוקי המט"ח. הדולר נסוג מול היאן בכ-4% משיאו, אחרי הראלי הגדול שביצע, ומול האירו הוא נחלש בכ-2%, וגם במקרה זה אחרי התחזקות משמעותית שלו.
בשוקי הסחורות העניין התרכז בנפט שמחירו עמד עד לא מזמן על רמה של יותר מ-100$ לחבית, והוא ירד לרמה של 90 וממנה לרמה נוכחית של כ-83 דולר לחבית (אחרי שירד בשלב מסוים מתחת ל-80 דולר).
מחירי הזהב הגיבו לעצבנות בעליית שער מתונה יחסית.
לסערות אלה התלוותה סערה נוספת ומתבקשת והיא עלייה חדה ברמת התנודתיות בשווקים וזינוק ב"מדד הפחד" (VIX) על מדד הנאסד"ק מרמה נמוכה של 14.5 נקודות (ב-3.10) לרמת שיא
של השנתיים האחרונות: 26.25 נקודות (ב-15.10) בטרם הוא נרגע מעט בסוף השבוע שעבר ומתחילת ההתייצבות שנרשמה בשווקים השונים ביום חמישי והיפוך המגמה ביום ששי, והמשך המגמה החיובית ביומיים האחרונים.
ובישראל - ובכן, רכבת ההרים נחסכה מאתנו תודות לחג, שכן יום המסחר האחרון (והמקוצר) התקיים ביום שלישי לפני הסערה הגדולה באמת.
כאשר אתה מחפש את הסיבות ל"סערה הכמעט מושלמת" אתה יכול לתלות אותן בחששות מדיפלציה באירופה, בהורדת תחזית הצמיחה בעולם (קרן המטבע הבינלאומית), בהורדת תחזית הצמיחה בגרמניה (ממשלת גרמניה), בחששות מכוון יוון, בכשלון הנפקת אג"ח ממשלת ספרד, בהקטנה אפשרית של יעד הצמיחה בסין, מכמה נתונים חלשים בכלכלה האמריקנית (מכירות קמעונאיות, למשל). ואם לא די באלה, אז צצה לה אבולה ואיימה בשלב זה על חברות התעופה והתיירות. אבל האמת ניתנת להיאמר, שאין בהסברים אלה כל ממש.
מה חדש בכל הקשור לאירופה? שום דבר ממשי. מישהו הישלה את עצמו קודם לכן שאירופה עולה מחר על פסי צמיחה? הרי ברור שמדובר בתהליך של שנים שיהיה חייב להיות מלווה במדיניות מוניטרית מרחיבה וברפורמות מבניות בכלכלה האירופאית.
ובכל הקשור לכלכלה האמריקנית, האם זה שמדד המכירות הקמעונאיות ירד בספטמבר במעט יותר מהצפוי צריך היה לשנות את דעת המשקיעים על הכלכלה האמריקנית מצמיחה למיתון ולשלוח בעת ובעונה אחת את שוק המניות האמריקני ב-3% למטה ואת שוק אג"ח ממשלת ארה"ב בכ-3% למעלה? והרי כבר ביומיים הבאים התפרסמו נתונים רבים התומכים בהמשך הצמיחה בארה"ב, כמו עלייה ניכרת בתפוקה התעשייתית, ירידה ניכרת במספר דורשי העבודה ועלייה נאה במדד אמון הצרכנים של מישיגן.
לכן, אין מנוס מהמסקנה, שכל ההסברים שניתנו הם בחזקת הסברים בדיעבד שאינם מחזיקים מים. ההסבר הוא הרבה יותר פשוט - השווקים עלו, ולא מעט, והם הזמינו תיקון. הם הזמינו אפילו ניעור של ממש. כל השאר הם תירוצים שהשוק נאחז בהם, טריגר לתיקון מתבקש, תיקון שהועצם ע"י צורך של קרנות גידור ממונפות וגופים אחרים שנקלעו לפוזיציה לא נוחה ונאלצו לבצע מה שקרוי Short squeezing, מה שהחריף את עוצמת המגמה והקצב המהיר שלה. השוק העניק תזכורת למשקיעים שהוא אינו עובד לכיוון אחד, ויהיו בהמשך עוד תזכורות כואבות כאלה.
האם התיקון כולו מאחורינו? קשה לתת תשובה. סביר להניח שכן, לפחות רובו, שכן מה שמניע את השווקים זו רמת הנזילות האדירה והיא תימשך, ובינתיים ההתאוששות הכלכלית בארה"ב, יחד עם ריבית אפסית תורמים לשיפור ניכר ברווחיות של החברות האמריקניות, ופיחות האירו כלפי הדולר אמור לשפר מאוד את מצבן של יצואניות אירופאיות. עם זאת, טלטלה מסוג זה שחוו השווקים וחוו המשקיעים נצרבת בתודעה, ולכן לא צריך לצפות גם למהפך מושלם תוך פרק
זמן קצר. ואם בכל זאת הוא יקרה, זה יהיה מאוד לא בריא לשווקים.
ומהי המסקנה המעשית לגבי המשקיעים?
ראשית: לא להיכנס לויברציות כל אימת שנדמה שהשמיים נופלים עליך ולא לשנות פוזיציות באופן גורף.
שנית: משקיע ששיעור המניות שהוא מחזיק הינו נמוך עבורו ושיעור האג"ח הארוכות גבוה בתיק ההשקעות שלו, כן צריך לעשות שינויים מסוימים, מדודים והדרגתיים, במדיניות בפועל שעיקרם - "תנועת מספריים" של הגדלה מסוימת והדרגתית בשוקי המניות של ארה"ב, אירופה ויפן - בשלב זה במניות של החברות הגדולות והמבוססות, והקטנה בשוקי האג"ח הממשלתיות והקונצרניות הארוכות הן בעולם והן בישראל, תוך ניצול רמות המחירים החדשות שנוצרו בשווקים.
נכון, יש גורמים שעלולים לשבש את הנכונות של מהלכים אלה. למשל, לאבולה יש פוטנציאל כזה. למשל, למהלך רוסי אגרסיבי במזרח אירופה יש פוטנציאל כזה. אלה מסוג הדברים שבלתי אפשרי לקבוע את סבירותם. ומעבר להם, יש, כמובן, את החשש מפני שקיעת העולם במיתון ארוך. אני לא "קונה" את זה.
